תוקם הוועדה לבחינת ייצוא הגז - מסקנותיה עשויות להיות קריטיות לישראל
תוקם הוועדה לבחינת ייצוא הגז - מסקנותיה עשויות להיות קריטיות לישראל
מטרת הוועדה, שמתכנסת אחת לחמש שנים ובראשה יעמוד מנכ"ל משרד האנרגיה, היא לבחון כמה גז טבעי ניתן לייצא מתגליות חדשות; אך הסוגיה מורכבת: מצד אחד, מדיניות שמאפשרת ייצוא נרחב תעודד השקעות זרות בישראל; מנגד, ייצוא משמעותי עלול להוביל למחסור ועלייה במחירים
מספר ימים לפני ששר האנרגיה ישראל כ"ץ עובר למשרד החוץ כחלק מהסכם הרוטציה עם אלי כהן, הנחה את המשרד להתחיל בהקמת הוועדה לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי ומדיניות הייצוא מתגליות חדשות. הוועדה מתכנסת אחת לחמש שנים ואמורה לבחון כמה גז ניתן יהיה לייצא מתגליות חדשות.
הוועדה לא תעסוק בהיתרי הייצוא של המאגרים הקיימים, על פי החלטת ממשלה משנת 2019. בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד האנרגיה. המנכ"ל הנוכחי הוא קובי בליטשטיין, אך במידה ויוחלף עם כניסתו של כהן למשרד, בראשות הוועדה יעמוד המנכ"ל מטעמו של כהן.
מלבד מנכ"ל משרד האנרגיה, בוועדה יהיו חברים גם נציגים מרשות החשמל, המשרד להגנת הסביבה, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד האוצר, רשות התחרות, משרד המשפטים, משרד החוץ והמטה לביטחון לאומי. גופים אלו צפויים לבחור את הנציגים בוועדה עד לאמצע החודש הבא, כאשר במהלך פברואר תתקיים הפגישה הראשונה. הוועדה צפויה להגיש לממשלה את המלצותיה במהלך 2024. את הצוות ירכז הממונה על הנפט במשרד האנרגיה, חן בר יוסף.
סוגיית ייצוא הגז הטבעי מורכבת: מצד אחד, מדיניות שמאפשרת ייצוא נרחב של גז טבעי תעודד חברות גז זרות להשקיע בישראל – וזאת מכיוון שמחירי הגז הטבעי המיועד לייצוא גבוה ממחירו בשוק המקומי. כמו כן, מדיניות ייצוא הגז הטבעי מאפשרת לישראל לחזק קשרים דיפלומטיים עם מדינות האזור, ובעיקר ירדן ומצרים.
כמו כן, ייצוא גז טבעי במחיר גבוה מגדיל את הכנסות המדינה מהגז. במהלך המחצית הראשונה של השנה, ההכנסות מתמלוגי הגז (ללא תשלום מס החברות והתשלומים לקרן העושר) הסתכמו בכמיליארד שקל, ובמשרד האנרגיה צופים שעד סוף השנה ההכנסות מתמלוגים יהיו כ-2 מיליארד שקל.
מנגד, עולה החשש כי ייצוא משמעותי של גז טבעי יוביל למחסור בישראל, כך שישראל תיאלץ לייבא גז טבעי בעתיד. בנוסף, הגדלה משמעותית של הייצוא עלולה להוביל לכך שלחברות הגז תהיה אלטרנטיבה משתלמת יותר למכור את הגז מאשר השוק המקומי – שייתרגם לעליות מחירים בישראל.
עיקר חשיבות הוועדה היא לאור השלמת ההליך הרביעי לחיפושי גז ונפט שהושלם לפני כחודשיים. במכרז הוענקו רישיונות חיפוש גז חדשים לשתי קבוצות: הראשונה כוללת את חברת ניו מד אנרג'י שבשליטת יצחק תשובה, ענקית האנרגיה הבריטית BP וחברת הנפט הלאומית של אזרבייג'אן – SOCAR. הקבוצה השנייה מורכבת מחברת האנרגיה האיטלקית ENI, Dana Petrolium ורציו. ניו מד אנרג'י מחזיקה ב-45% ממאגר לוויתן ורציו ב-15% נוספים. 40% הנותרים מוחזקים על ידי שברון.
יתרות הגז הטבעי של ישראל נכון להיום עומדות על כ-1,000 BCM משלושה מאגרים בחופי הים התיכון: לוויתן (כ-600 BCM), תמר (כ-300 BCM) וכריש (100 BCM). סך יכולת ההפקה הנוכחית מהמאגרים היא קצת יותר מ-25 BCM בשנה. סך הצריכה השנתית של גז טבעי בישראל היא כ-12-13 BCM. עם זאת, בכל שנה גדל כמות השימוש בגז טבעי בישראל.
