מחיר האחדות: כך הושגה הסכמה פה אחד על התקציב
מחיר האחדות: כך הושגה הסכמה פה אחד על התקציב
שר האוצר ליברמן הגיע להסכמות עם כל מפלגות הקואליציה ורשם הישג סמלי שלא נראה גם בממשלות הומוגניות בהרבה. המחיר: 2 מיליארד שקל לבריאות, 75 תקנים לתחבורה, מיליארד לרווחה וכספים קואליציוניים לימינה
הצעת תקציב המדינה לשנים 2021-2 התקבלה פה אחד בתמיכת כל שרי הממשלה – זהו אחד השינויים שהביאה ממשלת השינוי. מדובר בעובדה סמלית אך משמעותית משום שלא זכור תקציב שאושר פה אחד בשנים האחרונות גם בממשלות הימין ההומוגניות שהוביל בנימין נתניהו, בהן נהגו שרי ש”ס להצביע נגד התקציב בקריצה - ביודעם שהתקציב יעבור בכנסת. הסיבה שהתקציב עבר אתמול בבוקר בממשלה בתמיכה גורפת של השרים היא שכפי שנחשף שלשום ב”כלכליסט” שר האוצר אביגדור ליברמן דאג ל”יישר קו” עם שלוש מפלגות הקואליציה כבר בשבוע שעבר: ימינה, יש עתיד, וכחול לבן.
בישיבת הממשלה שלשום ואתמול הצליח להגיע לסיכומים עם כל היתר, וכל אחת מהמפלגות וכל השרים יצאו מרוצים. ההישג של ליברמן הוא שהתוספות יבוצעו במסגרת קיצוץ רוחבי נוסף של 1.5% בתקציב המדינה, ממנו הוחרגו הביטחון והבריאות כך שלא היתה פריצה של מסגרת התקציב.
בריאות: הישגים בערבון מוגבל
שר הבריאות ניצן הורוביץ הביא הישג - אך הרבה פחות מרשים ממה שהוא מציג. “תקציב הבריאות גדל בכ־5 מיליארד שקל”, הכריזה כותרת ההודעה שמיהר להוציא השר אתמול בשעות המוקדמות של הבוקר. אך צלילה אל תוך הפרטים מבהירה תמונה מעט שונה. רמז לכך נמצא כבר בגוף ההודעה של הורוביץ עצמו: “סוכם על תוספת של כ־2 מיליארד שקל, בנוסף לגידול הקבוע בתקציב (שעומד על כ־3 מיליארד שקלים)”. כלומר, יותר ממחצית מהתוספת שבה מתגאה הורוביץ, היתה מתקבלת ללא קשר לזהותו של שר הבריאות. לפי כלכלני האוצר, התוספת השנתית לתקציב בשל הטייסים האוטומטיים גבוהה אפילו יותר, ועומדת על כ־3.5–3.7 מיליארד שקל.
ובכל זאת יש למשרד הבריאות כמה הישגים בלתי מבוטלים. הראשון הוא ניצחון בקרב עתיק יומין מול האוצר הקשור למדד הדמוגרפי בסל הבריאות. הורוביץ הצליח להגדיל את שיעור עדכון המדד הדמוגרפי ב־0.21% מעבר לריבוי הטבעי וזה הישג. אם מדברים על סל של 60 מיליארד שקל, המשמעות היא שרק בעקבות העלאת המקדם הזה, סל הבריאות יגדל ב־126 מיליון שקל עוד השנה. אבל מכיוון שמדובר בחישוב מצטבר, ב־2022 הורוביץ כבר סידר למערכת תוספת של יותר מ־250 מיליון שקל לעומת מקדם של ריבוי טבעי בלבד, וזו תוספת קבועה בבסיס התקציב.
בנוסף, הורוביץ השיג תוספת קבועה של 50 מיליון שקל לסל התרופות (מעבר לתוספת הקבועה העומדת על 500 מיליון שקל לשנה). לפיכך סל התרופות יגדל בהיקף של 600 מיליון שקל מדי שנה בשנתיים הקרובות. חצי מיליארד שקלים הושגו לבתי החולים הציבוריים-העצמאים: הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה, ושלושת בתי החולים בנצרת שאינם בבעלות ממשלתית אבל משרתים את כלל הציבור ומופלים לרעה בתקציבי הסיוע הממשלתיים.
תקציב "הפוך" בתחבורה
כחול לבן: יו”ר המפלגה ושר הביטחון בני גנץ קיבל כבר בשבוע שעבר תוספת תקציבית של כ־7 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. ליברמן כשר ביטחון תמך בהגדלת תקציב הביטחון ובאמצעות כך, ריכך את התנגדותו של גנץ. בקואליציה רוצים שגנץ יהיה מרוצה כדי שחלילה לא יחבור לגוש נתניהו ויספק להם את 8 המנדטים הדרושים להכתרת ראש ממשלה אחר בהצבעת אי אמון.
תקציב משרד התרבות והספורט בראשות חילי טרופר יעלה מכ־2 מיליארד שקל לכ־2.5 מיליארד שקל: כ־160 מיליון שקל לספורט וכ־340 מיליון שקל לתרבות.
העבודה: יו״ר העבודה מירב מיכאלי מציגה הישג גדול בתקציב התחבורה לאו דווקא בדמות הגדלתו אלא בכך שהוא יהיה ״הפוך״: 80% ממנו ינותבו לתחבורה ציבורית ולא לשימוש ברכב פרטי. מעבר לכך קיבלה מיכאלי 75 תקנים למשרד התחבורה, ותוספת מצטברת של כחצי מיליארד שקל מדי שנה לסבסוד תחבורה ציבורית. מדובר ב־7.5 מיליארד שקל על פני חמש שנים – שחלקם מגולמים בתוספות כוח האדם והסבסוד והיתר הם פרויקטים שיבצע המשרד.
יש עתיד: שר הרווחה מאיר כהן הצליח להשיג תוספת של מיליארד שקלים למרות שלא ניהל קרבות תקציב ציבוריים. חלק גדול מהכספים ילכו למטרות די אפורות כמו הקמת מסגרות רווחה ושיפוץ לשכות רווחה. ובכל זאת הוא הצליח לשכנע את הממשלה שבשנה השנייה של משבר הקורונה שפגע במיוחד בשכבות החלשות יש צורך בתוספת של מיליארד שקלים שהם 11% מתקציב המשרד לטיפול בנפגעים ולשיקום שלהם.
שני הנושאים המוכרים יחסית שזכו לתקציבים נוספים הם תקציב הביטחון התזונתי ותוכנית החומש למאבק באלימות במשפחה. תקציב הביטחון התזונתי יעלה מ־50 מיליון שקל היום ל־106 מיליון שקל. לא ברור עדיין לכמה אנשים זה יספיק ופרטי הרפורמה בגיבוש.
לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי הועברה זרוע העבודה ממשרד הרווחה והיא תקבל מיליארד שקלים להכשרות, ויושקעו 300 מיליון שקל בהקמת אזורי תעשיה במגזר הערבי.
ימינה בראשות רה”מ נפתלי בנט: כספים קואליציוניים בהיקף של 900 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2021-2022. מדובר בכספים קואליציוניים שניתנו במסגרת הסכמים עם מפלגת ימינה בממשלה הקודמת. ההסכם בין ימינה לליכוד ב־2015 כלל בין היתר תקציב שנתי של 50 מיליון שקלים לחטיבה להתיישבות, סיוע למפוני גוש קטיף, וכן יעדים ומיזמים בתחומי החינוך, רווחה, התיישבות, תרבות ודתות. בנט גם הצליח למנוע את אישור הצעת האוצר לקצץ את תקציב הישיבות מ־1.2 מיליארד שקל ל־840 מיליון שקל. בעקבות זאת, תקציב הישיבות יגיע לכ־1.1 מיליארד שקל והישיבות יקבלו תוספות במסגרת העברות תקציביות.
הזינוק לדיור הציבורי ולמחיר מטרה
תקווה חדשה: שר השיכון זאב אלקין השיג את הסכמת ליברמן להשקעה הגדולה ביותר בדיור הציבורי מאז קום המדינה: קניית 1,700 דירות ובנייה של 3,000 יחידות דיור לקשישים וכן את תוכנית “מחיר מטרה” לסיוע משמעותי למשפחות צעירות ברכישת דירה חדשה במחיר קבוע מסובסד. מדובר בעלות של כ־4 מיליארד שקל שתיפרס על פני כמה שנים. במשרד החינוך בראשות יפעת שאשא ביטון הוסכם בין היתר על הענקת חצי מיליארד שקל לטובת אוטונומיה למנהלי בתי הספר, ו־200 מיליון שקל תוספת לפיקוח על מעונות היום.
רע”מ: במסגרת החלטות התקציב גם הוסכם על הגדלה ותקצוב של תוכניות לחומש לעידוד המגזר הדרוזי, הערבי, והבדואי. כמו כן, ינתן תקציב נוסף למיגור פשיעה במגזר הערבי – כולל תוספות במספר השוטרים. יו”ר רע”מ מנסור עבאס הודיע כי התקבלו תביעותיו לתוכנית ללחימה בפשיעה ב־2.5 מליארד שקל, תוכנית כלכלית חברתית כ־30 מליארד שקל, ו־5 מיליארד שקלים לנגב.
