גיבור על ללא הגנה
גיבור על ללא הגנה
החלטה חשובה של רשות הפטנטים וסימני המסחר האמריקאית ביטלה את סימני המסחר של ענקיות הקומיקס מארוול ו-DC על המונח "גיבור על", ופתחה את השער ליוצרים עצמאיים להשתמש בהם. כיצד זה קרה, מה המשמעות של החלטה זו בתעשיית הבידור ומדוע על הגורמים בתחום לעצב מחדש את אסטרטגיית הקניין הרוחני שלהם
דמויותיהם המיתולוגיות של סופרמן, באטמן, וולברין ואיירון מן הפכו מזמן לסמלים תרבותיים אייקוניים, חוצי גבולות ותרבויות. עולם הקומיקס, שבעבר היה נחלתם של מעריצים נלהבים, התרחב והפך לתעשייה ענקית, המניעה מיליארדי דולרים בשנה. סרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה, משחקי מחשב, מוצרי צריכה, והרשימה עוד ארוכה - כולם נושאים את חותמם של גיבורי העל. ההצלחה המסחררת הזו הפכה את המונחים "גיבור על" ו"גיבורי על" לנכסים יקרים מפז עבור חברות הקומיקס הגדולות, כמו מארוול ו-DC. אך האם מונחים כל כך נפוצים ושגורים על הלשון יכולים להיות רשומים כסימני מסחר בלעדיים? שאלה זו הגיעה לבחינה משפטית, והתשובה, כפי שהתברר לאחרונה, עשויה לשנות את פני התעשייה.
הנה תקציר העלילה. בספטמבר האחרון ביטלה רשות הפטנטים וסימני המסחר של ארה"ב (USPTO) את סימני המסחר על המונחים "SUPER HERO" (גיבור על) ו- "SUPER HEROS" (גיבורי על) שהיו בבעלות משותפת של ענקיות הקומיקס מארוול ו-DC מאז 1967. הביטול התרחש בעקבות בקשת ביטול שהוגשה מצד חברת Superbabies Limited, שטענה כי המונח הפך לגנרי ולפיכך אינו יכול להישמר כסימן מסחר בלעדי עבור ענקיות הקומיקס. מארוול ו-DC לא הגיבו לעתירת הביטול, מה שהוביל לבסוף להחלטת ביטול של כמה מסימני המסחר שלהן.
את העתירה הגיש אס.ג'יי. ריצ'ולד S.J. Richold)), אמן קומיקס ומחבר סדרת קומיקס בשם "Super Babies". הוא מצא את עצמו במצב בעייתי אל מול ענקיות הקומיקס, לאחר שהוא עצמו הגיש בקשה לרישום סימני מסחר בארה"ב עבור השם SUPER BABIES"", והואשם - ככל הנראה בליווי איום בתביעה - כי שם זה מפר את סימן המסחר "SUPER HERO". ריצ'ולד, שיהפוך בעצמו לגיבור על בקרוב, יצא לקרב נגד ענקיות הקומיקס וההליך לביטול סימני המסחר "SUPER HERO" בארה"ב נוהל בפני רשם סימני המסחר (תיק Cancellation No. 92085201).
אין קשר לדמות אחת ספציפית
אחד הטיעונים שהעלה אמן הקומיקס בבקשת הביטול היה שחברות מארוול ו-DC, למרות היותן יריבות, שיתפו פעולה כדי לרשום ולהגן על המונח "גיבור על", ביחיד וברבים, ויצרו למעשה מונופול כפול ופסול בעולם הקומיקס עבור ביטויים אלה. הוא גם טען, כי צמד ענקיות הקומיקס התנגדו בעבר לא פעם לרישום סימני מסחר רבים הקשורים לגיבורי על ולעולם הקומיקס בהתבסס על רישום סימני מסחר אלה.
אך הטיעון העיקרי היה - והוא נוגע בליבת האפשרות לרישום סימן מסחר מלכתחילה - כי הסימנים הם כלליים וכי המונח "SUPER HERO" (בצורת היחיד או הרבים שלו) הוא מונח מוכר וידוע ולמעשה מהווה כבר מילה גנרית לז'אנר מסוים של סיפורים וסוגים שונים של דמויות, וכי אין לו קשר לדמות אחת ספציפית.
ריצ'ולד המשיך וטען כי סימני המסחר שאותם ביקש לבטל איבדו את משמעותם בגלל שמארוול ו-DC ממילא אפשרו את השימוש בסימני המסחר למתחרים, היינו שימוש של שתיהן יחד, כמתחרות אחת של השנייה, וכי השימוש נעשה על ידי שתיהן בצורה גנרית, לדמויות ולז'אנר שלהם, ולא כסימני מסחר מובחנים. עוד טען ריצ'ולד כי החוק בארה"ב אינו מאפשר לשני מתחרים להחזיק במשותף סימן מסחרי אחד.
יותר מזה, ריצ'ולד טען כי באמצעות השימוש הגנרי שלהן בסימני המסחר, מארוול ו- DC למעשה עודדו צרכנים ומתחרים להשתמש במונחים כמילים בעלות משמעות גנרית ולא כסימן מסחר המזהה את מקור הסחורה. הוא הדגיש, בטיעון סיום מפואר, כי שתי החברות לא נקטו בצעדים משמעותיים כדי לאכוף את סימני המסחר הללו, או לעצור את השימוש הנרחב בסימנים כמילה גנרית כללית בענף הקומיקס וגיבורי העל, וכי התנהלות זו מהווה נטישה דה פאקטו של סימני המסחר.
ההליך הסתיים לאחר שענקיות הקומיקס לא טרחו להשיב לעתירה והיא התקבלה. סימני המסחר בארה"ב בוטלו.
בפתחו של עידן חדש
כאן צריך להוסיף כוכבית ולהסביר כי ההחלטה לא מונעת ממארוול ומ-DC להשתמש בביטויים אלה, אלא שכעת מתאפשר השימוש במונח "SUPER HERO", ביחיד וברבים, גם על ידי יוצרים אחרים בארה"ב. יוצרים אלה נאלצו עד היום להתנהל בזהירות וביצירתיות סביב הביטוי בכדי להימנע מלהשתמש במילים אלה במדויק, אך עדיין לכלול את גיבוריהם באותה הקטגוריה. כעת הם יכולים להשתמש בביטוי אשר באמת הפך כבר מזמן לביטוי גנרי המשמש את הז'אנר כולו ואולי אף מעבר לכך.
המשמעות לתעשייה היא רבה. אנו בפתחו של עידן חדש בו אין צורך יותר ב"תמרונים יצירתיים" כדי להימנע משימוש במונח "גיבור על", תוך פתיחת הזדמנויות חדשות ליוצרים קטנים ובינוניים בתעשיית הקומיקס. ויש כאן גם יותר מאשר איתות לגבי אי היכולת להגן באמצעות סימני מסחר על מונחים גנריים - בתעשיית הבידור ובתעשיות אחרות.
מעל הכל, חברות בתעשייה יצטרכו לעצב מחדש את אסטרטגיית הקניין הרוחני שלהן ולחזק את ההגנה על שמות הדמויות הייחודיים, תוך רישום מקיף של סימני מסחר לעיצובים ויזואליים ייחודיים (תלבושות, סמלים, אביזרים) והגנה על שילובי צבעים מזהים של דמויות מרכזיות.
מאתר עו"ד קובי אגר, עו"ד בקבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני הוותיקה והמובילה בישראל החוגגת 155 שנים להיווסדה, ומתמחה בתחומי הקניין הרוחני וסימני המסחר.
d&b – לדעת להחליט
