פרסום ראשוןמשרד התחבורה מתנה המשך פריקת המטענים בנמלים הפרטיים - בהטבות לנמלים הוותיקים
פרסום ראשון
משרד התחבורה מתנה המשך פריקת המטענים בנמלים הפרטיים - בהטבות לנמלים הוותיקים
היתר הפריקה צפוי לפוג בשבת הקרובה, והמשמעות היא שהתחרות בנמלים תצומצם; עיכוב סחורות בנמלים וצמצום התחרות יתגלגלו בסופו של דבר אל הכיס של הצרכן הישראלי; מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן על התנאי החדש: "ייצור סביבה תחרותית"
בשבת הקרובה, ה-13 באפריל, יפקעו ההיתרים שמאפשרים לנמלים הפרטיים החדשים לפרוק מטענים שאינם מכולות ברציפיהם. המשמעות של זה היא שהחל משבוע הבא התחרות בנמלים תצומצם, ושני נמלים שפרקו בשנתיים האחרונות מיליוני טונות של סחורות וחומרי גלם בישראל ייאלצו להפסיק לספק את השירות וקיים חשש כי "הפקק" בנמלים ישוב לפקוד את חופי ישראל. עיכוב של סחורות בנמלים וצמצום התחרות יתגלגלו בסופו של דבר אל הצרכן הישראלי באמצעות עליית מחירים של סחורה מיובאת ובדרכים עקיפות כמו עליית מדד תשומות הבנייה.
מי שצפויים להאריך את ההיתר הם שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. היום (שני) שלח מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן מכתב למנכ"ל האוצר שלומי הייזלר שאליו מכותבים שורה של בכירים במשרדי התחבורה והאוצר כמו גם יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן. במכתב מציע בן זקן להעניק שורה של הקלות והטבות לכלל נמלי ישראל, בטענה כי הדבר יוביל להגדלת התחרות.
עם זאת, ל"כלכליסט" נודע כי בן זקן מתנה את הארכת ההיתר בהסכמה של האוצר על כלל השינויים אותם הוא מציע. המשמעות היא שבהנחה הסבירה שלא תהיה הסכמה מלאה על שורת ההטבות וההקלות שמוצעות בטווח קצר של חמישה ימים – ההיתרים יפוגו והנמלים הפרטיים החדשים לא יוכלו להמשיך לפרוק מטען כללי ברציפים. כמו כן, יש לציין כי אם המתווה החדש ייצא לפועל, אז רוב ההטבות החדשות יינתנו לנמלים הוותיקים אשדוד, חיפה ומספנות ישראל, ואילו הנמלים הפרטיים "ייזכו" להמשיך להחזיק בהיתר הזמני שניתן להם.
במכתבו, כותב בן זקן כי "במטרה להביא לשיפור וייעול עבודת הנמלים, מוצע מתווה להסרת מגבלות רגולטוריות הקיימות על חברות ותאגידי הנמל השונים: המשך פיתוחם במקביל ליצירת סביבה תחרותית מהווים את אחד מנדבכי היסוד לצמיחת הכלכלה הישראלית ולהפחתת יוקר המחייה אשר הנו אחד מהיעדים החשובים של ממשלת ישראל ככלל ומשרד התחבורה בפרט".
אלו השינויים שמשרד התחבורה מבקש לקדם: בנמל חיפה תורחב ההרשאה לספק שירותים נוספים בתחום מטעני הברזל והמלט ותורחב האפשרות לאחסן בו כלי רכב. בנמל מספנות ישראל תוסר בהדרגה מגבלת הניטול של המטען הכללי ותתאפשר פריקה של כלי רכב. נמל אשדוד יקבל לרשותו את המסוע וממגורת התבואה שכרגע מוחזקים חלקית על ידי חברת נמלי ישראל. יועמדו לרשותו רציפים 24-25 ששוויים מוערך במאות מיליוני שקלים וגם בו תורחב אפשרות אחסנת כלי הרכב. נמל המפרץ והדרום יורשו להמשיך לפרוק מטען כללי ברציפים שפעילות זו מבוצעת כעת, אך לא יתאפשר להם לפרוק מכולות וכלי רכב ברציפים אלו, ותהיה מגבלה של שני מנופי פריקה בלבד לכל חברה.
הנמלים הוותיקים, נמל חיפה ונמל אשדוד הממשלתי, נחשבים ליקרים לליבה של שרת התחבורה מירי רגב וזאת עקב קשריה לוועדי העובדים שם ולהסתדרות. בעל השליטה בנמל מספנות ישראל הוא שלומי פוגל, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. רגב מעכבת גם את הפרטת נמל אשדוד וזאת למרות שזו מוזכרת בקווי היסוד של הממשלה הנוכחית – וגם הצעת האסדרה הנוכחית מתעלמת מקידום ההפרטה.
כזכור, לפני כשלוש שנים התרחש בישראל אירוע כלכלי שזכה לכינוי הפקק בנמלים, שבמסגרתו המתינו לפריקה עשרות אוניות בתור ארוך מול חופי ישראל, כאשר בשיאו כ-90 אוניות המתינו בלב ים שבועות ארוכים. הפקק של אז היה חלק ממשבר שרשרת האספקה שנוצר עקב מגיפת הקורונה העולמית, אך היו לו גם סיבות מקומיות וביניהן טענות על חוסר יעילות של הנמלים המקומיים ובראשם הנמלים הממשלתיים אשדוד וחיפה (שמאז הופרט).
אחד הפתרונות שניתנו למשבר היה לאפשר לנמלים הפרטיים החדשים, נמל המפרץ בחיפה שבשליטת SIPG הסינית ונמל הדרום באשדוד שבשליטת TIL השוויצרית לפרוק מטענים שאינם מכולות ברציפים שעד אז עמדו ריקים. המהלך נעשה בחוסר רצון על ידי שרת התחבורה דאז מירב מיכאלי שהעניקה את היתר הפריקה לשנתיים, וזאת לאחר לחץ ציבורי ומחאות של ארגונים דוגמת התאחדות התעשיינים והנמלים החדשים עצמם ולמרות התנגדות של הנמלים הוותיקים, ההסתדרות ו-ועדי העובדים של הנמלים.
בסופו של דבר המהלך הוכיח את עצמו. הפקק נעלם (למרות שיש לציין שגם משבר שרשרת האספקה מאחורינו וקשה להגיד מה השפיע יותר) והנמלים הפרטיים הצליחו לספק תחרות לנמלים הוותיקים. לפי נתוני רשות הספנות והנמלים, בשנת 2022, השנה בה ניתן ההיתר, פרקו וטענו בנמל המפרץ 338 אלף טון מטען כללי ובנמל הדרום 252 אלף טון מטען כללי. בשנת 2023 פרקו וטענו בנמל המפרץ 505 אלף טון מטען כללי ונפרקו כ-34 אלף טון מלט. בנמל הדרום פרקו וטענו אשתקד 95 אלף טון מטען כללי ונפרקו 636 אלף טון מלט. המשמעות של המספרים הללו היא שבגזרת המטען הכללי פרקו וטענו שני הנמלים הפרטיים החדשים כ-10% מכלל המטען הכללי בשנים 2022 ו-2023 ובגזרת המלט הם פרקו כ-15% מכלל המטען שהגיע לישראל ב-2023.
בימים האחרונים שלחו בכירים בתעשייה מכתבים לאנשי האוצר והתחבורה בבקשה שיחתמו על ההיתרים. יורם זבה, נשיא לשכת הספנות הישראלית קרא לפתיחה מלאה של כל הנמלים לקליטת כל סוגי המטענים וקבע כי "אם לא יתקבלו היתרים, שרשרת האספקה עלולה לחזור בקרוב וביתר שאת למצב הבעייתי טרם המלחמה". גם נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר התבטא באופן דומה וכתב כי קיים חשש לחזרת הפקק בנמלים בעקבות פקיעת ההיתר.
