בזק תפרוש סיבים אופטיים בבסיסי צה"ל בעלות של כ-125 מיליון שקל
בזק תפרוש סיבים אופטיים בבסיסי צה"ל בעלות של כ-125 מיליון שקל
השלמת הפרישה צפויה במשך ה-5 שנים הקרובות, עם אופציה להארכת ההסכם ל-5 שנים נוספות. בנוסף לפרישת התשתית, בזק תתחזק את רשת התקשורת הצה"לית
משרד הביטחון ובזק חתמו על הסכם לחיבור מלא של כל בסיסי צה"ל לתשתית סיבים אופטיים. עלות העסקה מוערכת בכ-125 מיליון שקל. השלמת הפרישה צפויה במשך ה-5 שנים הקרובות, עם אופציה להארכת ההסכם ל-5 שנים נוספות. בנוסף לפרישת התשתית, בזק תתחזק את רשת התקשורת הצה"לית.
יתרונות הסיבים האופטיים הוא העברת מידע ברוחב פס גבוה מאוד לעומת תשתיות הנחשות הישנות ובקצבים מוגברים. כמו כן, בעוד בתשתיות נחושת יש פגיעה בשליחת המידע לטווחים ארוכים, בסיבים אופטיים הבעיה לא קיימת.
בשנים האחרונות, הפך תחום האינטרנט והתשתיות הקווי למנוע הצמיחה העיקרי של חברות התקשורת. החל משנת 2012, עם רפורמת הסלולר של משה כחלון משנת 2012, צנחה ההכנסה הממוצעת ללקוח בשוק הסלולר (ARPU). להערכת משרד האוצר, בשנת 2009 החשבון הסלולרי הממוצע בישראל עמד על כ-150 שקל, מהגבוהים בעולם. היום הממוצע נע על כ-50 שקל (כולל דמי קישוריות).
גם תחום הטלוויזיה נפגע במידה מסוימת. מאז 2015, נכנסו לתחום השידורים המפעילים האינטרנטיים (פרטנר TV, סלקום TV), וגם כוחם של שירותי הסטרימינג (נטפליקס, דיסני+) התגבר, מה שהופך את התחרות בתחום לקשה. בשוק ישנה הערכה כי פעילות הטלוויזיה של רוב המפעילות אינה רווחית, אך מהווה מוצר משלים לשירותי תקשורת אחרים – כגון תשתיות אינטרנט – בהם ישנה רווחיות משמעותית.
שני הליכים אלו הפכו את שוק התקשורת הקווית למרכזיים עבור החברות. עם פרסום תוצאות הרבעון הראשון של השנה, הודיעה בזק כי מצבת לקוחותיה הפרטיים בסיבים עומדת על 380 אלף לקוחות, ושהתשתית שלה מאפשרת חיבור של 1.75 מיליון משקי בית (מתוך 2.7 מיליון בתים בישראל). בסוף הרבעון הראשון של 2023 עמדו מספר הלקוחות של בזק בסיב אופטי ל-351 אלף, לעומת 267 אלף בסוף שנת 2022 ו-124 אלף מנויים מחוברים בסוף הרבעון הראשון של 2022.
תשתית הסיבים השנייה בגודלה בישראל היא של חברת IBC, המוחזקת על ידי חברת החשמל (30%), סלקום, הוט וקרן תש"י בחלקים שווים. יתרונה של IBC הוא באפשרות הבלעדית לעשות שימוש בתשתיות של חברת החשמל לפרישת סיבים אופטיים.
