בלעדייצרני נשק ישראלים יקבלו הקלות בייצוא הביטחוני לעוד עשרות מדינות
בלעדי
יצרני נשק ישראלים יקבלו הקלות בייצוא הביטחוני לעוד עשרות מדינות
משרד הביטחון מתכוון להעניק הקלות בהגמשות השיווק לעוד מדינות, חשיפה נרחבת של מידע על מערכות נשק וביטול "צו הצופן" הארכאי. "מטרתנו היא לשפר את כושר התחרות של החברות"
משרד הביטחון מתכוון להקל את הפיקוח על ייצוא ביטחוני של חברות הנשק הישראליות כדי לאפשר להן למצות הזדמנויות לעסקאות בעולם. ההקלה ניתנת כשיש ביקושים גוברים למערכות לחימה חדישות, ובהן כאלה שהוכיחו את יעילותן במלחמה בעזה ובלבנון.
את ההקלות המתוכננות מוביל האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) ובמוקד שלהן הפחתת המגבלות הממשלתיות על פעולות השיווק שעושות החברות הביטחוניות בשווקים הבינלאומיים.
למערכת הביטחון יש אינטרס להקל על היצוא הביטחוני של חברות הישראליות לאור החרמות מהשנה האחרונה על השתתפותן בתערוכות נשק בצרפת ובצ'ילה במחאה על המלחמה בעזה. בעולם נשמעות יותר ויותר קריאות לאמברגו נשק על ישראל. בכנס של אפ"י בשבוע שעבר אמר מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר כי "קל לבודד אותנו ואנו נאלצים להתמודד עם תופעות של אמברגו, גלוי ושקט, כולל ממי שנחשבו או נחשבות הטובות בידידותינו. נמשיך להגביר את הייצור העצמאי".
חרף הייצור המוגבר לשוק המקומי, את עיקר ההכנסות שלהן עושות החברות הישראליות בשוק הבינלאומי. במערכת הביטחון מעוניינים שהן ימכרו בשווקים אלה יותר, שכן הכנסותיהן מאפשרות בין השאר מימון תוכניות מחקר ופיתוח של מערכות לחימה חדשות הדרושות לצרכים הביטחוניים של צה"ל.
בשונה מרוב המדינות בעולם ישראל מחילה משטר פיקוח הדוק על היצוא הביטחוני ממנה. כל חברה ביטחונית חייבת להופיע במרשם היצואנים של אפ"י, כל מוצר ביטחוני המפותח בארץ מסווג על ידו וכל פעולת שיווק וייצוא חייבת באישור מוקדם מטעמו. מדיניות הפיקוח של האגף לא שקופה לציבור, וגם לא הרשימה של 110 "המדינות המותרות" שיצוא של מוצרים ביטחוניים אליהן נעשית בגמישות יחסית.
במערכת הביטחון אומרים כי אלו מדינות עם משטר יציב, שאינן מפירות זכויות אדם, שאין להן זיקה חריגה עם מדינות שעוינות לישראל, ושרמת האמון בגופי הפיקוח שלהן גבוהה - מה שאמור להפחית את הסיכון במעבר טכנולוגיות רגישות לגורמים שלישיים.
בשנים האחרונות אפ"י כבר הקל על חופש הפעולה של חברות ישראליות לבצע עסקאות ביטחוניות, תוך צמצום הבירוקרטיה והדרישה לרישיונות ייעודיים לכל פעולת שיווק.
כעת אחת ההקלות המרכזיות שמתכנן אפ"י להוסיף נוגעת להקלות על חברות ישראליות לשווק נשק גם למדינות שלא ברשימת "המדינות המותרות" - עשרות מדינות שהיצוא הביטחוני אליהן דורש היום הליך תלת־שלבי. בנוסף, נציגי חברות ביטחוניות המשתתפים באירועי שיווק ותערוכות נשק בינלאומיות יוכלו לספק יותר מידע בנוגע למרבית המוצרים. כיום, חלק מהמידע מועבר רק בסרטונים מצונזרים או הדמיות.
ההקלות כוללות גם את הארכת משך ההיתר שניתן לחברות ביטחוניות להדגים מוצר ללקוחות בעולם מתקופה של 90 יום ל־180 יום ומתן שירותי תחזוקה ותמיכה מרחוק למוצר שסופק ללקוח בקצה. עד כה החוק קבע כי ספק ישראלי של מערכת נשק ללקוח זר יעניק שירותי תחזוקה אצל הלקוח או שהמערכת תישלח לישראל, ותטופל. כעת מתכוון אפ"י לאפשר שירותים אלה באמצעות טכנולוגיות של חיבור מרחוק.
לדברי ראשת אפ"י רחלי חן המהלכים המתוכננים אמורים לשפר את כושר התחרות של החברות הישראליות בשווקים בעולם, ברקע הביקוש הגובר למערכות נשק. "בעוד שהתוכנית היא להקל בהליכי השיווק של מערכות, אנחנו מעבירים את רוב המשקל בפיקוח שלנו לקראת מתן רשיונות יצוא".
פרט להקלות אלה, משרד הביטחון מתכוון לבטל את "צו הצופן" באופן שאמור להשפיע על קבוצת חברות ישראליות שרובן פעילות בתעשיית ההייטק. זהו צו ארכאי שנחתם ב־1974 בידי שר הביטחון אז, שמעון פרס בתקופה שבה השימוש באמצעי הצפנה נחשב לנושא שהצריך פיקוח ביטחוני־ממשלתי הדוק.
מתוקף צו זה כל חברה שעוסקת בפיתוח, ייצור, יבוא, יצוא, הפעלה או החזקה של רכיבים שכוללים הצפנה חייבת ברישיון מיוחד ממנכ"ל משרד הביטחון.
על פי הערכות, היקף הרישיונות הניתנים מתוקף הצו המיושן והמיותר, שכלל לא ניתן לאכיפה כיום, זניח ואילו המשתמשים בצופן שחייבים בהיתר ממשרד הביטחון, כלל לא יודעים על כך והם למעשה מפרים את החוק. לדברי עו"ד יובל ששון, מומחה בתחום היצוא הביטחוני במשרד מיתר ושות'. "צו הצופן לא קשור לשום דבר בעידן הנוכחי והיה מוטב שיבוטל לפני 30 שנה. כיום גם חברה ישראלית שמייצרת מכונות גלידה ועוברת בדיקת נאותות בקרן אמריקאית צריכה להסביר מדוע היצוא שלה כפוף לרשיונות של משרד הביטחון הישראלי מתוקף צו הצופן - זה מיותר לגמרי".
ביטול הצו אמור להקל על חברות המבקשות רישוי מיוחד תוך קיצור זמן עסקאות יצוא שלעתים מתעכבות בשל כך, ולחסוך בהוצאות כספיות הכרוכות בהפניית משאב אנושי לטיפול בנושא. בשונה משאר ההקלות ביצוא הביטחוני, שדורשות אישור בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ביטול צו הצופן טעון באישור שר הביטחון בלבד. לדברי רחלי חן ההקלות בפיקוח נגזרות מהדינמיקה שמאפיינת את פעילות השווקים בעולם, ומתאפיינים בתחרות עזה בין חברות נשק המסתערות על תקציבי ענק של מדינות מתחמשות. כולל המלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה, המתיחות בים סין הדרומי, המלחמות במזרח התיכון והחשש להתלקחות שתגביר ביקושים.
המלחמה המתמשכת בישראל, והשימוש הנרחב שצה"ל עושה בחזיתות השונות בנשק מתוצרת התעשיות הביטחוניות המקומיות, מספק למוצריהן תוקף מבצעי באופן שמשדרג את מעמדן בתחרות הבינלאומית. "אנחנו מעריכים שיהיה בשנים הקרובות ביקוש גבוה לאמצעי לחימה ישראליים, בוודאי של מערכות חלל והגנה אוויריות, כלי טייס בלתי מאוישים, רחפנים ועוד, שהוכיחו ביצועים במהלך המלחמה ונצטרך לאפשר לתעשיות למצות את ההזדמנויות לייצא אותן", אמרה חן.
היא הוסיפה כי קיבוע רשימת "המדינות המותרות" מקלה את מרחב התמרון של יצואנים ישראליים אליהן באופן שמאפשר הפחתה במספר רשיונות השיווק. היא הוסיפה כי האגף שואף לשמר רשימה זו, כדי שיצואנים יוכלו למצות את מאמצי השיווק בהן ולא לקטוע אותם בשל שינויים במדיניות הפיקוח. "הרשימה מתבססת על הערכה שלא צפויים במדינות אלה שינויים דרמטיים בשנים הקרובות והיא אמורה להוות עוגן עסקי ליצואנים. מעת לעת אנחנו נאלצים לעדכן אותה בעקבות מקרים של הפיכה או אירועים בוטים של הפרת זכויות אדם".
