במקביל לקידום ההפיכה המשפטית, נתניהו כינס דיון על תקציב המדינה ל-2023-2024
במקביל לקידום ההפיכה המשפטית, נתניהו כינס דיון על תקציב המדינה ל-2023-2024
ראש הממשלה חידש היום את דיוני התקציב, שהממשלה אמורה לאשר בעוד עשרה ימים, וכינס בתל אביב שורת בכירים, ובהם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר, החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג ועוד
הדיונים סביב תקציב המדינה לשנים 2024-2023 התחדשו. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כינס היום (ב') דיון על תקציב המדינה בתל אביב, זאת על רקע ההפגנות ההמוניות המתקיימות בירושלים נגד ההפיכה המשטרית שהוא מקדם יחד עם שר המשפטים יריב לוין ושמחה רוטמן. הממשלה אמורה לאשר את התקציב בעוד עשרה ימים, ב-23 בפברואר.
לפי הודעת משרד ראש הממשלה, בדיון השתתפו מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי, מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר, ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, הכלכלנית הראשית שירה גרינברג, החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג, הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס, מנהל רשות המסים ערן יעקב וגורמים נוספים.
גורמים שנכחו בדיון מסרו כי לא היו אירועים דרמטיים, ובסך הכולל הוצגו הכיוונים הכלליים של התקציב. שנת 2022 היתה שנה של עודף תקציבי, כך שהתקציב הנוכחי אמור להיות תקציב "קל", לפי גורמים באוצר.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מסר בתום הדיון כי הוא חותר להעביר את התקציב "בהתאם ללו"ז", מה שלדבריו "יאפשר לנו להבטיח ודאות למשק, למשרדי הממשלה ולציבור, וליישם את מדיניות הממשלה".
סמוטריץ' הודה כי "הסערה לא פוסחת עלינו. ישראל ניצבת בפני סיכונים משמעותיים בטווח הקצר שנובעים מהתפשטות האינפלציה בעולם ועליות הריבית שהגיעו בעקבותיה". עוד הזהיר סמוטריץ' כי ללא התנהלות אחראית "אנו עלולים למצוא את עצמנו מול ימים מורכבים של מיתון ואף משבר כלכלי. המשבר מגיע מהר. כמו שראינו בשנים 2009-2007, מגמות של עלייה בהכנסות וירידה בגירעון יכולות להתהפך תוך מספר חודשים." סמוטריץ' לא התייחס לסיכון שבהפיכה המשטרית.
שר האוצר הגדיר את התקציב כ"אחראי, תוך ריסון מידתי של ההוצאה", והוסיף: "בעת הזו גוברת החשיבות בריסון ההוצאה. עלינו להבטיח שהמדיניות הפיסקלית לא תהיה מנוגדת למדיניות המוניטרית כדי למנוע ליבוי של האינפלציה. ריסון ההוצאה משדר לציבור, לחברות הדירוג ולמשקיעים שהתקציב מקצועי ואחראי".
עוד קרא סמוטריץ' לנקוט מדיניות "אנטי מחזורית" - קרי, להשתמש בגירעונות גדולים רק בעתות משבר - ורמז כי הצעת התקציב משאירה מעט מאוד מרחב תמרון פיסקלי: "מתחנו את מסגרות התקציב עד המקסימום המתקבל על הדעת מקצועית. מה שיש כאן היום זו הצעה מרחיבה שלגורמי המקצוע יש איתה קושי לאור האתגרים של התקופה". לפי השר, אישור התקציב כרוך ב"החלטות אמיצות" וב"תיעדוף".
עוד הוסיף סמוטריץ' כי "התקופה הנוכחית מייצרת אתגרים משמעותיים למסגרות התקציב. עלינו להתמודד עם השלכות האינפלציה, עם דרישות השכר שיבואו לידי ביטוי בהסכם השכר הצפוי עם ההסתדרות, עם הסכמים קואליציוניים בהיקף תקציבי משמעותי מאוד, ולצד זאת עלינו לתת מענה לצרכי הביטחון".
לפי התחזית המעודכנת של בנק ישראל, הגרעון הממשלתי צפוי להסתכם השנה ב-1.8% תמ"ג, עלייה משמעותית לעומת התחזית הקודמת, שחזתה גירעון של 1% תמ"ג בלבד. הממשלה הקודמת השאירה לראשונה זה 35 שנה עודף תקציבי של כ-10 מיליארד שקל. בבנק ישראל מסבירים כי שנת 2023 צפויה לשוב ולהיות שנה גירעונית כפי שהיה קודם, שכן הזינוק בהכנסות המדינה ממיסים שנרשם בשנתיים האחרונות היה חריג ושיקף את היציאה ממשבר הקורונה.
לפי בנק ישראל, המשק יצמח השנה בפחות מ-3% (רק 2.8%), זאת לעומת 6.3% ב-2022. ב-2023 צפויה ירידה או לפחות התמתנות בהכנסות המדינה משני תחומים עיקריים: ההייטק והנדל"ן - שני מנועי צמיחה עיקריים למשק, שנפגעו על רקע העלאות הריבית. עוד צפוי לתרום לגירעון הזינוק הצפוי בהוצאות המדינה, הן על רקע ההסכמים הקואליציוניים חסרי התקדים ובעיקר חתימות הסכמי שכר שנדחו מאז 2020, לרבות הסכם "מסגרת" לכל המגזר הציבורי שיהיה כרוך בתוספות שכר משמעותיות. כמו כן, ישנם עוד כמה הסכמי שכר משמעותיים, למשל עם הרופאים, שצפויים להכביד על תקציב המדינה.
בדיון האחרון שהתקיים במשרד ראש הממשלה בירושלים נרשם אירוע חריג בין הכלכלנית הראשית, האחראית על הנפקת תחזיות ההכנסות הצפויות ממיסים, לבין מנכ"ל רה"מ שלי. כאשר גרינברג ציינה את שלל הסיכונים שקיימים לתחזיות, היא התייחסה ביניהם גם למהפכה המשפטית. שלי התווכח עם גרינברג לגבי הטענה ולבסוף שחרר אמירה שחלק מהנוכחים פירשו כאיום סמוי - הוא הבהיר לה כי יוכל למצוא כלכלניות אחרות שסבורות שהמהפכה המשפטית איננה מהווה סיכון לתחזיות.
רבים מהגופים במשק וגם גורמים בינלאומיים ציינו כי ההתפתחויות בכל הקשור למהפכה המשפטית מהוות סיכון לביצועים התקציביים של הממשלה, והדבר איננו המצאה של גרינברג. גם מסמכי סוכנויות הדירוג והבנקים הזרים מציינים את האירוע הזה כבעל פוטנציאל לסיכון פוליטי. אחרי ההערה של שלי, היועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג נאלץ להזכיר לנוכחים כי על פי דין הם הגורמים המקצועיים במשרד האוצר בכלל, ובפרט הכלכלנית הראשית, האחראים להפקת תחזיות.
