בנק ישראל נגד תוכנית האוצר לשינוי החיסכון לפנסיה: "לשמר את הביטחון"
בנק ישראל נגד תוכנית האוצר לשינוי החיסכון לפנסיה: "לשמר את הביטחון"
מלבד סוגיית הבטחת תשואות החוסכים באמצעות אג"ח מיועדות, כוונה הביקורת לכך שמשרד האוצר לא שיתף את בנק ישראל במהלך לפתיחת חשבון ייעודי לכספי הסיוע לפנסיה: "לא ראוי שנגלה דברים כאלה בדיעבד"
הבטחת תשואות החוסכים לפנסיה - במוקד עימות פומבי בין בנק ישראל למשרד האוצר: בנק ישראל יוצא היום (ד') פומבית נגד כוונת משרד האוצר לשינוי תוכנית האג"ח המיועדות בשוק הפנסיה. בנק ישראל שלח למשרד האוצר מכתב שבו התריע כי המנגנון החדש שמוצע, שאמור להחליף את האג"ח המיועדות שמנפיקה המדינה לקרנות הפנסיה, אינו מנגנון בעל רמת ודאות לעמיתים כמו המנגנון הקיים כיום.
"הצלחת המהלך המוצע אינה נמדדת רק בחיסכון התקציבי הנובע ממנו, אלא גם בשימור הביטחון של העמיתים בחיסכון הפנסיוני שבקרנות הפנסיה", כתבו בבנק ישראל, "לכן חשוב שהמהלך ילווה בבטוחות מספקות לכך שבעת הצורך - ככל הנראה בזמן משבר בשווקים - הממשלה לא תתנער מהתחייבותה להעביר לקרנות הפנסיה את הסכומים הנדרשים להשלמת התשואה. ואולם, זה אינו המצב על פי תזכיר החוק".
בבנק ישראל מסכימים שיש מקום לשנות את מנגנון האג"ח המיועדות, בכדי לחסוך בהוצאות המימון של המדינה. אולם הם חושבים שיש לעשות זאת במנגנון בעל רמת ודאות גבוהה יותר, בדומה לזה שמציעה רשות שוק ההון.
בנוסף, בבנק ישראל מבקרים את משרד האוצר על כך שלא עדכן אותם כי בכוונתו לשלב את בנק ישראל בפתרון המוצע, וזאת באמצעות פתיחת חשבון ייעודי בבנק ישראל לכספים שיוזרמו לקרנות הפנסיה במידת הצורך. "הופתענו לגלות כי החלטת הממשלה ובעקבותיה תזכיר החוק מטילים חובה על בנק ישראל לפתיחת חשבון ייעודי לקרן ולניהולו, מבלי שהדברים נדונו עמנו קודם לכן. אין זה ראוי כי נגלה דברים כאלה בדיעבד ואין זה משרת את טובת העניין".
הסעיף הדרמטי שבמוקד הביקורת
הרפורמה באג"ח המיועדות מקופלת בסעיף דרמטי בחוק ההסדרים, שאושר באחרונה בממשלה. משרד האוצר רוצה לבצע רפורמה, ולבטל את הנפקת האג"ח המיועדות, שמהוות 30% מנכסי קרנות הפנסיה, ובמקומן להחיל מנגנון של מעין ביטוח תשואה על אותו חלק בפנסיה של 5% צמוד מדד בשנה.
אגרות החוב המיועדות הן אג"ח ממשלתיות צמודות מדד שהמדינה מנפיקה באופן ייעודי לקרנות הפנסיה בריבית של 4.86%. היא מהווה גורם מייצב לתשואות החוסכים לפנסיה, כך שגם אם שוק ההון חווה נפילות, רמת הפגיעה בפנסיה מוגבלת היות ש-30% מנכסיה מושקעים בנכס סולידי בתשואה נאה.
הריבית באג"ח הללו גבוהה ולכן משרד האוצר מוצא עצמו מנהל בצורה לא יעילה את החוב, ונאלץ לגייס חוב יקר באמצעות האג"ח המיועדות. באוצר מעריכים שבתוך עשור תגיע העלות העודפת הזאת ל-20 מיליארד שקל בשנה.
באוצר מציעים מנגנון שלפיו המדינה תבטיח כי על אותם 30% מנכסי הפנסיה תהיה תשואה של 5% צמוד מדד. רמת ההתחייבות של המדינה לשוק הפנסיה במנגנון הזה נמוכה יותר לעומת מנגנון של אג"ח מיועדות. אג"ח הוא מכשיר שרמת הוודאות שלו היא גבוהה. אם המדינה מתנערת מפירעון האג"ח, היא נחשבת חדלת פירעון, ויש לכך השלכות חמורות.
לפי הרפורמה, רמת התחייבות של המדינה נמוכה יותר, וגמישה יותר. תחת נימוקים של משבר כלכלי, קיצוצים בתקציב וכדומה, ניתן יהיה בסיטואציות מסוימות לשנות את ההתחייבות הזו בין אם זמנית או באופן קבוע.
