14 חודשים מפרוץ המלחמה, אין אפילו תוכנית לשיקום הצפון
14 חודשים מפרוץ המלחמה, אין אפילו תוכנית לשיקום הצפון
התפטרות הפרויקטור אחרי 5 חודשים בלבד בתפקיד ממחישה את הכישלון המתמשך של הממשלה בשיקום הצפון: אין לוחות זמנים לחזרת התושבים, והתקציבים בערפל. אלקין לא חיפש מחליף לצ'ייני אף שידע על כוונתו להתפטר
גם למעלה משנה וחודשיים מפרוץ המלחמה וכשלושה שבועות מהפסקת האש עם חזבאללה בלבנון, המדינה עדיין לא מסוגלת להציג תוכנית לשיקום הצפון ומתווה מסודר לחזרתם של רבבות מתושביו לבתיהם.
יממה לאחר שהודיע על סיום תפקידו כפרויקטור לצפון התייצב אליעזר (צ'ייני) מרום בפני הוועדה המיוחדת לנגב והגליל של הכנסת, סיפר על תוכנית שמתגבשת להשבת התושבים שפונו בתחילת המלחמה לבתיהם אך סרב לפרט עליה, לא נקב בלוחות זמנים לביצועה ובעלויותיה הצפויות.
מרום אמור לסיים את תפקידו בראשות המנהלת לשיקום הצפון בסוף החודש, כחמישה חודשים בלבד לאחר שמונה. התפטרותו מסמנת את המשך אוזלת היד של הממשלה בטיפולה בצפון שהוזנח על ידה מתחילת המלחמה באוקטובר אשתקד ובהפקרתו למשך זמן רב לאש חזבאללה שזרעה ביישוביו הרס חסר תקדים.
המניע להתפטרותו הוא צמצום מרחב סמכויותיו בעקבות מינויו של זאב אלקין לשר המינהלות לשיקום יישובי הדרום והצפון. לדבריו, הוא עדכן את אלקין על כוונתו לסיים את תפקידו כבר לפני כשלושה שבועות. בתקופה זו אלקין נמנע מכל ניסיון לאתר פרויקטור חדש שיחליף אותו וזאת כדי לכבד את מרום עד שיודיע רשמית על החלטתו.
מי מהתושבים ומראשי הרשויות שניסה לזקק מעט בהירות וודאות מדבריו של הפרויקטור היוצא, התקשה בכך. הוא סיפר על מהלכים שניסה לקדם בזמן הקצרצר שכיהן בתפקיד, על תוכנית שיקום שהציע בהיקף של 31 מיליארד שקל שממנה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתך יותר מחצי, ל־15 מיליארד שקל בלבד.
למרות הסירוס הזה, מרום אמר כי "12 מיליארד שקל יופנו ליישובים שבמרחק של עד 9 ק"מ מהגבול עם לבנון והשאר יופנו ליישובים במרחק של 15 ק"מ מהגבול. עדיין מדובר בלא מעט כסף ואפשר לעשות איתו הרבה".
"לראות איך מאריכים את מועד הפינוי"
על דלות הפרטים אודות מהלכי המינהלת שהקים כיסה מרום בהצהרה שעד סוף השנה תוצג תוכנית שתכלול מתווה להחזרת התושבים לבתיהם ורכיבים נוספים שיחזקו ויבססו את צמיחת הצפון בשנים הבאות.
לדבריו, תקציב שהממשלה אישרה במאי האחרון, בהיקף של כמיליארד שקל, כבר הועבר לשורה של פעולות בשטח. כ־200 מיליון שקל מסכום זה הוקצו בישיבת הממשלה האחרונה, לקראת העברתם לרשויות המקומיות בצפון למען הכשרת התשתיות ביישובים והכנתם לחזרת תושביהם. עם זאת, הוא לא נקב בלוחות זמנים.
"אין עדיין מועד לחזרה הביתה. קודם צריך לראות כיצד מאריכים את מועד הפינוי של התושבים, כי צריך לקחת בחשבון שיש משפחות עם ילדים שנמצאים במסגרות חינוך והן יבקשו להישאר שם עד גמר שנת הלימודים. במקרים אחרים יש אנשים שמחויבים לחוזי שכירות", אמר הפרויקטור היוצא.
בינתיים נמשכת פעילות צה"ל בדרום לבנון, ברקע הסכם הפסקת האש שנכנס לתוקף לפני כשלושה שבועות. מתוקף אותן הבנות צה"ל רשאי לפעול עד סוף החודש הבא בדרום לבנון כדי לסכל תשתיות של חזבאללה ולמנוע את חידוש התבססותו בכפרים השיעים הסמוכים לגבול עם ישראל. מעת לעת חיל האוויר מפציץ מטרות של חזבאללה בלבנון, פוגע בחוליות הקשורות לארגון הטרור השיעי ומנסה לקבע מציאות של אפס הכלה להפרת תנאי הפסקת האש.
הרגיעה היחסית בשטח מפנה בינתיים את סדר היום הישראלי, התזזיתי ממילא, לעיסוק בסוגיות בוערות אחרות כמו ההתבססות של צה"ל בחרמון הסורי בעקבות נפילת משטר אסד, עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת משפטו, וחידוש ההפיכה המשטרית ההרסנית. בעוד שהמצוקות הרבות בצפון, אחרי שנה וחודשיים של אש מצד חזבאללה והזנחה מצד המדינה, עדיין רחוקות מכל מפגש עם מענה אמיתי ורציני והגורמים שאמונים על כך מסתפקים בהפרחת סיסמאות ובגמגום של נתונים חלקיים – גם הדיון בכנסת שנועד לעסוק בנושא התפספס.
חלק ניכר מהזמן שהוקצה לו עסק בעניין החטופים שנמקים בשבי חמאס בעזה, כשעינב צנגאוקר, אמו של מתן, הטיחה במשך דקות ארוכות באלקין, החבר בקבינט המדיני־ביטחוני האשמות קשות על הפקרת החטופים וסיכון לוחמי צה"ל כדי לממש את החזון המשיחי להתנחל בצפון הרצועה. בין השאר היא הטיחה לעברו "אם הילד שלי חוזר הביתה בשקית, או בחלקי גופה, אני לא אעמיד אותך למשפט – אני אקח את החוק לידיים".
אחרי שמשפחות החטופים יצאו מאולם הדיון, הוועדה יצאה להפסקה של כמה דקות "כדי להירגע" כהגדרת היו"ר שלה ח"כ מיכאל ביטון והישיבה התחדשה. אלקין כבר מיהר לדיון אחר והיה קצר ותמציתי. סיפר שקיים ישיבה עם שר החקלאות אבי דיכטר על פיתוח תוכנית שתחזק את חקלאי הגליל; על עבודת מטה שנעשית עם שר הכלכלה ניר ברקת להחזרת המפעלים והעסקים שנטשו את הצפון בעקבות המלחמה; על קידום המהלכים הקשורים להקמת אוניברסיטה בקריית שמונה.
הוא הדגיש כי המהלכים המיידיים והדחופים ביותר קשורים להכנת היישובים לקליטת תושביהם החוזרים, בשל עזובה והזנחה של יותר משנה וחודשיים. "יש מקומות שבהם תושבים לא דרכו מאז תחילת המלחמה. יש הופעה של מכרסמים, מזיקים, יש נזקים לבתים שלא נגרמו בעקבות רקטות או טילים אלא בגלל פיצוצים בצנרות המים והביוב. מס רכוש לא משפה על הפגיעות האלה והמדינה צריכה לתת לכך מענה. המקרה של הצפון הוא לא זה שהיה בדרום, שהגישה אל היישובים התאפשרה זמן קצר יחסית מאז המתקפה של חמאס". לפי אלקין, במהלך השנה הקרובה יוקצו כ־4 מיליארד שקל לשיקום הצפון, שאר הסכום מתוך 15 מיליארד שקל יוקצה במתווה רב־שנתי.
תוכנית הדגל נעלמה בקול ענות חלושה
במבט ארוך טווח, בשנים הקרובות, הוא אמר כי "הסיפור המרכזי הוא להצמיח את הצפון ולהביא אותו למקומות אחרים לגמרי מאלה שהיה בהם ערב המלחמה. הרעיון הוא לא לפרוס את המהלכים במנות קטנות, אלא לקבוע כמה עוגנים אסטרטגיים גדולים ולקדם אותם כדי לחולל שינוי משמעותי".
נציגי רשויות מקומיות שהגיעו לירושלים מהצפון, כמו גם נציגים של משרדי ממשלה וגופים אחרים שמעורבים במשבר העמוק והמתמשך שבו נתון האזור, לא יכלו להתערב בדיון ולהביע עמדותיהם בשל קוצר הזמן.
לפרויקטור היוצא היה חשוב להקריא בפני חברי הוועדה את מכתב ההתפטרות שהקריא ממילא לפני השרים יום קודם, כשבא לישיבת הממשלה. אחר כך הוא התעכב על דקויות. הדגיש שהוא לא "התפטר" אלא "סיים" את תפקידו. הוא הבהיר שמעולם לא התפטר מאף תפקיד ומעולם לא פוטר. הוא הציע להימנע מהשימוש במילים "שיבת התושבים לבתיהם" בשל הקונוטציה הבעייתית, הציע לומר "חזרת התושבים לבתיהם".
לפחות בשונה מהופעתו לפני שלושה חודשים בפני אותה ועדה בכנסת הוא לא ציטט הפעם, גם לא פעם אחת, את גיבור קרב תל חי יוסף טרומפלדור, גם לא חזר וסיפר על תוכנית הדגל של המינהלת בראשותו להקמת פארק הייטק ובינה מלאכותית בגליל העליון, שיזמן מקומות תעסוקה לכ־4,000 תושבים.
ייתכן שבמהלך שלושת החודשים שחלפו מאז הוא הבין שלתושבי הצפון נחוצים פתרונות אמיתיים לבעיות אמיתיות ופחות חלומות והבטחות ללא כיסוי.
