הגנה מתחת לרדאר: התעשיות הביטחוניות מתייצבות לראשונה בבחריין
הגנה מתחת לרדאר: התעשיות הביטחוניות מתייצבות לראשונה בבחריין
התעשיות הביטחוניות משתתפות לראשונה בסלון האווירי של בחריין, שמתמקד בעיקר במערכות הגנה אוויריות, ומנסות לקדם עסקאות ענק עם מדינות באזור. בכיר ישראלי: "הזדמנות לצרוב בתודעה את הלגיטימיות שלנו במשחק האזורי"
יותר משנתיים אחרי החתימה על "הסכמי אברהם" חברות ביטחוניות מישראל משתתפות לראשונה ב-BIAS, תערוכת הנשק הבינלאומית של בחריין (Bahrain International Air Show) שנפתחה היום (ד') במנאמה בירת בחריין.
התערוכה מתמקדת בעיקר במערכות הגנה אוויריות – תחום שהביקושים העולמיים בו מתלהטים, בין השאר בעקבות הימשכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ולחברות מישראל יש לא מעט להציע לו.
בין החברות שמציגות את מרכולתן בסלון האווירי של בחריין נמצאות רפאל והתעשייה האווירית שבבעלות המדינה, אלביט מערכות שבשליטת מיקי פדרמן ועוד מספר חברות וגופים מישראל, בהם גם רשות שדות התעופה, שמציגות במסגרת הביתן הישראלי שהקימה ISDEF שמקבוצת אבנון.
עבור חברות אלה מדובר בהזדמנות ראשונה לחשוף פיתוחים ומוצרים ביטחוניים על אדמת בחריין, אף שבעיני בכירים ישראליים ממלכת בחריין לא מהווה שוק פוטנציאלי שבכוחו לבסס עסקאות ביטחוניות מהותיות. מדובר במדינה עניה שנסמכת בעיקר על סעודיה והוצאותיה על ביטחון זעומות, ומסתכמות בכ-1.4 מיליארד דולר בלבד.
בכיר בחברה ישראלית שמציגה בבחריין אמר בשיחה עם "כלכליסט" כי "פריצת הדרך המשמעותית שלנו היא בעצם ההשתתפות באירוע כזה, שצורב בתודעה את הלגיטימיות של ישראל במשחק האזורי".
החברות הישראליות מציגות בבחריין מערכות המיועדות להגנה אווירית, כלי טייס בלתי מאוישים, פיתוחים חדשים לתעופה האזרחית, מערכות הגנה על חופים, מכ"מים מסוגים שונים ועוד.
ב-2021 הסתכם היצוא הביטחוני בכ-11.3 מיליארד דולר, סכום שנחשב לשיא של כל הזמנים. כ-800 מיליון מהיצוא הביטחוני אשתקד נכנסו מעסקאות שנעשו מול מדינות שחתמו עם ישראל על "הסכמי אברהם".
על פי הערכות במערכת הביטחון, היקף הייצוא הביטחוני של ישראל ב-2022 יהיה גבוה אף יותר, ואפשר שגם היצוא הביטחוני לחלק ממדינות המפרץ יוסיף ויתרחב.
ביטוי לקשרים הביטחוניים המתהדקים והמתחממים בין ישראל למדינות המפרץ ניתן למצוא בצילומי לוויין שפרסמו באחרונה חוקרי מודיעין, שמצביעים על פריסה של שני משגרים של טילי ברק ומכ"ם המשמש אותם מתוצרת התעשייה האווירית, בבסיס צבאי ליד אבו-דאבי. בחברות הביטחוניות ובמשרד הביטחון לא מספקים התייחסות ישירה לעסקאות אלה ומעדיפים להותיר אותן מתחת לרדאר התקשורתי.
חרף העמימות, ניכר שרשימת הלקוחות הזאת מתארכת. על פי דיווחים זרים, בתחילת השנה גם מרוקו החלה להניע תהליך הצטיידות בטילי הברק של תע"א, במסגרת עסקה שהיקפה מוערך בכ-600 מיליון דולר.
מדובר בטילים שבגרסתם המיושנת יותר, יירטו ביולי האחרון שניים מתוך שלושה כלי טייס בלתי מאוישים שחיזבאללה שיגר לעבר אסדת הגז כריש. מל"ט שלישי יורט בטיל ששיגר מטוס חיל האוויר.
לפי פרסומים זרים מהתקופה האחרונה גם רפאל צפויה לקחת חלק בחגיגת ההצטיידות הגדולה של מדינות ערב במערכות הגנה ישראליות, ולספק לאיחוד האמירויות את מערכת טילי הספיידר. מדובר במערכת המשמשת להגנה מפני מגוון רחב של איומים אוויריים מורכבים, לרבות מל"טים מתאבדים.
אף שפרסומים אלה לא קיבלו אישור ישראלי, אך גם לא הוכחשו, הם מצביעים על מוטיבציה ישראלית לחיזוק מדינות המפרץ אל מול האיום המתעצם של מל"טים מתוצרת איראן המשמשים גם את המורדים החות'ים בתימן.
אלביט מערכות, שהקימה חברה בת באיחוד האמירויות כדי לקדם את מהלכיה העסקיים במדינה ובמדינות הסמוכות כבר זכתה בתחילת השנה בחוזה לאספקת מערכות המבוססות על לייזר אינפרה אדום ומערכות לוחמה אלקטרונית לחלק ממטוסי חיל האוויר של איחוד האמירויות. היקף העסקה כ-53 מיליון דולר.
במהלך החודשים האחרונים הרבה מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') אמיר אשל בנסיעות למדינות המפרץ, ולפי הערכות של גורמים במערכת הביטחון אלה נועדו לבסס ולחזק את קשריהן הביטחוניים והכלכליים עם ישראל.
לפי מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי ששוהה בסלון האווירי בבחריין ביחד עם יו"ר החברה עמיר פרץ הביתן שהקימה החברה מהווה מוקד להתעניינות ערה מצד נציגיהן של מדינות רבות.
בשיחה עם "כלכליסט" אמר לוי כי "החתימה על הסכמי אברהם הקימה גשר גדול ובכך שאנחנו מציגים לראשונה בבחריין, אנו מיישמים אותם הלכה למעשה בניסיון למקסם אותם ככל שניתן תוך בניית יחסי אמון עם שותפים עתידיים".
חלק ניכר מהמערכות הישראליות שמציגה ישראל בבחריין יכולות לתת תשובה טובה, ייתכן שגם מוחצת, לאיום המל"טים המתאבדים מהסוג שאהד-136, המיוצרים בידי איראן ומשמשים באופן נרחב את צבא רוסיה במתקפותיו על מטרות באוקראינה.
חרף בקשות נשנות מצד אוקראינה, ומצד הנשיא שלה וולודימיר זלנסקי ישראל נמנעת מאספקתן בניסיון להתהלך בין הטיפות, ולשמור על יחסיה הרגישים עם רוסיה, בייחוד על רקע הימשכות פעולותיה במסגרת המערכה שבין המערכות (מב"מ), בעיקר בסוריה.
בתעשיות הישראליות צופים כי גם אם לא ירוויחו בצורה ישירה מחימוש צבא אוקראינה, ניתוח הלחימה שנמשכת מאז פברואר יכניס צבאות רבים, בעיקר באירופה, לקדחת הצטיידות וריענון של מערכות ההגנה המשמשות אותם. בבואם לעדכן מערכות אלה, התעשיות הישראליות יציעו להם חבילות ביטחון שלמות.
המל"טים המתאבדים שמתוצרת איראן, בעיקר מהסוג שאהד-136, משמשים באופן נרחב את צבא רוסיה במתקפותיו על מטרות אוקראיניות. זאת, בזמן שישראל נמנעת מאספקה של נשק הגנתי לאוקראינה, חרף בקשות נשנות מצד הנשיא שלה, וולודימיר זלנסקי.
הסיבה המרכזית להימנעות הזאת נעוצה בניסיון מצד ישראל לשמר את היחסים הרגישים בינה לבין רוסיה, בייחוד על רקע הימשכות פעולותיה של ישראל במסגרת המערכה שבין המערכות (מב"מ), בעיקר בסוריה.
עם זאת, ההנחה בתעשיות הישראליות היא שגם אם לא ירוויחו בצורה ישירה מהמלחמה באוקראינה, ניתוח הלחימה שניטשת בה מאז פברואר יכניס צבאות רבים בעולם ובעיקר באירופה, לקדחת הצטיידות וריענון של מערכות ההגנה המשמשות אותם. בבואם לעדכן את מערכות ההגנה שלהם, התעשיות הישראליות כבר ידעו להסתער על חלקים מתקציבי הביטחון שעתידים לגדול בשנים הבאות.
