עכשיו זה רשמי: קיצור השירות של חיילים בחודשיים יידחה עד ליולי 2024
עכשיו זה רשמי: קיצור השירות של חיילים בחודשיים יידחה עד ליולי 2024
משרד הביטחון הפיץ תזכיר חוק לדחיית קיצור שירות החובה לחיילים והוא יישאר לפי שעה על 32 חודשים. החוק יחול רטרואקטיבית גם על אלו שגויסו מיולי 2020. עלות של חודשיים נוספים של שירות צבאי מוערכת בכ-2.8 מיליארד שקל בשנה
משרד הביטחון הפיץ תזכיר חוק לדחיית קיצור שירות החובה לגברים עד ליולי 2024, והחיילים ימשיכו לשרת 32 חודשים. החוק יחול רטרואקטיבית גם על החיילים שגויסו מיולי 2020. לפני כשבועיים סוכם בין שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן על ביטול הקיצור שנכנס לתוקף כבר ביולי 2020.
כבר בשנת 2016 תוקן חוק שירות הביטחון ונקבע כי מיולי 2020 המתגייסים החדשים יתגייסו לתקופה של 30 חודשים (במקום 32 חודשים). לצה"ל היו כ-4 שנים להיערך לשינוי הצפוי או לפעול לביטולו, אך בסופו של דבר צה"ל הודיע ביולי 2020 לחיילים כי הם מגויסים ל-30 חודשים, תוך כדי ציון הערה כי החוק עשוי להשתנות.
עפ"י תזכיר החוק, עד יולי 2024, חיילי צה"ל ימשיכו לשרת 32 חודשים. יודגש, כי גם החיילים שגויסו ביולי 2020 ל-30 חודשים, ייאלצו לשרת 32 חודשים. עלות של חודשיים נוספים של שירות צבאי הוערכה כ-2.8 מיליארד שקל בשנה (כ-0.1% תוצר בחודש).
בדברי ההסבר לשינוי החוק, נכתב כך "קיצור השירות שכבר נערך (מ-36 חודשים ל-32 חודשים) הביא לירידה במצבת הלוחמים ומסגרות לוחמות חסרות בכוח אדם, דבר המשפיע על כשירות היחידות לביצוע משימותיהן ועל מוכנותן לתרחישי הייחוס".
משרד הביטחון מדגיש את המחסור בכח אדם בענפים הבאים "תפקידי לחימה, תומכי לחימה, המערך הטכנולוגי, ומקצועות חיוניים נוספים" כמו כן, מציין משרד הביטחון "לאור המציאות הבטחונית הדינמית ושינויים בפני המערכה, חלים שינויים בצרכי צה"ל, בכח אדם כדי לעמוד בכלל משימותיו, בין השאר בהתחשב במשך ההכשרות בצה"ל".
יצוין כי לא מדובר בטענות חדשות, אלא בטענות שנלקחו בחשבון כבר בעת ההחלטה על קיצור השירות. לדוגמה: העובדה כי יש לקצר את ההכשרות במקביל לקיצור השירות ידועה זה מכבר. אך צה"ל ככל הנראה לא התארגן לשינוי.
אם צה"ל ידע שאינו מוכן לשינוי, למה המתין עד כה? משרד הביטחון מסביר כי "בשל תקופת הבחירות הרצופה לכנסת ה-21, ה-22, וה-23, לא הובא הנושא לדיון בממשלה. הממשלה ושר הבטחון לא גיבשו את עמדתם למרות דרישת ועדת חוץ ובטחון. לדברי משרד הבטחון, הממשלה לא גיבשה עמדה בגלל שהיתה עסוקה בעיקר בהתמודדות עם משבר הקורונה".
גורמים מעורים בנושא, אומרים לכלכליסט כי שר הביטחון גנץ לא הצליח לגבש עמדה חזקה אל מול הרמטכ"ל אביב כוכבי. בתחילת הדרך הוא היה בעד קיצור השירות, לאחר מכן התלבט במשך תקופה ארוכה. בממשלה החדשה השתנתה דעתו, כנראה בלחץ כוכבי והסכמת ליברמן, לביטול קיצור השירות.
