האם יבואנים זכאים לפיצויים בשל תאונות ימיות חריגות?
האם יבואנים זכאים לפיצויים בשל תאונות ימיות חריגות?
בעקבות הקורונה עלו סוגיות רבות בתחום המשפט הימי. מה יבואנים יכולים להסיק ממקרה חסימת תעלת סואץ ע"י ספינת Ever Green?
ב-23 במרץ 2021, בעת שהייתה בדרכה רכה מנמל טנג'ונג פלפס, שבמלזיה אל עבר נמל רוטרדם שבהולנד, נתקעה ספינת Ever Given, אחת מספינות המשא הגדולות בעולם, שנמצאת בבעלות התאגיד הטיוואיוני Evergreen Marine, בתעלת סואץ, ובמשך 6 ימים שלמים, למעשה השביתה את כל המסחר הימי שעובר דרך התעלה.
יותר מ-150 שנה כבר שתעלת סואץ, שנמצאת במצרים ומחברת בין היבשות אסיה ואפריקה, משמשת כאחד מנתיבי התחבורה הימית החשובים בעולם. דרך התעלה עוברות סחורות מאפריקה, אסיה והמזרח התיכון לשאר העולם. מומחים מעריכים כי היקף הסחורות שעובר בתעלה עומד על בין % 15-12 מכלל הסחורות הימיות בעולם. על כן, ניתן להבין את הנזק הרב שגרמה הספינה שנתקעה למסחר הימי בעולם, ולאספקת הסחורות בזמן. גורמים רבין אף מעריכים כי מדובר בנזק של לא פחות מ-9 מיליארד דולר ביום.
המקרה הנדיר של ספינה שאורכה כ-400 מטרים ורוחבה הוא 59 מטרים, שחוסמת נתיב תחבורתי כל כך חשוב, ככל הנראה עקב סופות חול עזות שסחפו אותה וגרמו לקברניטייה לאבד שליטה, הוא מקרה מבחן מעניין למשפט הימי בעולם. המקרה הזה מאפשר לנו לספק לכם הצצה נדירה לתחום המשפט הימי, ולנסות לנתח עבורכם את משמעותו המשפטית, לרבות סכומי הפיצויים שצריכים או לא, בעלייה לשלם, על הנזק שנגרם.
משפט ימי מהו?
תחום המשפט הימי מסדיר את מערכת היחסים שבין תאגידים וגופים שבבעלותם כלי השיט, לבין כל גורם אחר. תחום המשפט הימי נכנס תחת הקטגוריה של המשפט הבינלאומי הפרטי, והוא מכסה מקרים של תביעות נזיקין שונות הקשורות לכלי השייט, תאונות ימיות, זיהום הים, ביטוח כלי שייט, ועניינים מסחריים שונים, כגון הסכמי וחוזים בין חברות ספנות שונות וכו'.
סמכות השיפוט בישראל בדיני משפט ימי נתונה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כביהמ"ש לענייניי ימאות, והדינים בישראל מושתתים הן על ידי חוק הספנות והן על ידי אמנת בינלאומיות שונות, כגון: אמנת האג ויסבי, המסדירה את נושא ההובלה הימית.
כמקרה מבחן Ever Given
Ever Given חסמה כאמור את תעלת סואץ במשך 6 ימים שלמים, וחולצה אחרי מאמצים כבירים וקדחתניים של שלטונות מצרים. אך כאן לא נגמרו הצרות של מפעילי האונייה, שכן עם שחרורה, רשות תעלת סואץ, ה-SCA, דרשה ממפעילי האונייה פיצויים של לא פחות מ-916 מיליון דולר, עבור פעולות חילוץ האונייה, הנזק למוניטין, ואובדן הכנסות. כמו כן, שלטונות מצרים עיכבו את האונייה אצלם, עד תשלום הפיצויים, לאחר שבית המשפט במצרים קבע כי לרשות תעלת סואץ יש זכות עיכבון שכזו. לאחר דין ודברים בין הצדדים ולאחר שסכום הפיצויים שדרשה הרשות, ירד ל-550 מיליון, ב-8 ביולי שוחררה האונייה אחרי שהצדדים הגיעו לפשרה, במהלכה ישלמו מפעילי האונייה, סכום לא ידוע ל-SCA, אך קרוב לוודאי, שמדובר בסכום לא מבוטל.
במהלך ההליך המשפטי שהתקיים בין הצדדים העלו בעלי האונייה, את הטענה כי ע"פ אמנת הגבלת אחריות על תביעות ימיות מ-1976, קיימת הגבלה מסוימת על אחריותם. עם זאת, ראשית סעיף 3 לאמנה, קובע כי לא קיימת מגבלת אחריות, על מעשי הצלה, וחילוצה נחשב ככזה, וכן, ע"פ ההסכם שנחתם בין כל כלי השייט שעושים שימוש בתעלה לבין ה-SCA, אין תוקף למגבלת אחריות במסגרת מערכת היחסים בין הצדדים.
סוגייה נוספת שיש לתת עלייה את הדין במקרה הזה, היא האם רשלנות של אנשי הצוות היא זו שגרמה לספינה להיסחף על ידי סופות החול ולחסום את התעלה? או שמא מדובר בכוח טבע עליון, שקשה עד בלתי אפשרי לשלוט בו ולנווט במהלכו?
במהלך חקירת האירוע התגלה כי האונייה שטה מעבר למהירות המותרת בתעלה. אם כך הדבר הרי שקיימת אחריות גם לבעליה הספינה, ומדובר ברשלנות. יש הטוענים כי עצם כך שה-SCA ניטרה את האונייה ועקבה אחר מסלולה, היה עלייה לדעת שהאונייה שטה במהירות גבוהה מהמותר, ועל כן קיים לה אשם תורם לאירוע, שמפחית כביכול את חבותה של האונייה.
כמו כן, במקביל להליכים המשפטיים בין הצדדים, חברת הביטוח של הסחורות שהיו על האונייה, הגישה אף היא תביעה, בדרישה לשחרר את הסחורות של האונייה, שעוכבו יחד עם האונייה כולה ע"י ה-SCA, בטענה שהן מסבות נזק לבעליהם, שהם גורם שלא קשור לאירוע שקרה.
יש להבין שמדובר במקרה סבוך ולא פשוט, שמערב דינים וגורמים משפטיים רבים. אם המקרה הנ"ל היה עומד בפני בית המשפט, סביר להניח שהתמשכות ההליך הייתה מסבה נזק רב לכל הצדדים, ומשאירה גורמים רבים במצב לא ברור. לכן, במקרה זה, עבור חיי המסחר טוב שההליך נגמר בפשרה, מצד שני עבור התפתחות דיני הימאות, היה מעניין לראות את פסיקת בית המשפט ואת המשמעות שלה הלאה לחיי המסחר הימי.
סעיפי הגבלת האחריות נועדו לאפשר עריכת חיי מסחר תקינים, ולהפחית את החשש של בעליי אוניות וכלי שייט אחרים, מפני רשלנות של אנשי הצוות שלהם, שעלולה לגרום להם לחוב כספים רבים. במקרה הזה לא ברור עדיין לגמרי, אם תקלה אנושית או איתני הטבע, הם אלה שאחראים למה שקרה, וייתכן שהתשובה היא גם וגם. בכל מקרה, עם כל הצער על ההפסד הרב שנגרם לבעלי האוניות, הסוחרים, והקמעונאים, לא יהיה זה אפשרי לחייב את בעלי האונייה על כל הנזק שנגרם, שנאמד כאמור על סכום של מאות מילוני דולרים אם לא יותר, כנראה שגם ה-SCA, הבינו זאת והגיעו להסכם פשרה, שכנראה בסוף כלל סכום קטן בהרבה מהסכום הראשוני אותו ביקשו.
