הקואליציה בבליץ תקציבים: מאות מיליונים יוזרמו למשרד להתיישבות, למורשת ולמשפט עברי
הקואליציה בבליץ תקציבים: מאות מיליונים יוזרמו למשרד להתיישבות, למורשת ולמשפט עברי
ועדת הכספים צפויה לאשר היום העברת 248 מיליון שקל ליעדים שמשרתים את תומכי הקואליציה. זאת במקום להעביר כספים לשיקום הדרום והצפון, להקטנת הנטל על מעמד הביניים ולמאבק ביוקר המחיה. כשהיא מרופדת בכספים, הקואליציה תמשיך לקדם במהירות את חוקי ההפיכה המשטרית
המשך המלחמה בעזה, הימצאותם של 101 חטופים בשבי חמאס, עשרות אלפי תושבי צפון המפונים עדיין מבתיהם, נדמה שכל אלה אינם בראש סדר העדיפויות של הממשלה. והשבוע מתחדד סדר העדיפויות הזה: חיזוק הקואליציה באמצעות העברתם היום בוועדת הכספים של כ־248 מיליון שקל של כספים קואליציוניים לצרכים סקטוריאליים, וגם המשך מהלכי ההפיכה המשטרית בקצב מסחרר בהצעות חוק פרטיות.
ההזרמה של הכספים הקואליציוניים תגבר עוד בחודש הקרוב, לפני סיומה של שנת התקציב 2024, במקום להקפיא את הכספים הקואליציוניים על מנת להקטין את הגירעון הענק בתקציב. הסיבה: חלק גדול מהכספים הקואליציוניים שאושרו בשנת 2023 לא הועברו ליעדם, ואם לא יופשרו עד לסוף השנה יהיה קושי בהקצאת הכספים בשנת 2025.
בשל ההוצאות הגבוהות הקשורות במלחמה ובשיקום העורף החליטה הממשלה לפני חודש לקצץ בתקציב 2025 ולהעלות מסים, מהלכים שיביאו לקיצוצים בין היתר בחינוך, בבריאות, ברווחה, בתפקוד הרשויות, ועוד, ויפגעו בעיקר במעמד הביניים ובאוכלוסיות המוחלשות. בנוסף לקיצוצים הגבוהים בתקציב המדינה, העלאת המע"מ ב־1% החל מתחילת החודש הבא, יחד עם הקפאת קצבאות הילדים והקפאת מדרגות המס, ישחקו את השכר הריאלי. זאת במקביל לארנונה שתתייקר ב־5.26% ויותר בתחילת החודש הבא, וליוקר המחיה המשתולל בכל התחומים.
שטף של כספים קואליציוניים
הכספים הקואליציוניים שיאושרו היום בישיבת ועדת הכספים מיועדים ליעדים הבאים: החטיבה להתיישבות הכפופה לשרת ההתיישבות אורית סטרוק (הציונות הדתית) תקבל 141 מיליון שקל; למשרד ירושלים ומורשת בראשות מאיר פרוש (יהדות התורה) יועברו 64 מיליון שקל; משרד הדתות בראשות מיכאל מלכיאלי (ש"ס) יקבל 39 מיליון שקל; לחיזוק בתי הדין לממונות יועברו 2.2 מיליון שקל ול"משפט עברי" 1.5 מיליון שקל, שניהם בהתאם להסכם קואליציוני עם הציונות הדתית בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
העברת הכספים הקואליציוניים אושרה אשתקד על ידי הממשלה, אבל הכספים הללו לא עברו עד כה ליעדם, מאחר שטרם גובשו חוות דעת משפטיות בעניינם כפי שנדרש. כעת, בעקבות סיום תהליכי האישור והעברת הכסף יהיה ניתן להוסיף תקנים בבתי הדין הרבניים ולהרחיב את פעילות היחידה למשפט עברי הפועלת במשרד המשפטים. יחידה זו פועלת להגברת הזיקה בין המשפט הישראלי למשפט העברי.
משרד ירושלים ומורשת יזכה לא רק ל־64 מיליון שקל אלא גם למסגרת הרשאה להתחייב (מסגרת אשראי) של 203 מיליון שקל לפעילות מורשת בבירה, כולל בעיר העתיקה. ואילו המשרד לשירותי דת יוכל להקצות את הסכום של 39 מיליון שקל למרכז למקומות קדושים, חגיגות ל"ג בעומר במירון, בתי הדין הרבניים, מועצת הרבנות הראשית ועוד.
ח"כ מירב כהן (יש עתיד) מתחה ביקורת על העברת הכספים לחטיבה להתיישבות ואמרה כי "תקציב 2024 הולך להיפתח בפעם השלישית, הגירעון מרקיע שחקים, דירוג האשראי יורד ועסקים בצפון ובדרום קורסים. ומה חשוב לקואליציה? להעביר כספים קואליציוניים למשרד של אורית סטרוק. עוד דוגמה מובהקת לסדר העדיפויות המעוות של הממשלה הזו".
אחרי שהשותפים הקואליציוניים יהיו מרוצים מהעברת הכספים הסקטוריאליים הם יתמכו השבוע בכנסת בהמשך ביצוע צעדי ההפיכה המשטרית.
היום תאשר ועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין הצעת חוק שמטרתה להגן על אלי פלדשטיין, דובר ראש הממשלה שהדליף מידע סודי והוגש נגדו כתב אישום. הצעת החוק שהונחה רק בשבוע שעבר על ידי חברי הכנסת חנוך מילביצקי ועמית הלוי (הליכוד), תחוקק בהליך מזורז, ותעניק חסינות מהעמדה לדין למי שמדליף מידע סודי לרה"מ. בהצעת החוק נקבע כי "הוראות הסעיף (האוסר על מסירת מידע) לא יחולו על מי שמסר ידיעה סודית לראש הממשלה, לשר הביטחון או לשר שהעניינים הסודיים להם נוגעת הידיעה הסודית מצויים בתחום אחריותו, לפי העניין, אף אם אותו אדם לא הוסמך לכך ואף אם חרג מסמכותו"
גם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) חיזק את הגישה הזו. הוא הגיש בשבוע שעבר הצעת חוק שתעניק הגנה ל"חושפי שחיתויות" שיעבירו מידע חסוי לראש הממשלה או אחד מחברי הקבינט הביטחוני או ליו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת. ההצעה נועדה גם היא, בין היתר, לייתר את כתב האישום נגד פלדשטיין. לפי הצעתו של רוטמן, "אם יסבור חבר הקבינט מקבל המידע כי יש במידע חשיבות ודחיפות, יביא את המידע לידיעת שאר חברי הקבינט".
ועדת השרים לחקיקה גם צפויה לאשר הצעת חוק שתחייב אישור של היוע"משית לפתיחת חקירה פלילית של ראש עיר. הצעת החוק הוגשה במקור על ידי גדעון סער, אבל לאחר שהוא מונה לשר הוא אינו יכול להגיש ולקדם הצעות חוק פרטיות, ולפיכך היא הועברה כעת לטיפולו של חברו לסיעה מישל בוסקילה.
יצוין כי ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן, שעזב את הליכוד, ניהל בבחירות האחרונות את מטה הבחירות של הימין הממלכתי בראשות סער. בנובמבר 2022 נחקרו שאמה הכהן ורעייתו ברשות המסים בחשד לכאורה שהעלימו הכנסות ממסים מהשכרת דירות שבבעלותם.
רצף של חוקי הפיכה משטרית
ועוד בכנסת השבוע: מחר שר האוצר יניח באיחור של חודש את הצעת תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2025. כפי שנחשף לפני שבועיים בכלכליסט, היועמ"שית לכנסת שגית אפיק מתנגדת לחוק הסדרים שאינו קשור לתקציב לנוכח מבול החוקים שהגיעו באחרונה לכנסת: מסוי רווחים כלואים, הקפאת מדרגות מס ועוד. למרות זאת סמוטריץ' החליט להגיש את החוק.
ביום שלישי ועדת החוקה תקדם את הצעת היו"ר שמחה רוטמן (הציונות הדתית) לשינוי שיטת הבחירה של נציב תלונות הציבור על השופטים, כך שייבחר על ידי הכנסת ולא על ידי הוועדה לבחירת שופטים. הצעת החוק אושרה ביולי 2024 בקריאה ראשונה וכעת הוועדה תקדמה לקראת הצבעה בקריאה השנייה והשלישית.
כיום נבחר הנציב על ידי הוועדה לבחירת שופטים במסגרת הצעה משותפת של שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון, אלא שיריב לוין ומ"מ הנשיא יצחק עמית חלוקים ביניהם במספר סוגיות, בהן מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון וביצוע בפועל של ההפיכה המשטרית. לפי הצעת רוטמן, הנציב ימונה בבחירה חשאית במליאת הכנסת ברוב של 70 ח"כים, אם יש יותר ממועמד אחד, ואת המועמדים יוכלו להציע שר המשפטים או קבוצה של לפחות 10 ח"כים. הצעת החוק זכתה לתמיכתה של ועדת השרים לחקיקה בראשות לוין למרות התנגדותן של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה והנהלת בתי המשפט.
ביום רביעי תאשר המליאה בקריאה הטרומית את החוק להרחבת החסינות של חברי הכנסת שהוגשה על ידי ח"כ טלי גוטליב (הליכוד). לפיה, לא תיפתח חקירה פלילית או תביעה אזרחית נגד ח"כ אלא אם הכנסת תאשר זאת ברוב של 90 ח"כים. היועמ"שית גלי בהרב־מיארה קבעה כבר כי "הצעת החוק הפכה את החסינות של חברי הכנסת דה־פקטו לעיר מקלט מפני חקירה והעמדה לדין פלילי ומפני הגשת תביעות אזרחיות ויוצרת שכבה מורמת מעם, גם במקרים שאינם נוגעים לתפקידם הפרלמנטרי".
כמו כן המליאה תאשר בקריאה הטרומית גם את "חוק פלדשטיין" וחוק לקבלת אישור של היועמ"שית לפני הגשת כתב אישום נגד ראשי ערים.
