בלעדי לכלכליסטבמשטרה מעדיפים לתפוס נהגים בכביש 1 היכן שקל, ולא היכן שמסוכן
בלעדי לכלכליסט
במשטרה מעדיפים לתפוס נהגים בכביש 1 היכן שקל, ולא היכן שמסוכן
הכביש בין ת"א לירושלים מחולק לשלוש קטגוריות של מהירות. מתברר כי רוב הקנסות הוטלו על נהגים שמהירותם היתה מופרזת בקטע שבו מותר רק 90 קמ"ש, ולא בקטע שבו מותר 110 קמ"ש. מומחה: "נהג שמתחיל לנסוע במהירות המותרת 110 קמ"ש הופך לעבריין ברגע שהוא נכנס לקטע הכביש של ה-90 קמ"ש וקל ללכוד אותו"
במשטרת ישראל מעדיפים ללכוד נהגים על מהירות מופרזת במקום שבו קל לנהגים "למעוד" – ולא במקום שבו הנהגים באמת צפויים להיות מעורבים בתאונת דרכים. כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" בנושא אכיפת מהירות על ידי המשטרה בכביש מספר 1 בין ירושלים לתל אביב, אחד הכבישים העמוסים ביותר בישראל שבו נוסעים מדי יום מאות אלפי נהגים.
הנתונים שמסרה משטרת ישראל לעמותת "הצלחה" מטרידים ומוכיחים כי אף על פי שאורכו של כביש מספר 1 הוא 67 ק"מ, בפועל המשטרה ישראל מבצעת אכיפה של מהירות מופרזת רק בחלק מאוד מסוים מכביש זה, בקטע שבו מהירות הנסיעה המותרת היא 90 קמ"ש, וזאת בניגוד לחלקיו האחרים של הכביש שמהירות הנסיעה המותרת בהם היא 110 קמ"ש.
קטע כביש מספר 1 שמתחיל במחלף קיבוץ גלויות בתל אביב וממשיך עד מחלף ענבה מוגדר ככביש מהיר ומהירות הנסיעה המותרת היא 110 קמ"ש. ממחלף ענבה ועד מחלף בן שמן כביש מספר 1 כבר אינו מוגדר ככביש מהיר ומהירות הנסיעה המותרת היא רק 90 קמ"ש. זאת, אף שמבנהו של הכביש אינו משתנה ועדיין מדובר בכביש תלת-נתיבי רחב, מה שגורם לנהגים רבים לחשוב שבקטע כביש זה מהירות הנסיעה המותרת היא עדיין 110 קמ"ש.
בקטע כביש זה מתמקדת משטרת ישראל באמצעות מארבי ממל"ז (לייזר) בשעות היום והלילה ומארבי מכמונת "דבורה" בעיקר בשעות הלילה. כביש מספר 1 ממשיך עד מחלף שער מוריה, כאשר הוא עדיין סלול במתכונת של 3 נתיבים.
67 ק"מ שמתחלקים ל-3 קטגוריות
החלק של כביש 1 שבו מותר לנסוע במהירות של 110 קמ"ש מהווה כמחצית מהדרך שבין תל אביב לירושלים – אבל דווקא בחלק הזה שבו המהירות המותרת היא גבוהה יותר, כך עולה מהנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט", משטרת ישראל כמעט ולא אוכפת עבירות מהירות.
הנתונים שנמסרו ל"הצלחה" מתייחסים לכל הנהגים העבריינים שנתפסו בשנים 2021-2018, אך מחולקים לכמה קטגוריות של דרכים: "לא עירוני עם שטח הפרדה", "דרך שאינה עירונית" ו"דרך מהירה". בדרך מהירה המהירות המותרת היא 110 קמ"ש, אבל בדרך שאינה עירונית המהירות המותרת היא 80 קמ"ש. בדרך לא עירונית עם שטח הפרדה המהירות המותרת למכונית נוסעים היא 90 קמ"ש.
רובו של כביש מספר 1 הוא תלת-נתיבי רחב, מואר ואפילו סלול היטב, ולאור זאת מדובר בכביש שאינו נחשב לכביש אדום (מרובה תאונות) – אבל הנתונים של עמותת "הצלחה" חושפים כי מעל 95% מהנהגים שנתפסו ב-3 השנים האחרונות על במהירות מופרזת - נתפסו בקטעים שהמהירות המותרת בהם היא 90 או 80 קמ"ש.
קנס של בין 250 ל-1,500 שקל
החוק קובע כי כל דרך שאינה דרך עירונית (בתוך העיר) אבל היא גם לא דרך מהירה שבה מותרת מהירות 110 קמ"ש, היא "דרך שאינה עירונית" - ובמקרה כזה נהגים שחשבו שהם עדיין נוסעים בכביש שהמהירות המותרת בו היא 110 קמ"ש והרשו לעצמם להיתפס על 115 קמ"ש נדרשים לשלם קנס - אבל הקנס הוא 250 שקל ללא נקודות.
לעומת זאת, נהג בכביש "לא עירוני" אשר נלכד נוסע במהירות של 26 עד 40 קמ"ש מעל למותר ייקנס ב-750 שקל ו-8 נקודות. מי שייסע 50-41 קמ"ש מעל המותר ייקנס ב-1,500 שקל ו-10 נקודות, ואילו העבריינים הכבדים ביותר - 1 קמ"ש מעל המותר ומעלה - יקבלו פסילה מינהלתית ל-30 ימים, הזמנה למשפט וגם 10 נקודות.
רוב הנהגים שנתפסו מקבלים את הדין
הנתון המדהים ביותר הוא שבמשטרת ישראל כמעט ולא אוכפים מהירות מופרזת בקטע הכביש שבו מותר לנסוע במהירות 110 קמ"ש. לעומת זאת בין 95% ל-98% מהדו"חות הם בקטע שבו מותר לנסוע 90 קמ"ש. דוגמאות יש למכביר: ב-5 החודשים הראשונים של 2021 נלכדו 2,440 נהגים על עבירות מהירות בכביש מספר 1. מתוכם, פחות מ-30 נתפסו בקטע שבו מותר לנסוע 110 קמ"ש.
"נהג שמתחיל לנסוע בתל אביב כשהמהירות המותרת היא 110 קמ"ש קובע את בקרת השיוט באוטו על 115 קמ"ש. ברגע שהוא נכנס לקטע הכביש של ה-90 קמ"ש הוא עבריין שקל ללכוד", מסביר גורם שעוסק באכיפת עבירות תנועה. "אלה הנהגים שהכי קל ללכוד. נהגים נורמטיביים שגם משלמים את הקנס מהר בלי לעשות בעיות".
הנתונים של עמותת הצלחה גם מוכיחים: הנהגים שנתפסים על מהירות מופרזת מעדיפים לרוב לקבל את הדין. לגבי 2,440 הנהגים שנתפסו עד כה השנה, יש להם עוד זמן עד שיבחרו האם לשלם או לא. לעומת זאת ב-2020 נתפסו 8,689 נהגים ומתוכם רק 873 הגישו בקשה להישפט - אבל 3,958 שילמו את הקנס. רק 344 נהגים קיבלו ביטול של הדו"ח.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "במסגרת המאמץ המתמשך של משטרת ישראל במאבק בתאונות הדרכים, הגובות מחיר יקר בחיי אדם בכל שנה, אגף התנועה שם לו למטרה להגביר את האכיפה בעבירות מסכנות חיים הגורמות לתאונות דרכים. פעילות האכיפה נועדה לאכוף את השמירה והציות לחוקי התנועה, תוך שילוב אמצעים שונים, גלויים וסמויים, כדי להרתיע נהגים פורעי חוק וזאת על מנת להגביר את הביטחון בקרב ציבור משתמשי הדרך. שוטרי אגף התנועה ימשיכו בפעילות אכיפה לאורך כל השנה בכל רחבי הארץ, במטרה לייצר הרתעה ולהגביר את סיכויי מבצעי העבירות להיתפס".
