הסדר טיעון באסון הנפט בעברונה: קצא"א תשלם רק 1.5 מיליון שקל
הסדר טיעון באסון הנפט בעברונה: קצא"א תשלם רק 1.5 מיליון שקל
בית המשפט הרשיע את חברת קצא"א בגין אחריותה לאירוע שהתרחש ב-2014. במסגרת ההסדר הודו והורשעו שני בעלי תפקידים בחברה והוטלו עליהם קנסות שנעים בין 40-20 אלף שקל. הסיבה לקנסות הנמוכים: גרירת הרגליים של המדינה עד הגשת כתב האישום. אדם טבע ודין: "העונש הוא לעג לרש ולסביבה ואינו משקף את התנהלותה הפושעת של החברה"
עשור אחרי אסון דליפת הנפט בשמורת עברונה, בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע במסגרת הסדר טיעון את חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון בע"מ) בגין אחריותה לאירוע שהתרחש בדצמבר 2014, וכן באחריות לזיהום הכבד שנגרם כתוצאה מכך. הקנס שיוטל על קצא"א: 1.5 מיליון שקל בלבד. במסגרת הסדר הטיעון הודו והורשעו גם שני בעלי תפקידים שעדיין עובדים בחברה, אחד מהם משמש כסמנכ"ל בטיחות והגנת הסביבה, בשל אחריותם למחדלים ולכשלים שגרמו לאחד האסונות האקולוגיים הגדולים בתולדות ישראל.
החקירה של המשרד להגנת הסביבה נמשכה שנים ארוכות, ולמעשה כתב האישום הוגש רק שבע שנים לאחר האירוע. לכן, כך לפי המשרד להגנת הסביבה, הבחירה בהסדר טיעון היא לשם ״השתת ענישה הולמת תוך ייעול ההליכים המשפטיים, בהינתן הזמן הרב שחלף מקרות האירוע״. במסגרת הסדר הטיעון הוסרו את זה. המדינה החליטה לבחור באפיק של הסדר טיעון, במסגרתו הוסרו סעיפי אישום כלפי נושאי המשרה בחברה והושתו עליהם קנסות נמוכים משמעותית לעומת סעיפי כתב האישום המקורי. כלומר, אילולא גרירת הרגליים של המדינה, היה ניתן להטיל על נושאי המשרה עונשים כבדים יותר.
לפי כתב האישום, שהוגש באמצעות הייעוץ המשפטי לממשלה בשנת 2021 לאחר חקירה שניהלה המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה כנגד חברת קצא"א ומנהליה, עלה כי במסגרת עבודות הסטת הצינור אירע כשל הנדסי בגינו התפרק הצינור ופרצו ממנו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי, אשר זרמו על פני הקרקע וזיהמו שטחים נרחבים בשמורת עברונה.
כתוצאה מהאירוע, נגרמו לשמורה ולמערכת האקולוגית באזור נזקים רבים וכבדים אשר חלקם לא שוקמו עד היום. זרימת הדלק סחפה עמה צמחים ובעלי חיים, לרבות מינים מוגנים, וגרמה לפגיעה במבנה הקרקע ובמיקרו בתי-גידול. כמו כן, נגרמה פגיעה בקרום פני הקרקע ובזמינות המים באזור. סך השטח אשר ספג את הפגיעה עומד על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100 מיליון שקל.
הגורם העיקרי לכשל ההנדסי הוא ביצוע העבודה באופן לקוי, בהיעדר תכנון מפורט, תוך הפרת כללי בטיחות ונהלים בחברת קצא"א, ובהיעדר תיאום מספק בין גורמי התכנון והביצוע בקצא"א - כך לפי כתב האישום. לכן, אי אפשר להתעלם מאחריותם האישית של המנהלים בחברה לכך. שלומי לוי, סמנכ"ל הביצוע בקצא"א בעת האירוע, הורשע באחריות כנושא משרה ביחס לעבירות לפי חוק המים, חוק שמירת הניקיון וחוק מניעת מפגעים. חיים בר סלע, אשר שימש כמנהל הביצוע בשטח, הורשע בעבירות לפי חוק המים וחוק מניעת מפגעים, וכן כמסייע להשלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך רשות הרבים, לפי חוק שמירת הניקיון.
הפרקליטות לא דרשה עונשי מאסר למנהלים בגין אחריותם למחדל, וכעת יושתו עליהם עיצומים כספיים נמוכים. על לוי יוטל קנס בגובה 35 אלף שקל וכן התחייבות בגובה 70 אלף שקל להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך 3 שנים. על בר סלע, יוטל קנס בגובה 20 אלף שקל וכן התחייבות בגובה 40 אלף שקל להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך 3 שנים, זאת לצד שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות. טיעונים לאימוץ הרכיב העונשי שבהסדר הטיעון יישמעו בחודש אפריל הקרוב. ההליך בעניינם של שני עובדים נוספים (שמחה קורן וארתור וייס) ממשיך להתנהל.
הצדדים יעתרו בהסכמה להשתת ענישה אשר תהלום את הפגיעה החמורה בערכים הטבעיים ובסביבה. לפי ההסדר, על קצא"א יוטל קנס והתחייבות בשיעור 1.562 מיליון שקל וכן סכום זהה כהתחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעה למשך 3 שנים.
חברת קצא"א הורשעה באופן מלא בכלל העבירות שיוחסו לה בכתב האישום המקורי, ביניהן זיהום מים בנסיבות מחמירות, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך לרשות הרבים וכן גרימת ריח חזק או בלתי סביר. אולם, המדינה הקלה עם בכירי החברה באשר לחלקם באסון הגדול, על אף שהשניים המשיכו לעבוד בחברה ואף קודמו. לוי לא הואשם בזיהום מים בנסיבות מחמירות ובר סלע הורשע רק בעבירות הישירות ולא בעבירות כנושא משרה בחברה. כאמור, הרשעה בנושא הייתה משיתה על שניהם קנס גבוה משמעותית מזה שקיבלו לבסוף.
נזכיר כי בעקבות האירוע, ובמקביל להליך הפלילי, הגישה הפרקליטות בשיתוף המשרד להגנת הסביבה תובענה ייצוגית לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו, ובמסגרת הסכם הפשרה הוטל על קצא"א להעמיד סכום כולל של כ-100 מיליון שקל פיצוי לציבור, לטבע ולתובעים ולשם שיקום השמורה.
הקנס שהושת כעת הוא הסכום הגבוה ביותר האפשרי לפי הדין הפלילי, אולם לצידו לא נכללה בפשרה דרישה לתשלום פיצוי על הנזק. זאת, על אף שבהסדר שהושג מול החברה במסגרת הדין האזרחי, גובה הפיצוי ששילמה החברה רחוק מהערכות הנזק שבוצעו בשמורה לאחר האסון האקולוגי החמור.
חוות דעת של ארגון ״אדם, טבע ודין״ מעריכה את הנזק שנגרם בשמורת עברונה בשל האסון הכבד לו אחראית קצא״א ביותר מחצי מיליארד שקל. עו״ד עמית ברכה, מנכ״ל הארגון, אמר כי "השתת העונש האבסורדי על המזהמת הסדרתית ומנהליה הינו לעג לרש ולסביבה ואינו משקף ולו במקצת את התנהלותה הפושעת של חברת קצא״א. על שניים מארבעת הנאשמים בהליך הושתו עונשים קלים יחסית בהסדר הטיעון, דבר שוודאי לא מסייע להרתעה עתידית של נושאי משרה בחברות שלפעילותן יש פוטנציאל זיהום משמעותי כמו קצא"א".
לדברי ברכה, "הבעיה העיקרית בהסדר הטיעון עם חברת קצא"א הינה שבהסדר המדינה הסתפקה בהטלת הקנס הפלילי של כ-1.5 מיליון, אך לא נכללה בו דרישה מקצא"א שכחלק מהסדר הפשרה היא לפחות תכפיל את סכום הפיצוי שכבר הסכימה לשלם (של 100 מיליון שקל - ש"א) במסגרת התביעה הייצוגית האזרחית שהוגשה נגדה. היות והנזק האמיתי שנגרם באירוע עברונה ב-2014 מוערך לפי חוות הדעת הכלכלית בגובה של לפחות פי חמישה ממה שקצא"א התחייבה לשלם – העובדה שהמדינה מסכימה לסיים את ההליך הפלילי נגדה בלא שקצא"א תתחייב לשום פיצוי משמעותי נוסף היא שערוריה".
