צוללים להסכמיםאגרות הגודש יבוטלו, תקציב המועצות הדתיות יוכפל: ההסכם עם יהדות התורה
צוללים להסכמים
אגרות הגודש יבוטלו, תקציב המועצות הדתיות יוכפל: ההסכם עם יהדות התורה
לאחר שנתניהו הכריז ש"עלה בידו", ההסכם הקואליציוני בין יהדות התורה לליכוד נחשף. בין היתר כולל ההסכם החלטה להפוך את קרית גת לחרדית, להוסיף 25 ג'ובים של שר השיכון ברמ"י, להגדיל את התקציב לתלמיד פנימייה חרדי פי 3.5 ולהעניק הנחות בתחב"צ לאברכים. כתבי כלכליסט צוללים לסעיפי ההסכם
דיור: 25 ג'ובים חדשים, הפיכת קרית גת לחרדית
אמיתי גזית
סעיף הדיור בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לסיעת יהדות התורה מכיל לא מעט תיקונים שנועדו להגדיל את היצע הדירות המיועדות לחרדים. לעומת זאת, אין בו תוכנית דיור מקיפה ומתוקצבת לציבור הכללי, אלא רק כמה סעיפים כלליים ובהם אמירות מעורפלות.
כפי שפורסם ב"כלכליסט", יהדות התורה דרשה כי 20% מהדירות על קרקעות שתשווק רשות מקרקעי ישראל בשנים הקרובות יהיה מיועדות לחרדים. בהסכם הקואליציוני הדרישה הזו לא מופיעה במפורש, אלא מופיעה הסכמה לתקן החלטת ממשלה שהגדירה את יעדי התכנון והשיווק של קרקעות המדינה תוך התאמתם "לגודל היחסי של האוכלוסיות השונות ולצרכים התכנוניים הייחודיים של אוכלוסיות אלה". הכוונה היא לצרכים הייחודיים של החרדים, למשל ריבוי מוסדות חינוך וציבור, והגבלה של בנייה ל-7 קומות מטעמים הלכתיים. בסעיף אחר הוסכם כי תתוקן החלטת ממשלה משנת 2016 שבה נקבעו יעדי תכנון ושיווק לחרדים.
בנוסף, ההסכם קובע כי תתוקן החלטת הממשלה ממרץ 2022 שקבעה כי העיר החדשה כסיף שליד ערד תהיה בעלת צביון חרדי. הכוונה הנסתרת שלא נכתבה במפורש היא להפוך את קרית גת לחרדית, ובמיוחד שתי שכונות ענק חדשות מצפון ומערב לעיר, שבהן פוטנציאל לבניית 45 אלף דירות. ההסכם גם מבטיח לעדכן את מפת אזורי העדיפות הלאומית, ולהכניס לתוכן מה שמוגדר כפריפריה חברתית. הסעיף הזה יאפשר בין היתר להגדיר את קרית גת כאזור עדיפות לאומית ובכך להקנות הטבות שיאפשרו להוזיל את מחרי הדירות.
ההסכם מקנה תקציב ענק של 800 מיליון שקל בשנתיים לרשות להתחדשות עירונית לצורך מימון פרויקטים של פינוי בינוי בפריפריה. בנוסף, על פי ההסכם בשנת 2024 יהיה תקציב של 400 מיליון שקל להסכמי מסגרת עם רשויות שיקדמו תוכניות להתחדשות עירונית.
עוד הוסכם על הוספת 5 נציגי ציבור שייבחרו על ידי שר הבינוי יצחק גולדקנופף למועצת מקרקעי ישראל (הגוף שקובע את מדיניות רשות מקרקעי ישראל), ובנוסף להם נציג חרדי. החלטה הזו תשנה את מאזן הכוחות במועצה, שבה כיום 6 נציגי קק"ל ו-7 נציגי ממשלה. עם שינוי מאזן הכוחות תוכל המועצה לקבוע מדיניות שמנוגדת לעמדת קק"ל.
ההסכם כולל סעיף יוצא דופן שמקנה לשר הבינוי 25 תקנים לג'ובים חדשים ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד השיכון. גורמים בממשלה מעריכים כי התקינה החדשה תאפשר להקים אגף חרדים במשרד השיכון.
בתחום הדיור להשכרה ארוכת טווח, מוצע להקים קרן הלוואות בריבית של 1% ללא הצמדה למימון פרוייקטים מסוג זה. הקרן תגדל ב-50 מילון שקל מדי שנה. פתרון זה נועד להתמודד עם התייקרות הריבית, ששוחקת את הכדאיות הכלכלית של פרויקטים כאלה. הסכום שמוצע בסעיף זה קטן ויאפשר מעט מאוד פרויקטים. בנוסף, לא ברור מה יהיו הקריטריונים לקבלת אותה הלוואה.
עוד הוסכם לממן הקמה של תשתיות תומכות דיור ולתמרץ רשויות מקומיות שיפעלו להקמת שכונות חדשות, זאת במטרה לשחרר חסמים ולהגדיל את היצע הדירות.
חינוך ודת: התקציב לתלמיד פנימייה חרדי יגדל פי 3.5
שחר אילן
ההסכם עם יהדות התורה קובע כי תקציב הפנימיות החרדיות יגדל פי 3.5 - מ-350 שקל בחודש לתלמיד ל-1,200 שקל בחודש לתלמיד. בנוסף, תקציבי הכוללים והישיבות הגדולות יגדלו ב-80%.
התקציב לאברך יעלה ב-77% - מ-662 שקל לחודש לסכום חסר תקדים של 1,175 שקל חודש. התקציב לתלמיד ישיבה גדולה (ישיבה לגברים רווקים) יעלה גם הוא ב-77% - מ-368 שקל לחודש ל-653 שקל לחודש. המהלך אמור להגדיל את תקציב האגף למוסדות תורניים מ-1.2 מיליארד ל-2.1 מיליארד שקל, כלומר בכ-900 מיליון שקל.
רשות החינוך החרדיות החינוך העצמאי של אגודת ישראל ומעין החינוך התורני של ש"ס יקבלו את כל התקציבים התוספתיים, כולל רפורמת אופק. המהלך צפוי להגדיל את התקציב לתלמיד שם ליותר מבחינוך הממלכתי. תקציב מוסדות החינוך הפרטיים החרדים המוגדרים מוסדות פטור ומוכר שאינו רשמי - יוכפל. כיום מקבלים מוסודת אלה 55% (פטור) ו-75% מתעריף היסוד של בית ספר ממלכתי, ומעתה הם יקבלו גם מכל התקציבים התוספתיים.
עוד הוסכם כי המדינה תממן הקמת ישיבות לגילאי תיכון ושכירות למוסדות פרטיים שאין להם מבנה. כמו כן, חוק נהרי, המחייב רשויות מקומיות לתקצב עלויות מנהלה של מוסדות חרדים פרטיים, יחול גם על מוסדות פטור (מוסדות שפטורים מפיקוח) וגני ילדים. מוסדות הפטור החרדים יהיו זכאים לצהרונים כמו החינוך הממלכתי. בנוסף, תנאי מורות בסמינרים החרדים לבנות יושווו לתנאי מרצים במכללות האקדמיות, ויוסרו חלק מהמגבלות על הקמת בתי ספר חרדים.
תקציב התרבות החרדית, המממן ארגוני תרבות מפלגתיים וארגוני החזרה בתשובה, יגדל ל-100 מיליון שקל. הממשלה תתחיל לממן בד"צים חרדיים שיענו על שאלות הלכתיות. מימון המדינה למועצות דתיות יגדל פי 2 - מכ-250 מיליון שקל לחצי מיליארד שקל.
תחבורה ותשתיות: ביטול אגרות הגודש, הנחות בתחב"צ לאברכים
יובל שדה
ההסכם הקואליציוני של הליכוד עם יהדות התורה מתייחס בפירוט לסוגיות של תחבורה ותשתיות. אחד הסעיפים המשמעותיים נוגע למס הגודש, שלפי ההסכם יבוטל כליל.
כמו כן, מצוין כי הממשלה תפעל לגבש פתרונות מערכתיים לאוכלוסיה חרדית, ושערים חרדיות דוגמת מודיעין עילית ובית"ר עילית ייזכו להנחות פריפריה בתחבורה הציבורית. הנחות שיעמדו על 50% יינתנו גם לאברכים. סעיף נוסף מתייחס לעידוד הכשרת נהגי אוטובוס ומשאית מאוכלוסיות "מעוטות השתתפות בשוק העבודה", דהיינו חרדים.
בהסכם מצוין כי הממשלה תקדם את חוק המטרו ושבמסגרתו ייבחן תוואי המטרו המתוכנן וכן יתוקן התוואי באופן שייתן מענה מיטבי גם לערים ויישובים הסמוכים לתוואי, כדוגמת אזור אלעד, נחשונים, ראש העין ובני ברק. ההחלטה לקדם רשויות תחבורה מרחביות (מטרופוליניות) תוקפא עד שיהיה ברור שזו לא תוכל לשנות את הסטטוס קוו בכל הקשור לתחבורה ציבורית בשבת. בנוסף, הממשלה תוודא כי הוראות התקנות שמגבילות תחבורה ציבורית בשבת יקוימו.
באשר לביצוע עבודות תשתית בשבת, בהסכם נכתב כי "נציג הרבנות הראשית ישתתף באופן קבוע בוועדה למתן היתרי עבודה בשבת, ובכל פרוייקט לאומי ממשלתי בנוגע לקיום שמירת השבת וההלכה היהודית".
בניגוד לפרסומים קודמים, אין בהסכם התייחסות לביטול נבחרת הדירקטורים, אך מצוין כי יינתן ייצוג הולם (לרבות באמצעות אפליה מתקנת) לציבור החרדי בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים ובמועצות של רשויות סטטוטוריות, בדומה לייצוג הולם הניתן לנשים, לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, לאנשים עם מוגבלות וכן ליוצאי אתיופיה.
סביבה ואנרגיה: ביטול הפיקדון על הבקבוקים ומס החד"פ
שני אשכנזי ועדיאל איתן מוסטקי
ביטול המס שהוטל רק לפני שנה על הכלים החד פעמיים, ביטול אפשרי של חוק הפיקדון על בקבוקי המשקה, הסכמה על כל חקיקה בנושא בעלי החיים שעלולה להשפיע על אורח החיים הדתי, וגם סעיף אחד עמום, שמטרתו להאיץ את קידום האנרגיה המתחדשת בישראל. בהסכם הקואליציוני עליו חתמו יהדות התורה והליכוד אין סעיפים רבים העוסקים בסביבה, ועיקר ההתייחסות לתחום מתרכזת בביטול מיסים קיימים.
לפי ההסכם, עם הקמת הממשלה, צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין בעניין כלים חד פעמיים ושתיה מתוקה יתוקן ויבוטל, והממשלה תבחן את נושא השבת המס ליבואנים. מיסוי הכלים החד פעמיים, שנועד לצמצם את הפגיעה בסביבה, נכנס לתוקף לפני כשנה, ועורר תרעומת בקרב הסיעות החרדיות. בקמפייני הבחירות של הסיעות החרדיות ומפלגת הליכוד הובטח לבטל את המס.
יהדות התורה והליכוד סיכמו גם על בחינת העברת האחריות למיחזור מיכלי משקה מחוק הפיקדון לחוק האריזות. משמעות הדבר היא שמיכלי המשקה יטופלו לאחר השלכתם לפח הכתום, והפיקדון החל עליהם יבוטל. בארגון הסביבה "אדם, טבע ודין" מזהירים כי ביטול חוק הפיקדון עלול להפחית את המוטיבציה למיחזור בקבוקים, וכי העברה של אסדרת מיחזור הבקבוקים לחוק האריזות, משמעותה גם הטלת עלויות הטיפול בפסולת הבקבוקים על הציבור הרחב במקום על המרכולים והיצרנים. כמו כן, איכות חומרי הפלסטיק, שעלולים להתערבב עם שאריות מזון, תרד ותאבד מערכה הכלכלי בשוק המיחזור.
ביהדות התורה מסבירים כי כוונתם אינה לבטל את הפיקדון, אלא לייעל את מערך המיחזור, שכיום אינו מתפקד כראוי בישראל, למרות תשלום הפיקדון, והפתרונות המלאים ייבחנו במלואם בהמשך.
לאחר שסערת הפסקת ייצור החשמל בשבת התפוגגה כשהתברר שביהדות התורה ביקשו להקים מתקני אגירת אנרגיה, סיכמו המפלגות כי הממשלה תפעל להגברת הייצור הסולארי במרחב הבנוי ולהסרת חסמים וסיוע לרשויות המקומיות המעוניינות בהקמת מיקרוגרידים (מערכות חשמל אוטונומיות) הכוללים אגירת חשמל. מדובר בסעיף עקרוני, שאינו מציב לוחות זמנים או יעדים וגם לא מנמק כיצד תסייע הממשלה לרשויות שירצו להקים אי חשמלי, למשל, עבור שכונות חרדיות בשבתות, והאם הממשלה תעמיד לכך תקציב.
אגירת אנרגיה יכולה לשמש כבר כיום פתרון לשכונות חרדיות שמעוניינות לצרוך חשמל "כשר", ובימים אלו אף מוקם פרויקט של 1.2 דונם בשכונה חדשה בבני ברק לשם כך. השאלה הפתוחה כעת היא האם ביהדות התורה ידרשו תקצוב ממשלתי לשכונות שיחפצו בפתרון זה.
עוד הוחלט במסגרת ההסכם הקואליציוני מול יהדות התורה לקדם החלטת ממשלה רחבה בנושא עידוד אנרגיה ירוקה ומתקני אגירה, לאחר שתוקם ועדה בראשות מנכ״ל משרד האנרגיה בנושא. אלא שמדובר בצעד שהוכרז עליו גם בעבר - ועדות בנושא קמו בין משרדי הממשלה, אך הן לא השלימו את עבודתן, שכן הממשלות התפרקו בטרם הצליחו להשיג את יעדן.
