פרשנותעדותו של לבאות בתיק 4000 לא סיפקה את הסחורה
פרשנות
עדותו של לבאות בתיק 4000 לא סיפקה את הסחורה
היום עלה לדוכן העדים בתיק 4000 הרן לבאות, מי שהיה סמנכ״ל כלכלה במשרד התקשורת בתקופה אליה מתייחס כתב האישום. לבאות הוא נדבך בפאזל התביעתי שאמור להוכיח את המהפך הרגולטורי שעבר המשרד בתקופת פילבר. אמנם הוא לא תקע לה גולים עצמיים כמו כמה מקודמיו, אך נראה שהתקוות שתלתה בו התביעה לא התממשו
משפטו של בנימין נתניהו החל בתקופת היותו ראש ממשלה, נמשך לאחר הגלייתו לאופוזיציה וממשיך כעת, לאחר חזרתו לראשות הממשלה. אי של יציבות בעתות של טלטלות ומהפכים פוליטיים.
ההבדל בין שתי הכהונות של נתניהו הוא בשותפיו הקואליציוניים, שהפעם יתנו לו מרחב פעולה גדול יותר בחיסול המשפט. נדמה שהם ששים לכך אפילו יותר ממנו, גם אם המחיר הוא חיסול מערכת המשפט.
על רקע המציאות המעורפלת הזו עלה היום לדוכן העדים אחד מעדי התביעה החשובים בתיק 4000 – הרן לבאות, מי שהיה סמנכ״ל כלכלה במשרד התקשורת בדיוק בתקופת פרשת כתב האישום. לבאות נחשב להבטחה עבור התביעה, אך נראה כי ההבטחה לא ממש התקיימה. לבאות נראה כבוי, לא תמיד זוכר, ויותר חשוב - לא ממש יוצא מעורו כדי לחזק את הנקודות החשובות לתביעה. לא שהוא תקע לה גולים עצמיים כמו כמה מקודמיו, אבל הוא גם לא נראה חדור בנחישות של הדס קליין.
תירוש התעקשה - אך לבאות התקפל
לבאות הוא נדבך בפאזל התביעתי שאמור להוכיח את המהפך הרגולטורי – מהעמדה העוינת לבזק שהוביל המנכ״ל אבי ברגר, לשיתוף הפעולה המתמסר לבזק שהוביל המנכ״ל שלמה פילבר. שיתוף פעולה שמקורו טעון הוכחה: האם במצוות נתניהו (עם או בלי פגישת הנחיה) כפי שטוענת התביעה, או מכוח מדיניות עצמאית שהוביל המנכ״ל החדש, מרוככת וידידותית יותר כלפי בזק, גם בניגוד למקצועני המשרד כמו לבאות.
גולת הכותרת של שיתוף הפעולה היה אישור עסקת בזק-יס, ממושאי תאוותו המרכזיים של המונופול. לבאות אישר שהמיזוג הזה לא היה על סדר היום בתקופת ברגר והשר גלעד ארדן, והפך ליעד חשוב בתקופת פילבר והשר שמינה אותו, נתניהו. זה התחיל בשינוי הגישה - מאיבה וכיפופי ידיים בתקופת ברגר, להידברות ושיתוף פעולה בתקופת פילבר. ״לא חשבתי שזה דבר רע לקבל מה שצריך בשיתוף פעולה״, אמר לבאות. ״אם אפשר בטוב זה עדיף, אבל בלי לוותר על מה שחשוב לנו״.
ומה היה ״חשוב לנו״? לקדם את רפורמת השוק הסיטונאי כתנאי לאישור העסקה. ״האם זה ניצול הזדמנות?", שאלה התובעת עו״ד יהודית תירוש. ״לא ניצול הזדמנות, אלא תוצר לוואי״, דייק אותה לבאות. ״המשרד בוחן אם לאשר או לא, אחרי זה הוא יכול לעשות שימוש בהליך האישור כדי לקבל דברים שהוא רוצה״.
ביוני 2015 כתב לבאות מסמך ובו פירט תנאים למיזוג. ״למה בסופו של דבר התנאים לא נכנסו לאישור המיזוג?״, שאלה תירוש. ״לא יודע״, השיב לבאות. מן הסתם פינטזה תירוש על תשובה אחרת, למשל: פילבר רצה להעיף את התנאים כדי לפנק ולא להכביד על בזק שהפכה לבבת עינו.
לבאות הוסיף וגרע ממעמדם ומשקלם של אותם התנאים. ״התנאים האלה רצוי היה שייכנסו למסמך אישור המיזוג, אבל אמרתי שהם לא בבחינת ׳ייהרג ואל יעבור׳, ואפשר לאשר את המיזוג גם בלי התנאים״. כאן נדרשת הרמת גבה - לבאות מגבש מסמך של תנאים שאמורים להוות חלק מאישור העסקה, אבל כאשר המנכ״ל פילבר שואל אותו אם הם חיוניים, הוא משיב שלא ואפשר בלעדיהם.
להתקפלות כזו יכולים להיות מספר הסברים: אולי מדובר בתנאים מיותרים שגובשו בחופזה לאחר הגשת בקשת המיזוג, שלא הוסיפו דבר על התנאים שקבע הממונה על ההגבלים ולא היה בהם צורך אמיתי; אולי משרד התקשורת לא היה בטוח מלכתחילה שבכוחו להתנות תנאים לאישור שמגיע בדין לגוף מפוקח; אולי התנאים האלה לא היו נחוצים מבחינת האינטרס הציבורי, שהרי אחרת למה הם לא "ייהרג ואל יעבור".
בחקירה החוזרת לעו״ד ז׳ק חן הסביר לבאות: ״אנחנו למדנו שהמצב לא יהיה כזה גרוע ואין תנאי שהוא אבן דומינו שאין בלתו. תנאים טקטיים של חשש שאם יקרה יהיה לא טוב... היה כדאי שייכנסו – לא הכרחי שייכנסו. זו המהות״. פילבר אישר לחן שפילבר נהג להתייעץ עם גורמים בתעשייה, בין היתר בגלל חוסר האמון שרחש לו ולאחרים בדרג המקצועי.
"פילבר ביקש לשנות את התקנות"
לבאות נחשב לנביא והוגה רפורמת השוק הסיטונאי, שנועדה לאפשר לחברות תקשורת לחכור תשתית מבזק ובכך לקדם את התחרות. הרפורמה גויסה כתנאי לאישור העסקה והפכה לזירת מריבה מדממת בין ארדן-ברגר-לבאות לבין בזק, עד שבא פילבר וניסה להטות את הכף לטובת בזק.
״ההדדיות של השימוש בתשתית הסיבים הייתה חיונית כי אף אחד לא יחפור את הארץ מחדש״, הסביר לבאות. ״לתפיסתנו, הוט ביקשה לעבור בקנים של בזק ובזק התנגדה. סברנו באגף כלכלה שנכון שכולם פתוחים לכולם ומשלמים לכולם. רצינו לקדם את זה וזה נעצר על ידי פילבר״.
כולם משלמים? לבאות אישר שבזק לא אהבו את רגולציית המחירים שהפיק האגף שבראשותו, המחירים לגביהם מיוחסת לנתניהו תנועת היד שביקשה למתן את ירידתם. ״התבקשנו לבחון את מחירי סל השירותים של השוק הסיטונאי של בזק", סיפר לבאות. "נעשתה עבודה מאומצת עד שנחתמו התקנות ב-2014 בידי שרי האוצר והתקשורת. פילבר ביקש לשנות את התקנות בטענה שהמחיר שקבענו נמוך מדי ואנחנו יכולים לפגוע בבזק ובשוק. אמרתי שאנחנו עומדים במאה אחוז מאחורי המחירים״.
הקשר עם קמיר היה דו-צדדי
ב-2019 הודלף חלק מחקירתו של לבאות במשטרה על המפגש של ברגר ושלו עם שאול אלוביץ' ואלי קמיר. לבאות שיחזר את ה״סמול טוק״ שנועד להדגים את האופיו המאפיונרי של הטייקון. ״שאול דיבר על חבר משותף לו ולברגר, אחד ששיקר ורימה אותו״, סיפר לבאות. ״ומאז הוא, אלוביץ', מחק אותו וכתוצאה מכך החבר הזה לא מוצא יותר עבודה בתעשייה. יצאנו מהישיבה, הסתכלנו אחד על השני ושאלנו - מה זה היה הסיפור על הבחור הזה, זה היה איום עלינו? אותי הוא לא הלחיץ, ולא נראה לי שהלחיץ את ברגר״.
אגב, לבאות העיד שהקשר עם יועץ בזק אלי קמיר היה בהחלט דו-צדדי - לא רק בזק הפעילה מולו את קמיר, גם הוא עצמו הפעיל את קמיר. ״אני מכיר אותו עוד כלוביסט של פרטנר", סיפר. "הוא עדכן אותי שהוא עובר לבזק והחמאתי לו שזו ליגה אחרת. כלוביסט פנה אליי מעת לעת כגורם מקשר וגם אני פניתי אליו כשהם עשו לנו צרות, למשל כדי שסטלה (הנדלר, מנכ"לית בזק – מ״ג) תשתף פעולה״.
***
לעומת לבאות, שני כפופיו באגף הכלכלה, עדי קופלוביץ' ויאיר חקאק, שהעידו לפניו, נראו נחושים וחדים הרבה יותר. אולם בתביעה מכירים גם בערך של השקט של לבאות, בבחינת ״מים שקטים חודרים עמוק״.
