ניתוחהדיון על מעונות היום: בלי נציגים בממשלה, החרדים פונים לבג"ץ
ניתוח
הדיון על מעונות היום: בלי נציגים בממשלה, החרדים פונים לבג"ץ
הדיון ההיסטורי חשף את הקושי של החברה החרדית להתנתק מכספי מדינה, ששולח אותם לפנות ל"ערכאות של גויים"
הדיון שהתקיים היום בבג"ץ היה היסטורי, קצת היסטרי ולבטח מעורר מחשבה. החרדים, שהעדיפו את פטמת היניקה היבשה של נתניהו על פני בור השומן הקואליציוני, מצאו עצמם מתחננים בבג"ץ על נפשם ועל הסובסידיות שלהם.
זה היה בעתירות נגד האשמדאי מבחינתם, שר האוצר אביגדור ליברמן, שהחליט לבטל את הסבסוד למעונות יום למשפחות שבהן רק האישה עובדת והבעל הוא תלמיד ישיבה פול ג'וב.
זעקות השבר של עורכי הדין החרדים נדמו כתחנונים בפני הפריץ. "שינוי מבחני התמיכה ימיט אסון על 20 אלף משפחות", טען עו"ד שמואל מקלב על סף דמעות, "פעימות ליבם של האברכים המכוונים להיות רבנים, דיינים, שוחטים, מוהלים, סופרי סת"ם לתפארת עם ישראל".
אלא שליברמן לא מתרשם מהג'ובים האלה ומטרתו להוציא את הגברים לעבודות פרודוקטיביות מסוג אחר. "אפלייה תרבותית, פגיעה בשוויון", זעק מקלב, ונציגת המדינה עו"ד נטע אורן הסבירה את ההבדל: "לימודים אקדמאים רגילים זו לא אותה קבוצת שוויון. אנו מדברים על לימודים מוכווני תעסוקה, מפוקחים, מוגבלים בזמן ועם תעודה. וזה בשונה ללימודים תורניים, שלא מקדמים לשוק העבודה. ככל שהאברך יותר שנים בישיבה פוחת הסיכוי שלו לצאת לעבודה".
בנוסף למקלב טענו גם עוה"ד זלמן בלאק ויונתן פלדמן. במשך שנים התרגלתי לראות שם עורכי הדין שלוחמים לזכויות ערבים, נכים, עובדים זרים, נשים. החרדים התרגלו לגבות את חלקם ישירות מהממשלות שפינקו אותן. הם לא נזקקו לבג"ץ ולכן הרשו לעצמם לטנף את בתי המשפט ("ערכאות של גויים") בשירות אותן ממשלות. והנה עכשיו הם כאן, בוכים ומוחים. "מה שעשו כאן זה לשנות את כללי המשחק ולפגוע בזכויות", טען פלדמן, והשופט עוזי פוגלמן הסביר לו את ההבדל בין זכויות לבין תמיכות: "לאף אחד אין זכות קנויה לקבל תמיכה וסבסוד. תמיכות זו מדיניות".
והמדיניות משתנה מדי ממשלה. ב־2013 ביטל יאיר לפיד את הסובסידיות, ב־2015 הן הוחזרו. בכל מקרה, התוצאה המצטברת מוכיחה עלייה דרמטית ביציאת נשים לשוק העבודה, בעוד שהגברים מעדיפים את הכולל. "הסבסוד לא יכול לתמרץ גברים, רק נשים?" אחז השופט עפר גרוסקופף את השור בקרניו. ובכל זאת, השופטים תפסו את המדינה בפאול קטן - היעילות של ליברמן, מסתבר, מותירה משפחות רבות בחוסר ודאות לגבי זכאותן לשנה הזו.
לכן, הוציא בג"ץ צו על תנאי שבו הוא מורה למדינה לבחון מדוע לא יחלו מבחני התמיכה במועד מאוחר יותר, כדי לאפשר להורים התארגנות טובה יותר וודאות לגבי זכאותם. במדיניות עצמה, ככל הנראה, הם לא יתערבו, אבל יקלו מעט על יישומה.
