פרשנותבקרב על הרכב הוועדה לבחירת שופטים יפסיד הציבור
פרשנות
בקרב על הרכב הוועדה לבחירת שופטים יפסיד הציבור
שר המשפטים יריב לוין מריח כישלון במינוי נציגי הוועדה לבחירת שופטים, אז הוא פשוט מאיים להשבית אותה; בינתיים איתמר בן גביר מבקש מבג"ץ סמכויות של רמטכ"ל ומתחפש לאביר זכויות אדם; ושרה נתניהו נוסעת ללונדון לפקח מקרוב על העד מילצ'ן
1. יריב לוין: בין נעלב לזועם
מי האמין שבחירת שני נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים תהפוך לאחד משיאי הדרמה המשטרית שמשגעת אותנו מיום הקמת הממשלה. סדר היום הישראלי משועבד לשיאים, ויום רביעי הקרוב סומן כשיא כזה: האם הכנסת תבחר שני נציגי קואליציה או שייבחר גם נציג אופוזיציה. שאלה שעלתה לדרגת ציפייה עוצרת נשימה מהליגה של "האם ומתי יוזמן נתניהו לבית הלבן".
ההערכה היא שנתניהו יוותר ולא יתעקש על שני נציגי קואליציה. מספר ח"כים מהקואליציה הוזכרו כמועמדים, או שהציגו את מועמדותם לוועדה, ביניהם לימור סון הר מלך, טלי גוטליב ונסים ואטורי, כשהמועמד המוביל הוא יצחק קרויזר מעוצמה יהודית; ולצדם קארין אלהרר שיאיר לפיד הצליח לאחד סביבה את הסכמת האופוזיציה. ההצבעה היא סודית ונתניהו יצטרך למשמע את המצביעים והמועמדים להסכים לאלהרר. אם לא תיבחר צפויות רוחות הגיהנום לנשב: כולל המחאה במלוא עוצמתה, פיצוץ שיחות בית הנשיא, ביידן, הכלכלה, הסרבנות, ושאר המכות. אפילו שר המשפטים יריב לוין מבין שנתניהו לא רוצה את זה וכבר נשמעה רטינתו הנעלבת־זועמת שמאיימת לא לכנס את הוועדה שמכילה את השיקוץ האופוזיציוני:"ועדה בהרכב שלא ניתן לקבל אותו, איננו מתאים ואיננו ראוי במדינה דמוקרטית".
הוועדה לבחירת שופטים הפכה לסמל ההפיכה המשטרית, וגם של מחאת הנגד. "העיניים על הכדור", מתריעה שקמה ברסלר בהפגנות קפלן, כשהוועדה היא הכדור. הוועדה עברה תהפוכות וזעזועים מאז הקמת הממשלה. כלומר, לא קרה כלום, אבל הנה התחנות שרכבת השדים חלפה בהן:
זה התחיל בהצעת חוק נוראית שיו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן רקח על דעת לוין לפיה ישונו הרכב ושיטת הבחירה כך שששת נציגי הקואליציה יהיו גם קוורום וגם רוב לבחירת כל השופטים, כולל שופטי עליון — המשמעות היא שהממשלה לבדה בוחרת את השופטים.
זה נמשך בהצעה המרוככת, לאחר שלוין עצמו הודה שנרמסו גבולות הדמוקרטיה. לפי ההצעה החדשה הוועדה תבחר רק שני שופטי עליון בקדנציה. לבחירת שאר השופטים, לעליון ולערכאות הנמוכות, תידרש הסכמת נציג אופוזיציה ובהמשך גם נציג השופטים. המחאה והאופוזיציה לא קנו את הריכוך הזה.
ההצעה המרוככת הושהתה בידי נתניהו ולא הובאה לאישור בכנסת. ההשהיה נועדה לקנות לנתניהו את השקט להעברת התקציב, למבצע בעזה ולהמשך שיחות בית הנשיא.
בפועל, ההצעה עברה מהשהייה לגניזה. הוועדה, כך נראה, תישאר במתכונתה הנוכחית שכוללת שני נציגי לשכת עורכי הדין, שלוין ורוטמן מתעבים וזממו לסלק. עכשיו בונים שם על ניצחון של אפי נוה כדי לחדש את הברית שכרתה עמו שרת המשפטים בעבר איילת שקד.
עכשיו לא רק שחוזרים לוועדה הקיימת אלא אפילו מחזקים אותה נגד הקואליציה. ב־2016 קבע בג"ץ שלא ניתן לאכוף "נוהג חוקתי" לפיו יכהן בוועדה נציג אופוזיציה. זה היה לאחר שישראל ביתנו הצטרפה לקואליציה, ושרת המשפטים שקד התעקשה שח"כ רוברט אילטוב יישאר חבר בוועדה כחבר קואליציה נוסף. בג"ץ למעשה איפשר לקואליציה למנות שני נציגים מטעמה. עכשיו, אם ייבחר נציג אופוזיציה, תחזור הוועדה לנוהג המבורך: במקום ארבעה פוליטיקאים מהקואליציה (שני שרים ושני ח"כים): יהיו בה שלושה מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה.
נתניהו הבין שהנכס נהפך לנטל, שהגיע הזמן לקבור את צמד גרזני המלחמה לוין ורוטמן ולחתור חזרה למרכז שפוי כלשהו. רק שעם הרכב הממשלה הנוכחית הוא עדיין רחוק שנות אור משפיות
תראו מאיפה יצאנו ולאן הגענו ותבינו למה יריב לוין כועס. ליתר דיוק יוצא מדעתו ומאבד את עשתונותיו. עמדתו היא שיש להרחיק כליל שופטים ועורכי דין מהליך בחירת השופטים. עכשיו, אם ייבחר חבר כנסת מהאופוזיציה, יקבל לוין ועדה עם שלושה שופטים, שני עורכי דין וח"כ מהאופוזיציה. כלומר — הוא ישלוט בשלושה בלבד מבין תשעת חברי הוועדה. אין פלא שוועדה כזו מוציאה לו לגמרי את החשק לבחור שופטים, ולעזאזל האינטרס הציבורי שמשווע למילוי התקנים החסרים — יותר מ־40 שופטים ורשמים שיש למנות עד סוף 2023. איך תומרן לוין להשפלה הזו? איך הפך מכוכב זוהר לאסקופה נדרסת שרק בודדים מהזיבורית הליכודית עוד נוהים אחריו? בגלל ההיבריס שגאה בו לחשוב שהוא או־טו־טו מזיז את נתניהו. וגם בגלל הנזק העצום למדינה ולחברה, שאפילו בליכוד כבר לא יכולים להתעלם ממנו. נתניהו הבין שהנכס נהפך לנטל, שהגיע הזמן לקבור את צמד גרזני המלחמה, לוין ורוטמן, שהניף על החברה והדמוקרטיה; שהגיע הזמן לחתור חזרה למרכז שפוי כלשהו. נכון שעם סמוטריץ', בן גביר, מעוז, קרעי, רגב ואמסלם בתפקידי מפתח הוא עדיין רחוק שנות אור משפיות, אבל גם על חסדים קטנים מותר לברך. עם זאת תסמכו על לוין שלא יחסוך שום מאמץ כדי לנקום ולהשבית כליל את הוועדה החשובה הזו.
2. איתמר בן גביר: עליו אנו אמורים לסמוך?
בשבוע שעבר החלו להתברר בבג"ץ העתירות נגד החוק שנועד לחזק את אחיזתו של השר איתמר בן גביר במשטרה. החוק שמסמיך אותו להתוות מדיניות, כולל במערך החקירות. בן גביר שביקש ממושבו בקהל את רשות הדיבור, הודיע לשופטים שלא יכניס לחוק שום סעיף מאזן על עצמאות וממלכתיות המשטרה. ולמה? כי לא דרשו כדבר הזה מאף שר לפניו, רק ממנו דורשים כי "קוראים לי איתמר בן גביר". השופט יחיאל כשר עקץ אותו: "העלבון חשוב משלום בית"?
לעלבון הזה צירף בן גביר את תשדורות הארגעה המוכרות שגם עמיתו בצלאל סמוטריץ' אוהב לנפק — תסמכו עלי שלא ייפגעו זכויות אדם ושלא תיפגע הדמוקרטיה. השאלה הראשונה היא מה ברקורד של השניים אלה, סמוטריץ' ובן גביר, אמור להרגיע אותנו? האם מדובר באבירי זכויות אדם מוכחים שדי באישיותם ובפועלם כדי לנסוך בנו שלווה; השאלה השנייה היא למה בכלל צריך את החוק הזה? העותר, ח"כ יואב סגלוביץ', אמר ששרים מוסמכים להתוות מדיניות גם בלי חוק מפורש. הסמכות נובעת מהאחריות המשותפת של הממשלה ומהחלטותיה שמפעילות את גורמי הביצוע. סגלוביץ', כסגן השר של עמר בר־לב, הצליח, בלי חוק מיוחד, לבלום את הקטל במגזר הערבי. ועכשיו, בעידן בן גביר שחמוש בחוק, אך נעדר כישורים מינימליים, שולשה כמות הקורבנות שמתקרבת ל־100. אבל, הוא רוצה להיות כמו הרמטכ"ל — שיהיה כתוב בחוק שהוא השר הממונה.
1 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: שר המשפטים יריב לוין, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ואיש העסקים ארנון מילצ'ן. שבוע של שיאים
(צילומים: שלו שלום רפי קוץ Mike Marsland)
בדיון הובאו דוגמאות רבות לדרך שבה המשטרה מיישרת קו עם בן גביר. ולא, לא מדובר בקו האופטימי והמרגיע שבן גביר ניסה לשווק: רימון ההלם, סילוק הניצב המתון עמי אשד, המעצרים הסיטוניים הברוטליים במוצאי שבת שעברה. עו"ד עדי מנסור שייצג עותרים מהחברה הערבית דיבר על הסכנה שצפויה ממשטרת בן גביר למפגינים מהמגזר הערבי, והביא את הדוגמה של מהומות אוקטובר 2000 בהם נהרגו 13 מפגינים. בדבריו כאילו עלתה הטרוניה: אתם היהודים חוששים ממעצרי שווא או פגיעה בחופש הביטוי — אנחנו הערבים חוששים לחיינו. בינתיים, המשטרה של בן גביר לא הורגת בהם, אבל גם לא מצליחה להגן עליהם. בשביל זה בן גביר טוען שהוא זקוק לשב"כ ולמשמר הלאומי. בר־לב וסגלוביץ הסתדרו טוב גם בלעדיהם. בן גביר זקוק להם, בעיקר כאליבי: שיהיה את מי ומה להאשים במידה ששרשרת כישלונותיו תוסיף להיערם לצד גופות הנרצחים.
3. ארנון מילצ'ן: נציגת רוה"מ בדרך לדיון
בסוף יוני אמור ארנון מילצ'ן להעיד כעד תביעה בתיקי נתניהו, 1000 ו־2000. מילצ'ן מסרב להגיע לארץ. ההסברים קשורים לבריאותו: החל ממצבו הבריאתי וכלה בסכנה לבריאותו שהוא מזהה מהמקורבים לנאשם, מקבל המתנות ורעייתו שעליהם הרעיף משקאות, סיגרים ותכשיטים. מילצ'ן ייחקר בידי התובעים והסניגורים בשגרירות בלונדון. השופטים יישבו בירושלים.
למיטב ידיעתי, רק עכשיו מתחילים לנהל עם הבריטים את המגעים הנדרשים לגביית העדות. לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות, וגם לפי הנימוס והשכל הישר, מדינה לא יכולה לשלוח את נציגיה להפעיל כוח אכיפתי על אדמת מדינה זרה מבלי ליידע אותה. גם כשזה נעשה בשגרירות.
והישראלים כמו הישראלים. קודם מודיעים שהעדות תיגבה בלונדון, אחר כך מבקשים מבית המשפט בירושלים שיאשר לשרה נתניהו להיות נוכחת בדיון, ורק בסוף יודיעו גם לבריטים. "הפרקליטות מצויה בקשר עם כל הגורמים הנדרשים לתיאום עדותו של ארנון מילצ'ן", השיבה הפרקליטות לשאלת "כלכליסט".
אילו העדות היתה נגבית בירושלים, בנימין נתניהו היה מגיע לאולם. בעבר הגיע לעדויות ניר חפץ ושלמה פילבר. נוכחותו היא אינדיקציה לסכנה שהוא מייחס לעדים, לחשיבות קשר העין המצמית עם עדי המדינה או התביעה שעלולים לסבך אותו. מילצ'ן שייך לקבוצה המצומצמת הזו, אלא שנתניהו לא יטוס במיוחד כדי להישיר מבט נוקב במיליארדר הנבוך. יש גבול כמה מוכן ראש הממשלה להתבזות בביקוריו בחו"ל. לכן התבקשה ואושרה נוכחותה של רעייתו באולם.
גם העיתונאים הגישו בקשה, כי פתאום יש סיפור. מי יודע מה יקרה בין שרה למילצ'ן. מה תעיר בזמן העדות שלא יישמע בירושלים; מה יהיו הבעות פניה לנוכח תשובות אלה ואחרות. בית המשפט טרם החליט באשר לעיתונאים. לכאורה, הדיון פומבי ואין מניעה מכניסת התקשורת, אבל השאלה היא גודל החדר שתקצה השגרירות לעדות. אם שגרירתנו בממלכה המאוחדת, ציפי חוטובלי, תרצה לשמח את רעיית ראש הממשלה ובעלה, היא תקצה את החדר הכי קטן בשגרירות, כדי שלא יהיה מקום לעיתונאים. מקסימום יהיה פול, ורצוי שהנציג הנבחר יהיה מערוץ 14.
