בג״ץ דורש מהמשרד להגנת הסביבה תוכנית התמודדות עם כימיקל שמסכן את בריאות הציבור
בג״ץ דורש מהמשרד להגנת הסביבה תוכנית התמודדות עם כימיקל שמסכן את בריאות הציבור
הכימיקלים המסרטנים הם מסוג PFAS. ישראל חתומה כבר שני עשורים על אמנה המונעת שימוש בחלקם, אך אינה מיישמת אותה ואין בה מסגרת חוקית להתמודדות עם התפשטותם בסביבה. המשרד לאיכות הסביבה טען כי הנושא בטיפול, משרד הבריאות קבע: קיים חשש לבריאות הציבור - לכן בג"ץ התערב
בית המשפט הגבוה לצדק חייב היום (ד׳) את המשרד להגנת הסביבה להכין תוכנית להתמודדות עם כימיקלים מסרטנים מסוג PFAS, שבחלקם הוצאו מחוץ לחוק במדינות בעולם או מצויים תחת רגולציה.
ישראל חתומה כבר שני עשורים על אמנה המונעת שימוש בחלק מהכימיקלים הללו, אך היא אינה מיישמת אותה ואין בה מסגרת חוקית להתמודדות עם התפשטותם בסביבה. על סמך עמדת משרד הבריאות, השתכנעו השופטים שקיים סיכון בריאותי משמעותי באי טיפול בנושא המחייב את התערבותם. השופטים הבהירו שהם מתקשים להותיר את הנושא ״תלוי באוויר״ כאשר משרד הבריאות מתריע ובריאות הציבור לנגד עיניהם.
רק לאחרונה, נסגרה באר מים ברחובות בשל זיהום כבד של pfas החורג בפי 15 מהתקן האירופי (בישראל לא קיים תקן שכן הנושא לא מוסדר) נוסף לשתי בארות שתיה בקיסריה ובקרית חיים שנסגרו בשנים האחרונות. בדיון שהתקיים היום בבג״ץ, שהוגש על ידי ארגון ״אדם, טבע ודין״, קבעו השופטים עוזי פוגלמן, עופר גרוסקופף ונעם סולברג, כי המדינה לא תוכל להוסיף ולגרור רגליים בנושא כפי שעשתה עד עתה, ותאלץ להכין תוכנית למיגור הכימיכלים המסוכנים.
תרכובות ה-PFAS משמשות למגוון צרכים בתעשיות שונות מאז שנות החמישים. הם נחשבים לחומר ציפוי עוצמתי ודוחה שומן ומים במחבתות טפלון, לחומר דוחה מים ומנדף בבגדים, ונעשה בהם שימוש נרחב בתעשיית הפלסטיק ואפילו לעיתים במגשי פיצה. הסיכון העיקרי הידוע מחשיפה לכימיקלים הללו, הוא בשל חלחולם למוקדי מים, בעיקר בשל הימצאותם בקצפי כיבוי הנמצאים בשימוש נרחב. תרכובות ה-pfas מכונות גם "כימיקלים נצחיים", מפני שאינן מתפרקות לעולם. מחקרים אפידמיולוגיים הראו כי הצטברות תרכובות אלו בגוף עלולה לגרום למגוון השפעות בריאותיות, להגברת הסיכון לתחלואה בסרטן הכליות והאשכים, לפגיעה במערכת החיסונית ולעלייה ברמת הכולסטרול.
בארה"ב הוגשו בשנים האחרונות אלפי תביעות בגין מפגעים בריאותיים בשל חשיפה לאותן תרכובות. החודש יצרניות הכימיקלים האמריקאיות דופונט דה נמור, כמורס וקורטבה הסכימו לשלם 1.2 מיליארד דולר כדי ליישב מאות תביעות על זיהום שהגישו נגדן ערים ורשויות מקומיות בארה"ב. חברה נוספת, 3M, עומדת בפני תביעה פדרלית דומה.
בתגובה לבג״ץ טענה המדינה כי המשרד להגנת הסביבה עוקב אחר התפתחויות הידע בעולם ולאור מגבלות משאבים מצומצמים הנתונים למשרד טיפול הנושא לוקח זמן ויש לדחות את העתירה. עוד טענה המדינה כי השרה להגנת הסביבה רשאית אך לא מחויבת להתקין תקנות לטיפול בכימיקלים, זאת למרות שבבדיקה שביצע המשרד תגלה כי כ-200 מפעלים עשויים לעשות שימוש ב-PFAS כחומר גלם; 50 מפעלים עלולים להחזיק קצפי כיבוי; מטמנות ומכוני טיהור שפכים עשויים להכיל PFAS. בשונה מעמדת המשרד להגנת הסביבה - עמדת משרד הבריאות היא כי יש צורך באסדרה דחופה.
מדינות בעולם פועלות למיגור השימוש בחומרים המסוכנים וסילוקם מהסביבה. ישראל אמנם חתומה על אמנה שבמסגרתה גם היא אמורה לעשות זאת, אך היא לא מיישמת אותה ולא אשררה אותה מעולם. בנוסף, מפרה ישראל התחייבות שניפקה עם הצטרפותה ל-OECD, לא עורכת רישום וניטור של הכימיקלים הנמצאים בשטחה, ואף אינה יודעת לומר היכן נעשה שימוש ב-pfas ובאיזו כמות. התנהלות המדינה ובראשה המשרד להגנת הסביבה – הרגולטור האחראי על הנושא, הובילה את ארגון ״אדם, טבע ודין״ לפנות לבית המשפט, בדרישה לחייב את המדינה לאסדרת הנושא באמצעות תקנות והנחיות. נכון להיום, המדינה אף לא פרסמה דרישות למחזיקי קצף כיבוי המכיל את הכימיקלים המסוכנים.
״המדינה תראה בתגובה שלה החמרה של המצב – קידוח מי שתיה נסגר רק לאחרונה ברחובות בשל זיהום כבד, אבל הטיפול נעשה בדיעבד ואין שום מסגרת רגולטורית מניעתית לטיפול בנושא״, אומרת עו״ד מירב עבאדי מאדם טבע ודין. ״למרות זאת היא ביקשה מבית המשפט לדחות את העתירה שלנו ולסמוך על זה שהיא מטפלת בנושא. דרשנו שיתקינו תקנות ויקבעו הנחיות של איך מטפלים בין היתר בקצפי הכיבוי. המדינה גוררת את הנושא כבר שנים ארוכות. בתי המשפט לרוב לא מתערבים בהחלטות המדינה, אבל השופטים הבהירו שבמקרה הזה מדובר בבריאות הציבור ואי אפשר להתעלם מזה. המדינה הוכיחה שלא רק שאינה פועלת בקצב ראוי, אלא שהתנהלותה רשלנית. בתגובת המדינה למשל נכתבה שיש 50 מפעלים שמחזיקים קצפי כיבוי שיש בהם pfas בכמות שדורשת היתר רעלים (מעל 100 ק״ג), אבל רק ל-5 מהם יש היתר כזה״.
פרסומי סקרי מים בישראל מצביעים על הימצאות כימיקלים המזיקים בריכוזים משתנים בכ-16% מתוך קידוחי מי השתייה שנדגמו בסמוך למוקדי זיהום משוערים. כמו כן, עם בניטור ביולוגי קטן היקף הכימיקלים נמצאו בגופם של 100% מהנבדקים שהשתתפו בסקר, ואף נמצאו בדגימות שנלקחו מנחל הקישון ו-30% מהמט״שים שנדגמו על ידי משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה ורשות המים. גם כשמתגלה זיהום, איש אינו מחויב לטפל בו, בהיעדר מסגרת רגולטורית. המזהמים לא נדרשים לבצע שיקום של מי התהום על ידי רשות המים, מפני שכבאות והצלה עדיין דורשים ביצוע של אימונים הגורמים להמשך זיהום הקרקע ומי התהום.
לדברי ד״ר מיה נגב, מומחית לבריאות וסביבה מאוניברסיטת חיפה וחברה באיגוד בריאות הציבור, ״מדינת ישראל איטית ברגולציה של כימיקלים. מתוך 185 מדינות שחתמו על אמנת סטוקהולם, ישראל היא אחת מ-5 המדינות שלא אשררו אותה, והאשרור לא נראה באופק. אנחנו המדינה היחידה שלא מנטרת כימיקלים, ואין לנו חוק כימיקלים במוצרי צריכה אלא תקנות שהן טלאי על טלאי ויש בהן פערים. בית המשפט בחר היום להתערב כדי להגן על בריאות הציבור. העותרים והמדינה ציינו שיש סכנה ממשית לבריאות, שהחומרים האלו רעילים גם בכמויות זעירות ויכולים לגרום לתוצאות בלתי הפיכות כשהם מצטברים בגוף עשרות שנים. מחלות לב, כלי דם, עלייה בלחץ דם, התקפי לב, שבץ, פגיעה בהתפתחות העובר וסיכון מוגבר לסרטן כליות, שד ואשכים הם רק חלק מהסיכונים״.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: ״המשרד גיבש תוכנית פעולה שהוצגה לצוות בין משרדי. המשרד פועל לקידום הנושא במספר מישורים, הן באמצעות הטמעת תנאים ייעודיים ברישיונות והיתרים והן באמצעות התקנת תקנות, בכפוף למשאבים הנתונים למשרד לטיפול במכלול הנושאים הקשורים בכימיקלים מסוכנים ובזיהום מקורות מים. בית המשפט התרשם כי המשרד מודע לסיכונים הקיימים ופועל להסדרת הנושא. המשרד ימשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו, ויעדכן את בית המשפט על אופן ההתקדמות״.
