פרשנותמשפט נתניהו: היד שבחשה בעסקת יד2
פרשנות
משפט נתניהו: היד שבחשה בעסקת יד2
ההגנה בתיק 4000 מנסה להוכיח שאילן ישועה היה הגורם המרכזי וגם מרוויח גדול מהעסקה עם הגרמנים, ושבזמן אמת, לא הוא ולא סביבתו חשבו שמדובר במשהו פלילי
1.
בית המשפט המחוזי בירושלים הוא סוג של קפסולה שווייצרית שקטה למרות מיקומו בין שני מוקדי זעם, מהומות והדלקות. בין שייח ג׳ראח הצמודה לבין שער שכם והר הבית. ירושלים תבער, ואולי גם תישרף תמיכת רע״מ בממשלת השינוי, אבל רק ספינת משפט נתניהו ממשיכה לשייט כשעל סיפונה עדיין מרקדות עלילות ישועה, מנכ״ל וואלה לשעבר.
2.
למשל, ההתייעצות עם עו״ד רלי לשם ממיתר, בעקבות תחקיר גידי וייץ ב׳הארץ׳ על שעבוד האתר החדשותי לקידום ענייני הבעלים. ישועה אישר שלשם אמר לו ש״זכותו של בעלים לקבוע ולהתעקש על קו מערכתי וזכותו לא להרגיז את ראש הממשלה״. והוסיף לשם ויעץ: ״זה חוקי, אבל עדיף להימנע מזה״. ובהמשך, הייתה חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה על ניגוד העניינים בין נתניהו לאלוביץ. הם חברים ונתניהו לא יכול לעסוק בענייניו של אלוביץ. חן מכוון כאן למספר תובנות עקרוניות. מדברי לשם הוא שולף את אומד דעתו של ישועה בזמן אמת שהפעילות בוואלה, אינטנסיבית וכוחנית ככל שתהיה, היא חוקית. וחוות דעת של מנדלבליט, עולה שמדובר לכל היותר בעבירה של הפרת אמונים (ניגוד הענייינים של נתניהו מול אלוביץ) אבל לא שוחד. לעניין הפלילי חידד חן שבעקבות המלצת לשם, החליט ישועה להוריד את מינוני ההתערבות. ״לא חשבת שמדובר במשהו פלילי, במעשים מסוכנים״, אמר חן, ״אחרת לא היית מדבר על הורדת מינונים היית נמנע לגמרי״.
היועץ המשפטי לממשלה החמיר את גישתו מהפרת אמונים לעבירת השוחד. בכל מקרה, הקו של ההגנה הוא להראות שבזמן אמת לא חשב ישועה, ולא חשבה סביבתו, שמדובר בעבירה פלילית. במיוחד שישועה מסתמך על חוות דעתו של עו״ד לשם. ישועה עצמו מאשר שרק לאחר פגישת השיבוש בסוף דצמבר 2016 נפל אצלו האסימון הפלילי.
3.
החקירה הגיעה לאחד מעיקרי כתב האישום - עסקת יד2. המדינה מייחסת לאלוביץ, במסגרת השוחד, מפעילות שלטונית שהניבה לו 1.8 מיליארד שקל. 800 מיליון מתוכם עבור עסקת יד2 שמתוכה גזר ישועה בונוס של 15 מיליון שקל, כמי שקידם וחולל את העסקה מול הרוכש הגרמני אקסל שפרינגר במאי 2014. ישועה מסתבר, האמין בזמנו, שעיכוב או חיסול העסקה הם לא פחות מ״אסון למדינה״. לא לכיסו הפרטי, לא לכיסו של אלוביץ, למדינה.
ולמניעת האסון היו שני צירים. ציר משרד התקשורת שבראשו עמד השר גלעד ארדן שנתפס כעוין לבזק ואלוביץ ומולו ציר ראש הממשלה הקשוב לבזק, שכבר היה על ה׳פיירול׳ של הסיקור המוטה מתחילת 2013.
ישועה כתב לאלוביץ שיהיה ״מועיל״ אם דנה נויפלדֿ, היועצת המשפטית של משרד התקשורת תקבל ״רוח גבית״, מראש הממשלה לקבלת ׳פטור׳ מאישור, כי מדובר בעסקה שתכניס למדינה רבע מיליארד דולר, שאין סיבה לעכב כי מדובר באישור טכני.
בשולי התמרון בין ארדן לנתניהו צמח המסרון הבא: ״חסר לגדול שלא יספק את הסחורה אחרי כל מה שעשינו בשבילו״. חן שואל: ״האם באמירה זו התכוונת לקשר פלילי מושחת פלילי בינך ואלוביץ לבין נתניהו״? ישועה: ״לגמרי לא. זו הייתה עסקה לגיטימית. היוזמה לסיקור המוטה לא היתה בכלל בחלון של הפטור הזה (הפטור המבוקש מאישור לעסקת יד2 – מ.ג.) אלא שנה וחצי לפני. הפעולה השלטונית הזו לגמרי טכנית ולגיטימית. החשש שלי היה הכשלה לא ראויה לעסקה ראויה. וההתבטאות שלי התכוונה ל׳כל אחד היה חותם׳, ופה מדובר לא בסתם אחד, אלא אחד שמקבל סיקור מוטה ולא חותם?״
השופט משה בר-עם התעניין האם מדובר בסוג של התרברבות, וישועה אישר: ״לכל אורך הדרך היה שיח של ׳מה עשינו בשבילו׳ שהיה שגור כל הזמן. כמו ההתבטאות ש׳ניצחנו בשבילו את הבחירות׳. לא ניצחנו, עזרנו לו״.
״אלה לא דברי גוזמה, לא סתם דברי רהב״, אמר עו״ד חן, ״אלא דברים לא נכונים״, אמר חן, וסיפק דוגמה: ״בני הזוג נתניהו לא דרכו מעולם בביתו של אלוביץ, ובכל זאת אלוביץ מספר לך על ביקור כזה״. ״סוג של שוויץ״, הסביר ישועה. ״שוויץ או לדרבן אותך״, הסביר חן את מניעי הרהב והגוזמאות. משמעות העניין היא הפירוש האמתי שיש לתת למסרונים וההתכתבויות. אם יובנו הדברים כפשוטם, הנאשמים בצרות, אם הם יובנו כגוזמה, דרבון, שוויץ, סלנג וכיוצא באלה - תכורסם משמעותם המילולית וייווצר הספק שהסנגורים מבקשים לטעת באשר למניעי וכוונות הדוברים – ישועה והאלוביצ׳ים. ואז ״חסר לגדול שלא יספק את הסחורה״ שמוצג כ׳הר׳ בפי התביעה, יוצא מקסימום ׳עכבר׳, אצל ההגנה.
4.
האם יש קשר בין הבונוס שקיבלת על עסקת יד2 לבין מאמציך להטיית הסיקור? נשאל ישועה בחקירתו במשטרה. ״שום קשר״, השיב היום ישועה, ״זה צוין בהחלטת הדירקטוריון לתגמול מנכ״ל בעסקאות מסדר גודל כזה״.
האם היה מסלול לחצים שאלוביץ הפעיל על נתניהו באישור עסקת יד2? ״בדיעבד״, ענה ישועה, ״אני אומר היום ששאול כינה את מעורבותו במערך הלחצים כ״מסלול אחורי באמצעות גיל שפר״. חן: ״שפר היה אז אדם פרטי, כלומר לא זה עבר דרך משרד ראש הממשלה״? ישועה אישר והוסיף ששוחח עם השר ארדן שאמר שאין בעיה עם החתימה, ונויפלד, היועצת המשפטית, אישרה לו שמדובר בעניין טכני. כלומר, החתימה על עסקת יד2 אינה תוצאה של יחסי שוחד. ככל שישועה הבין אז ומבין היום.
החתימה מתמהמהת וישועה שלוחץ לקלוסינג מהיר בגלל המחיר החלומי שהשיג (והבונוס החלומי שייוולד ממנו), נלחץ מהעיכוב. הוא שולח מייל בהול לאלוביץ שמתריע ״עסקת יד2 בסכנה״. ומבקש לנסוע אישית לארדן לברר למה העניין מתעכב. מציע לשחרר את פקק הדם הרע שזרם בין אלוביץ לארדן. והוא מציע להזמין את ארדן לקלוסינג בברלין, ויקבל תמונה. לא רק בוואלה. רק שיחתום כבר. והכל כדי להוכיח את מרכזיותו של ישועה בקידום העסקה.
העדות הזו נועדה לסייע לסניגורים ״לחתוך״ כחצי מתיק 4000: את עסקת יד2 ו-800 מיליון שקל מתוך ה-1.8 מיליארד. ככה זה כשעד התביעה ״אחראי״ לחלק הזה בכתב האישום, והתביעה לא מייחסת לו בעניין זה חשד או מעמד של עד מדינה. ההסבר של ישועה מגהץ ומלבין את העסקה. הסנגוריה מבקשת לאמץ את הגיהוץ וההלבנה האלה גם ללקוחותיהם.
