גיוס החרדים עדיין רחוק, אך הדיון על התועלת הכלכלית שלו מתקדם
גיוס החרדים עדיין רחוק, אך הדיון על התועלת הכלכלית שלו מתקדם
ההקצבות המקוצצות לישיבות יעברו בעוד מספר ימים. בינתיים, ועדת החוץ והביטחון קיימה דיון ראשון במשמעויות הכלכליות של הגיוס, מה שהממשלה לא טרחה לעשות
שלוש פעמים בהיסטוריה של מדינת ישראל פקע החוק שמאפשר לתלמידי הישיבות להשתמט. בפעמיים הראשונות זה לא הביא אפילו לגיוס של תלמיד ישיבה אחד. היום היתה הפעם השלישית. עדיין אין אפשרות לדעת מה יהיה בעתיד, אבל בשבועות הקרובים לא נראה המוני מגוייסים חרדים.
אתמול בערב הבהירה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה למערכת הביטחון שהיא לא יכולה לחכות לדיון בבג"ץ בחודש מאי. צה"ל צריך להתחיל להיערך לגיוס והיא צריכה לדווח על ההערכות בסוף החודש. התקציבים המקוצצים לישיבות יעברו רק בעוד מספר ימים. קודם צריך לחשב כמה כסף נשאר לכל ישיבה אחרי שנוכו ממנה המספרים המעודכנים של תלמידי ישיבות שאיבדו את מעמד דחיית השירות.
למשרד החינוך הבהירה היועצת המשפטית שאין לאפשר כל קומבינה של ניסיון לעקוף את ההחלטה לעצור את התקציבים. רמת האמון שלה במערכת הפוליטית כל כך נמוכה עד שהמשנה שלה עו"ד גיל לימון פירט במכתב את סוגי הקומבינות שאין לאפשר "בין אם באמצעות הגדלת התקציב וערך הנקודה בין אם באמצעות אפיקי מימון אחרים". ערך הנקודה היא יחידת המימון לישיבות.
האירוע המשמעותי ביותר בנושא הגיוס היה ישיבת ועדת החוץ והביטחון היום על ההשלכות הכלכליות של הרחבת גיוס החובה והמילואים ומתווה ההשתמטות החדש שהיה - עד כמה שזה נשמע מדהים - הדיון הראשון בנושא הזה. יוזמת הדיון ח"כ אורית פרקש הכהן מהמחנה הממלכתי ביקרה את העובדה שחוקי הארכת שירות החובה והמילואים הוגשו ללא התייעצות עם אגף התקציבים וכן גם מתווה ההשתמטות החדש של הממשלה שבינתיים נגנז. סגן הממונה על התקציבים (ביטחון) עלי בינג אישר שלא היתה התייעצות.
מספר תלמידי הישיבות שהיו במעמד תורתם אומנתם ב־1.7.2023 כשפקעה האפשרות החוקית להעניק מעמד כזה היה 63 אלף. על פי האוצר גיוס של כל ה־63 אלף היה מביא לתועלת כלכלית של כ־42 מיליארד שקל לשנה בתקופת השרות הצבאי. בהנחה שאחרי השירות יצאו לעבודה - הפריון החרדי לנפש יגדל ב־20%, התועלת הכלכלית תגיע ל־77 מיליארד לשנה.
התועלת הכלכלית מגיוס של עשרת אלפים גברים תהיה 6.7 מיליארד שקל לשנה ובהנחה שיצאו לעבודה - 11.7 מיליארד שקל.
האוצר הציג בשבעות האחרונים תחשיבים של העלות הנמוכה בהרבה למשק של חייל חובה (27 אלף שקל לחודש) מול חייל מילואים (48 אלף שקל לחודש). תחשיב התועלת הכלכלית מגיוס החרדים מבוסס על כך שהעלות הכלכלית (ובמיוחד השכר התחליפי) למשק של גיוס חרדים נמוכה בהרבה משל גיוס חייל חובה יהודי לא חרדי. כמובן אם משווים את גיוס החרדים לגיוס מילואים התועלת תהיה גדולה בהרבה.
נציגי האוצר הבהירו בדיון כי יש לנתק את הקשר בין עבודה לדחיית שירות, כלומר בעצם לבטל כליל את הסדר תורתו אומנותו שאוסר על תלמידי ישיבות לעבוד. השאלה היא כמובן מה האוצר מציע במקום. התשובה כפי שהובעה במכתב ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס בשבוע שעבר היתה לקבוע מכסת פטורים במקום יעדי גיוס. על פי גרדוס, על כל מי שלא ייכלל במכסה וגם ישתמט יוטלו "סנקציות כלכליות משמעותיות".
הממשלה מדברת היום רק על סנקציות תקציביות על הישיבות וגם הן מוגבלות. גרדוס צופה שהטלת הסנקציות על הפרט ולא על הישיבות תהיה יעילה בהרבה. בין הסנקציות האפשריות: שלילת קצבת האברך, שלילת ההנחות הגדולות בארנונה ובמעונות יום, ההנחה בביטוח הלאומי וכן הסיוע בשכר דירה.
האוצר מעריך את העלות התקציבית השנתית של תוספת ימי המילואים ב־4.2 מיליארד שקל ואת העלות הכלכלית ב־7.3 מיליארד שקל. מדובר בעלות למשק של 115 מיליארד שקל בעשור. על רקע זה עמדת האוצר היא שיש להעדיף שירות סדיר על שירות מילואים. זה יכול לכלול שירות נשים, העברת חיילים עורפיים לשירות קרבי ובמיוחד גיוס תלמידי ישיבות. עמדה נוספת שהציג בינג בישיבת ועדת חוץ וביטחון היא שיש לשאוף לחלק את נטל המילואים בין כמה שיותר אנשים כדי למנוע בעיות תעסוקה למשרתים וכדי למנוע ניסיונות התחמקות שלהם.
