לראשונה זה שלוש שנים - ירידה במחירי הדירות. קצב האינפלציה הואט במרץ ל-5%
לראשונה זה שלוש שנים - ירידה במחירי הדירות. קצב האינפלציה הואט במרץ ל-5%
לפי הלמ"ס, בחודשים פברואר-ינואר 2023 ירדו המחירים ב-0.2% לעומת דצמבר 2022-ינואר 2023. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדיור ב-12.7%; מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ עלה ב-0.4%
מחירי הדירות ירדו ב-0.2% - הירידה הראשונה מאז אפריל 2020, ימי הקורונה. ירידת המחירים נכונה לחודשים ינואר–פברואר 2023 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2022–ינואר 2023. כך מפרסמת היום (ו') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).
הלמ"ס פרסמה היום גם את מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ - שעלה ב-0.4%, מדובר בעליית מחירים משמעותית ברמה החודשית, אך עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים ירדה ועומדת כעת על 5%, זאת מכיוון שהמדד הגבוה של מרץ 2022 (0.6%) יצא מחישוב האינפלציה השנתי.
המגמה השלילית במדד מחירי הדירות נרשמה כאמור רק כעת, אך ניתן לראות כי לפני שנה עד חודש אוקטובר האחרון עליות המחירים החודשיות במחירי הדירות היו בקצב של מעל ל-1% בחודש, ואילו מנובמבר הן החלו להיחלש בחדות והסתכמו ב-0.2%, ובדצמבר-ינואר עלו בשיעור של 1% בלבד.
בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות, בחודשים ינואר-פברואר 2023 לעומת החודשים דצמבר 2022-ינואר 2023, ניתן לראות כי ירידת המחירים המשמעותית ביותר נרשמה באזור ירושלים (1.1%-), בצפון עלו המחירים ב-2.2%, חיפה 0.5%-, מרכז 0.3%, תל אביב 0.5%- ודרום 1.5%- .
בהשוואה בין התקופה הנוכחית ינואר-פברואר 2023 לתקופה המקבילה אשתקד ינואר–פברואר 2022, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (17.2%), מרכז (14.6%), חיפה (13.6%), תל אביב (11.1%), ירושלים (10.1%), ודרום (9.1%). עוד עולה מהנתונים כי מחירי הדירות החדשות בתקופה זו ירדו בשיעור של 0.3%.
במקביל להתייקרות בסעיפים נוספים, גם שכר הדירה (ללא שכירות ציבורית) עלה ב-0.5%. עם זאת, שכר הדירה החודשי שנמדד רק אצל השוכרים שחידשו חוזה הצביע על עלייה של כ-4.2%, ועבור שוכרים חדשים (דירות במדגם שבהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של כ-7.2%.
מדד מחירי תשומות הבנייה עלה בחודש מרץ 2023 ב-0.2%. ב-12 החודשים האחרונים (מרץ 2023 לעומת מרץ 2022) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-3.7%, בעיקר בשל העלייה במחירי חומרים ומוצרים ב-7.4% ובמחירי שכר העבודה ב-0.9%. מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי רשתות ברזל (ב-4.1%), מוליכים (ב-3.6%), מוצרים מוגמרים מעץ וחומרים אחרים (ב-3.3%) ומעליות (ב-1.8%). לעומת זאת, ירדו מחירי מוצרים אחרים מבטון (ב-2.7%). מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף נותר ללא שינוי בחודש מרץ 2023.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו: "ירידת מחירי הדיור מבורכת, אך מוקדם לחגוג בשל הקיטון הדרמטי בהיצע הדירות שיגרור את השוק לזינוק מחירים בהמשך. אם תימשך עליית הריבית, קבלנים רבים יאבדו את עצמאותם הכלכלית וחלקם יקרסו. זה אירוע שיכול להגיע לכיסו של כל אזרח בישראל, עם צניחה ביכולת לבנות וזינוק במחירי הדיור והשכירות".
מבחינת מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלמ"ס, עלייה בולטת בחודש זה נרשמה בסעיפי הלבשה והנעלה שעלה ב-4.1%, תרבות ובידור שעלה ב-0.9%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפים הפירות הטריים שירדו ב-2.8%, ומוצרים לריהוט ותחזוקת משק הבית שירדו ב-1.6%. אף שמדובר בעלייה חודשית גבוהה, מדובר בהפתעה חיובית למדי, שכן הציפיות היו למדד של 0.5%-0.6%.
נזכיר כי התחזית המעודכנת של חטיבת המחקר של בנק ישראל היא שנסיים את שנת 2023 באינפלציה של 3.9%, רמה הגבוהה כמעט באחוז מיעד האינפלציה העליון של בנק ישראל. חטיבת המחקר של הבנק סבורה כי גם בעוד שנה מהיום האינפלציה עדיין לא תגיע ליעדה, ותעמוד על 3.4%. הציפיות משוק ההון מלמדות על כך שבעוד שנה האינפלציה תהיה ביעד העליון או מעליו, אך בטווח הארוך הציפיות מתכנסות לתוך יעד האינפלציה ומלמדות כי לשוק ההון יש אמון ביכולת של בנק ישראל לשלוט, בסופו של תהליך, בעליית המחירים.
מאוחר יותר היום צפויה סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס לפרסם את הדו"ח שלה על כלכלת ישראל. רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי, כתב: "אלמלא השכונה הבעייתית שאנו חיים בה והסביבה הביטחונית–מדינית, היו שלוש חברות הדירוג מעניקות לנו דירוגי חוב גבוהים יותר, אך גם כך מדובר בדירוגים בצמרת המדינות המתקדמות בעולם".
נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו קיימו בימים האחרונים שיחות עם ראשי חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס לקראת פרסום דו"ח החברה על מצבה הכלכלי של ישראל. הרצוג ונתניהו הפצירו בראשי החברה לא לפגוע בדירוג האשראי של ישראל בעקבות מהלכי החקיקה של ההפיכה המשטרית.
בחודש שעבר פרסמה חברת הדירוג אזהרה חריגה בנוגע להשפעות השינויים המשפטיים שנמצאים על הפרק, וכתבה כי הם עשויים לייצר סיכונים לטווח ארוך לכלכלה הישראלית. "שורה של שינויים מבניים במערכת המשפט עלולה להחליש את כוחה של הרשות השופטת בישראל באופן מהותי. אם השינויים הללו ייושמו במלואם, הם יהיו שליליים לדירוג האשראי של המדינה".
