ניתוחמשבר גיוס? ש"ס מרפדת את עצמה בעוד ועוד ג'ובים
ניתוח
משבר גיוס? ש"ס מרפדת את עצמה בעוד ועוד ג'ובים
אחרי הבחירות לרשויות המקומיות ש"ס עסוקה במימוש ההישגים, ויש לה רק מה להרוויח מהמשך קיומה של הממשלה. התקנות למינוי ממונים על מועצות דתיות ורבני ערים והשליטה בחברה למתנ"סים יחזקו את אחיזתה בפריפריה
ברגע שחלפו הבחירות לרשויות המקומיות, פתחה ש"ס במסע למימוש רווחים והתבססות בשטח המקומי בכל היבט אפשרי. אתמול עמדה הממשלה לאשר "חוק ג'ובים" אחד, תקנות שמאפשרות לשר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי למנות בפועל פעילי ש"ס ללא השכלה מינימלית לממונים על מועצות דתיות. בשבוע שעבר פרסמה חוק ג'ובים אחר שמוסיף תקנים של 20 רבני עיר ומעניק לש"ס הרבה יותר שליטה בבחירתם. במקביל משתלטת המפלגה גם על החברה למתנ"סים, גוף שהאחיזה שלו בשטח עצומה.
שתי המפלגות החרדיות מאוד מתוסכלות מהקשיים המשפטיים שבהן הן נתקלות בדרך למימוש ההישגים התקציביים. 600 מיליון שקל שהן קיבלו לתוספות שכר למורים תקועים בגלל סירוב רשתות החינוך המפלגתיות שסובלות מאי־סדרים קשים להסכים לפיקוח. הן קיבלו תוספת של חצי מיליארד שקל לתקציב הישיבות, אבל צו הביניים של בג"ץ שמגביל את תקצוב בחורי הישיבות עלול לגרום להפסד של סכום דומה. ש"ס קיבלה מיליארד שקל לכרטיסי מזון אבל נאלצה לוותר על 300 מיליון שקל בגלל קיצוצי המלחמה. 300 מיליון שקל נוספים היא תיאלץ למורת רוחה לחלק לפי קריטריונים שווים שלא יעדיפו חרדים.
ובכל זאת, לש"ס יש, בגלל השליטה במשרד לשירותי דת, הרבה יותר מה להרוויח מהמשך קיומה של הממשלה. ברגע שמסתיימות הבחירות לרשויות מתחילה עונת מינויי המועצות הדתיות שמקנה לשר לשירותי דת שליטה במאגר של מאות רבות של מינויים פוליטיים, שאותו ש"ס מנסה עכשיו להרחיב בהתמדה. בגלל שהליך בחירת מועצה דתית מסובך וברוב המועצות הדתיות אין הרכב נבחר אלא שני ממונים על המועצה שממנה השר - על פי נתוני ארגון עתים, מתוך 129 מועצות דתיות יש כרגע הרכבים רק ב־54. ב־65 מועצות יש ממונים ובעוד 10 יש מורשי חתימה. לפני חודשיים מלכיאלי פרסם טיוטת תקנות שיקלו עליו מאוד למנות כל פעיל מפלגה שירצה בלי קשר לכישוריו והשכלתו. אתמול עמדה הממשלה לאשר אותן.
אם התקנות הישנות דרשו כתנאי למינוי לממונה עמידה מלאה במבחני רבנות של הרבנות הראשית, התקנות החדשות קובעות שאפשר להסתפק בבחינות חלקיות ובמקרה של תוספת ניסיון ניהולי מוגבל יש פטור גם מהבחינות החלקיות. אם היום יכול אדם להישאר כממונה ביישוב מסוים רק קדנציה אחת של 5 שנים, מעכשיו ניתן יהיה למנותו שוב ושוב תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי של בחירת הרכב מועצה ויו"ר. היום יועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת הוא יו"ר הוועדה הבוחנת את כשירות המועמדים לתפקיד ממונים. כדי למנוע הפרעות במינויים הפוליטיים מוצע להוציא אותו כליל מהוועדה ולהחליפו במנכ"ל המשרד.
ש"ס והציונות הדתית ניסו בימי ההפיכה המשטרית להעביר בכנסת חוק שיאפשר לכפות מינוי של יותר מ־1,000 רבנים, ואחר כך ירדו ל־300. לפני כמה שבועות סיכל הליכוד ניסיון לחדש את הדיון בחוק מעורר המחלוקת. בתגובה פרסם מלכיאלי טיוטת תקנות עוקפות כנסת שמרחיבה את היקף הערים שאפשר למנות בהן שני רבני עיר מ־20 ל־40. כדי להבטיח שייבחרו הרבנים המקורבים הנכונים, התקנות מקטינות את הייצוג של התושבים בגוף הבוחר ואת ייצוג הנשים. הן גם מבטלות את הגבלת הכהונה של רבנים ל־10 שנים. וזה לא הכל. אתמול עמדה הממשלה לאשר העברת שורה של סמכויות בנושא החברה למתנ"סים משר החינוך יואב קיש לשר האחראי לחינוך החרדי במשרד החינוך חיים ביטון מש"ס. קשה לחשוב על גוף יותר מחובר לשטח ולפריפריה מהחברה למתנ"סים. האמת היא שהמצב עד עכשיו היה מוזר מאוד. ביטון מונה עם הקמת הממשלה לשר האחראי לחברה למתנ"סים, אלא שהסמכויות הקשורות אליה נשארו אצל שר החינוך יואב קיש ולא הועברו אליו. שלוש מטרות יכולות להיות לש"ס בניסיון ההשתלטות על החברה. הראשונה היא גישה למאגר המשרות הגדול של החברה, כ־4,500 עובדים; השנייה היא שימוש בה להעברת תקציבים למגזר חרדי. בסופו של דבר, מדובר בחברה שבימי המנכ"ל טל בסכס צמחה במהירות מהיקף פעילות של 600 מיליון שקל ב־2021 לצפי של מיליארד שקל ב־2024; המטרה השלישית היא ניצול הפריסה הגדולה של החברה, 170 מרכזים קהילתיים ואלף שלוחות, לצורך גישה לפריפריה ואולי אף חזרה בתשובה.
בפועל, כיוון שמדובר בחברה עם שדרת ניהול מקצועית, יש ספק אם ש"ס תצליח במטרותיה. בסכס אומר ש"אני מאוד מעריך את השר ביטון שאפשר להתייעץ איתו על הרבה נושאים ומקווה שכשר הוא ימשיך לפעול לטובת החברה". לגבי מינויים פוליטיים הוא אומר ש"יש כללים מאוד נוקשים. זה לא רלבנטי אצלנו". לגבי תקציבים הוא אומר שהם חייבים לעבור אישור של ועדה שבה נציגים של האוצר. "אני מראש לא מגיש תוכניות שאני לא חושב שהחברה צריכה לעסוק בהן".
ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהמצב המאוד נוח לביטון שבו מתוך תשעה חברי דירקטוריון אפשריים יש היום רק שלושה ובשבוע הבא יישארו שניים ולא יהיה קוורום לקיום ישיבות דירקטוריון. המצב הזה מאפשר לביטון להשיג רוב מהיר מאוד. הוא גם יוכל אם ירצה להשתמש בחברה לתוכניות להפצת השכלה וכישורים בחברה החרדית וזה דווקא חיובי. אם ינסה להשתמש בה להזרמת כספים להחזרה בתשובה או אירועי בידור חרדיים, סביר שייתקל ביותר קשיים.
אם יש מסקנה פוליטית מצונאמי הג'ובים הזה הוא שלש"ס יש הרבה מה להפסיד מהליכה לבחירות. את המצב הזה ביטא יו"ר המפלגה ח"כ אריה דרעי כשאמר בריאיון לביטאון מפלגתו "הדרך" ש"נעשה הכל כדי לאפשר ללומדי התורה להמשיך וללמוד ללא הפרעה". מדברי דרעי משתמע שמבחינתו אפשרית פשרה שתאפשר לגייס את מי שנשר ולא לומד תורה.
בכנס של פעילי ש"ס שלשום הבהיר דרעי שש"ס היא לא מפלגה של אופוזיציה. הוא גם תקף את יו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ ש"חוסם כל אפשרות להסכמות". לדבריו, גנץ "מגיש חוק גיוס שהמשמעות שלו זה חיסול עולם התורה. צר לי מאוד גם שגלנט קשר את עצמו לגנץ".
כל זה לא אומר שהממשלה לא תיפול. את הבעיה של דרעי מבטא מכתב הרבנים הספרדים נגד כל פשרה בנושא גיוס בני הישיבות. על המכתב חתמו שניים מהחברים המתונים במועצת החכמים של ש"ס הרבנים משה מאיה וראובן אלבז. מאיה הספיק לחזור בו בינתיים. דרעי עשה טעות קשה בשנה שעברה כשעיבה את מועצת חכמי התורה ברבנים שנחשבים חרדיים מאוד, כולל ראש ישיבת מאור התורה הרב אברהם סלים, מה שיקשה עליו עוד יותר להתפשר. אבל האמת היא שהניסיון מגלה שאם הרבנים הקיצוניים של יהדות התורה יחליטו לפרוש, ש"ס בכל מקרה תיגרר.
