השפעת שינויי האקלים על ישראל מוגבלת? "באוצר פשוט לא הבינו את המחקר שלנו"
השפעת שינויי האקלים על ישראל מוגבלת? "באוצר פשוט לא הבינו את המחקר שלנו"
משרד האוצר טען כי "השפעת שינויי האקלים על ישראל מוגבלת ביותר" וכדי לתקף את דבריו נתלה במחקר של פרופ' נתן זוסמן. כעת אומר המומחה העולמי שאנו לא ערוכים לסיכון
מחקרים רבים מוכיחים כי שינויי אקלים פוגעים בכלכלה העולמית. לפי מחקר של כלכלנים מאוניברסיטאות הרווארד ונורת׳ווסטרן בארה״ב שפורסם השבוע כל עלייה של מעלה בטמפרטורה העולמית תהפוך לפגיעה של 12% בתוצר העולמי. הנזקים הכלכליים עלולים להיות גדולים פי שישה ממה שחשבו בעבר, כשכל טון פחמן דו חמצני שנפלט לאטמוספירה עלול לגרום לעלויות חברתיות של יותר מ־1,000 דולר בנזקים.
למרות שכל מדינות העולם ייפגעו מהנזקים של שינויי האקלים, לאחרונה הפתיע משרד האוצר הישראלי כשהכריז בתגובה לדו"ח מבקר המדינה: ״השפעת שינויי האקלים על ישראל מוגבלת ביותר״. אנשי האוצר, ללא רקע מקצועי או אקדמי בתחום, אמרו זאת לאחר שמבקר המדינה הצביע על כך שמשרדם בולם באופן עקבי צעדים להתמודדות עם משבר האקלים. באוצר הפנו למחקר מ־2019 של פרופ׳ נתן זוסמן, מומחה עולמי בכלכלת אקלים, עמית אורח במכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ' לכלכלה במכון ללימודים מתקדמים בז'נבה. כעת מתברר שזוסמן הופתע מאוד מהשימוש שביצעו במשרד האוצר במחקר כדי להצדיק אי עשייה עקבית בנושא: ״הם פשוט לא הבינו מה עשינו. זו עבודה שאי אפשר להיתלות בה בהקשר הזה — לקחו דבר אחד וערבבו אותו עם דבר אחר״, הוא אומר לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שמתקיים השבוע בירושלים.
״העבודה בדקה השפעת מדיניות להפחתת פליטות על התוצר והשפעה של מס פחמן. ניזונו מתחזיות ארוכות טווח של בנק ישראל שבהן כלל לא היה מידול של השפעות אקלים. המשרד להגנת הסביבה הוא שצריך לספק תחזיות ואז לא היה קונצנזוס בעניין. לא היו שום תרחישים של נזקי אקלים במודל שהרצנו. לא אמרנו מה כן או לא לעשות״. גם המבקר עצמו הדגיש כי באוצר התעלמו מנתונים במחקר של זוסמן על סכנת הפגיעה בתמ״ג, וציין כי לא ערכו בעצמם שום ניתוח עומק כלכלי־סביבתי בעצמו, כפי שנעשה במדינות המפותחות.
״משרד האוצר חייב לעשות עבודה יסודית עם גורמים בעלי ידע בתחום על נזקי האקלים האפשריים ועלויות ההסתגלות״, אומר זוסמן. ״אנחנו צריכים להיערך לשינויים האלו ואנחנו לא ערוכים. כמו שעשו עם רעידות האדמה צריך להכניס סדר עדיפויות: מה פחות בסיכון, מה יותר בסיכון, ומה דחוף. באוצר יודעים לעשות את הדברים האלה, רק צריך את הרצון. לטבע אי אפשר לומר ׳אבל זוסמן אמר שלא יהיה׳. אם התחזיות לא יתממשו – אז בסך הכל נשמנו אוויר נקי יותר ואם מי שחושב ששינויי האקלים לא ישפיעו עלינו יתגלה כטועה - כולנו נישרף״.
לפי מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת נייצ׳ר, ההכנסה הממוצעת לנפש בעולם עלולה להתכווץ בחמישית עד 2050 בשל משבר האקלים. ההרס מוערך בסכום של 38 טריליון דולר מדי שנה עד אמצע המאה. המחיר הכבד יסב הפסדים כבדים לכמעט כל מדינה בעולם, בשיעור ממוצע של 19%. בארה״ב ובאירופה ההכנסה תפחת בכ־11%, ואילו באזור שבו נמצאת ישראל – ב־20%‑25%. ״ישראל תינזק פחות מירדן והמדינות סביבה, אבל הפגיעה תהיה משמעותית״, אומר זוסמן. ״אם נערך נכון, נוכל למזער נזקים. אבל אי אפשר לדעת עד כמה ניפגע - כי אין עבודה מפורטת בנושא. אם באוצר בטוחים שהם צודקים אז אפשר לעשות את המחקר הזה ולא להישען על דברים חלקיים שאמרתי או לא אמרתי לפני כמה שנים".
לדבריו "ההערכות באשר לנזק הכלכלי של שינויי האקלים מוטות כלפי מטה בצורה דרמטית. בדקתי למשל את תחזיות הטמפרטורה בשוויץ. המדענים העריכו בחסר את עליית הטמפרטורה, והמצב בפועל היה גרוע יותר. רוב מודלי האקלים עובדים על מודלים לינאריים אך יש אירועים קיצוניים שמתרחשים ואז הדברים יכולים להשתנות במהירות גדולה ובלתי צפויה. אפשר לראות דוגמה לזה בתחום אחר: כשהמשבר הכלכלי הגדול ב־2008 התרחש הנזק שלו היה הרבה יותר גדול מהנפילה של לימן ברדרס, הוא כלל נזקים שנפרסו על פני יותר מעשור. יודעים שאירועים כאלו יכולים לקרות, אבל אף אחד לא מתאר את החומרה: סביר להניח שכמעט אף כלכלן בעולם לא היה חותם על תחזית של ריבית אפס למשך כל כך הרבה שנים או ריביות שליליות בזמנו. כך גם באקלים אתה עובר את נקודת האל־חזור של קרחונים שנמסים ומערכות אקולוגיות שנפגעות, וקשה לנו למדל את הדברים האלה. אלו לא קווים חלקים וישרים".
בזמן כהונת ממשלת השינוי הצליח זוסמן לשכנע את משרד האוצר כי על ישראל להקשיב להמלצות ה־OECD והכלכלנים ולהטיל מס פחמן. כך, תוכל ישראל להתמודד ביעילות עם תמחור פליטות גזי החממה, וגם לדחוף את המשק כולו למעבר לאנרגיה ירוקה. הרעיון ירד מהפרק בממשלת נתניהו הנוכחית, אך חזר לשולחן הדיונים בעקבות הצורך למצוא מקור תקציבי למימון מלחמת חרבות ברזל. צו המס ממתין לקידום על שולחן ועדת הכספים של הכנסת, ועוכב בחודשים האחרונים מסיבות פוליטיות על ידי יו״ר הוועדה, משה גפני. אך ייתכן שיקודם שוב בקרוב.
למרות הביקורת שהוטחה בצו - בין היתר בגלל שהמיסוי שיוטל על שימוש בגז משקף רק שיעור של 31% מנזקיו, התעשיינים יפוצו כמעט במלוא שיעור המס ואילו התקבולים לא יוזרמו לפיתוח משק נקי מפליטות - זוסמן תומך באישורו. לפי בדיקה עדכנית שלו ושל עמיתיו, המס במתכונתו המוצעת יוביל לפגיעה מזערית בתוצר (0.8% בשנת 2030) אך לירידה של 8.8% בפליטות גזי חממה ו־4% במזהמי אוויר. ״הממשלה אימצה מתווה פעולה לא אופטימלי: מיסוי הפחמן נמוך מדי והפטורים שניתנים לתעשיינים גדולים מדי. אבל ברגע שזה ייכנס לתוקף אפשר יהיה לשנות את המסלול. אם מחירי החשמל יעלו ותהיה מחאה ציבורית, זה יכאב למשקי הבית ויתמרץ את חברת החשמל לעבור לאנרגיה נקייה. מס הפחמן ייצר ירידה בביקושים ותמריצים לפתח אנרגיה מתחדשת". עיקר ההתנגדות בא מכיוון התעשיינים.
"הייתי מתנה את המענקים בהתייעלות ולא מחלק אותם סתם כפיצוי. אנחנו יודעים שזה גורם לחברות לבדוק את כל שרשרת הייצור, ולבדוק על הדרך את כל המודל העסקי שלהן מהתחלה. אבל רוב הפליטות בישראל הן בייצור החשמל ובתחבורה, בהשוואה בינלאומית התעשייה היא לא מזהמת גדולה. אז אם לתעשיינים יש כוח וטו על המס בנושא ואין ברירה, בסדר. אם עושים משהו גדול צריך לוותר, אין מה לעשות. התוצאה תהיה חיובית: אנחנו רואים בעולם שתמחור פחמן לא פוגע בכלכלות. ובאשר לתעשייה, מחקר חדש שעשו ב־OECD מציג שיפור בפריון במדינות שבהן יש רגולציה ירוקה מחמירה יותר. לא צריך לפחד, כשזה נעשה נכון זה יכול להועיל. צריך להתקדם".
מה צריך לעשות עכשיו? לפי זוסמן "כבר עכשיו יש לדאוג עובדים. אנחנו יודעים שחסר בישראל הון אנושי שמתאים לתעשיות הירוקות. המנגנון המרכזי להעלאת הפריון שנובע מכלכלה ירוקה הוא שיפור טכנולוגי ועלייה בהון האנושי. כשמסתכלים על העולם, רואים למשל בסין עלייה בפריון בזכות התעשיות הירוקות. הן דורשות מדענים ומהנדסים, והכלכלה הסינית עוברת מהפך גדול בזכות זה. בתחומים כמו כימיה הם מהמובילים בעולם".
מה מקומה של המדינה? אנחנו רואים בעולם למשל שעדיין יש סובסידיות גדולות לתחום הנפט, ושחברות הנפט משקיעות בקושי פרומיל מההון שלהן באנרגיה מתחדשת.
״בשוק ההון המרכיב הדומיננטי הוא עדיין חיפוש רווח ופחות שיקולים סביבתיים. לכן הרגולציה חייבת להמשיך בתחומים האלו ותומך נלהב במס פחמן. כשהריביות היו אפס השקיעו המון באנרגיה מתחדשת. כשהריביות עלו, הכסף התחיל לצאת משם. זו בעיה גלובלית. אי אפשר להשאיר את זה לשוק, גם כי אין לנו זמן. במקום שצריך לפעול מהר, צריך לפעול עם המקל. אתה מתעסק עם הטבע ואיתו אי אפשר לעשות משא ומתן ולמרוח אותו".
