פרשנותהמשק על סטרואידים, אך הסכנות כבר מעבר לפינה
פרשנות
המשק על סטרואידים, אך הסכנות כבר מעבר לפינה
הפחתה בהוצאות הממשלה וזינוק בהכנסות ממסים הביאו לצמצום דרמטי בגירעון. גם ההימנעות מסגרים, צמצום האבטלה, חגיגת הקניות והפריחה בהייטק מציירים תמונה ורודה למשק, אך בהמשך ממתינים חוסר היציבות והאינפלציה
אי אפשר שלא להתרשם מהשיפור הדרמטי במצבה הפיננסי של הממשלה. נתוני ביצוע התקציב והכנסות המדינה שפרסם משרד האוצר היום (ב') מדברים בעד עצמם: הגירעון הממשלתי המצטבר הגיע באוקטובר לרמה של 5.5% תמ"ג (ב־12 החודשים אחרונים), ואילו כאשר הממשלה הנוכחית הושבעה ביוני עמד על כ־10% תמ"ג.
גרף אחד מספר סיפור מעניין יותר: קו הגירעון המצטבר השקלי של 2021 - כ־47 מיליארד שקל - קרוב מאוד לפגוש את קו הגירעון המצטבר השקלי של 2019, השנה שקדמה לקורונה שבה התנהלה הממשלה עם תקציב המשכי, שהוא בהגדרה תקציב "מצמצם". בשנת הקורונה שחלפה, הגירעון המצטבר באוקטובר היה גבוה פי 3, כ־124 מיליארד שקל.
הסיפור שמאחורי הירידה הדרמטית בגירעון הוא כפול: מצד אחד, יש הפחתה משמעותית של ההוצאה הממשלתית, ששבה לרמות סבירות אחרי שב־2020 הממשלה הקודמת בזבזה בקצב מסחרר, לא בהכרח בגלל משבר הקורונה אלא גם בשל הוצאות מיותרות ופופוליסטיות כמו המענקים שחילקה לכלל האוכלוסייה.
הנתונים מראים כי משקל ההוצאה הממשלתית ("התקציב") צנח בתוך כמה חודשים מכ־35% מהתמ"ג לכ־32% תמ"ג.
לצד זאת - וזה הסיפור הגדול - חל זינוק חד ובלתי נתפס בהכנסות המדינה ממסים. הנתונים מראים גידול של יותר מ־30% בינואר־אוקטובר 2021 בהכנסות לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אך זו לא חוכמה כי 2020 היתה שנת מיתון חריף.
כאשר מסתכלים על משקל הכנסות המדינה בתוצר מבינים את האירוע: מ־24% תמ"ג ל־26.4% תמ"ג - תוספת של כ־2.5 נקודות תוצר. אם קצב ההכנסות לא ישתנה, השנה הממשלה תגייס כ־85 מיליארד שקל נוספים לעומת 2020.
חגיגה בכל מקום
התפתחויות אלו במצב הפיננסי של הממשלה לא מנותקות מהתמונה הרחבה של המשק הישראלי, שמצוי כעת "על טורבו". זה מתחיל מכך שהממשלה הנוכחית ניהלה מדיניות של הימנעות מסגרים, דבר שאיפשר לעם ישראל לחגוג תוך שהוא מפצה עצמו על כל השנה שעברה. זו גם הסיבה שאנו עדים לזינוק באינפלציה: לא רק שההיצע עוד לא חזר לעצמו בגלל השיבושים הקשים בשרשראות האספקה, אלא שהביקושים ערים.
למרות השיפור הדרמטי במצבה הפיננסי של הממשלה, ההוצאות הקבועות שלה גבוהות מההכנסות הקבועות שלה והפער גדול מדי. טרם הגענו ליציבות
גם האבטלה צונחת ומאז יוני ירדה מ־9% ל־7%. וגם תחום ההייטק חוגג, עם יצוא שלא נראה כמוהו מעולם, אקזיטים ששוברים שיאים ושכר בשמים.
גם התנאים המאקרו־כלכליים מאפשרים את החגיגה. הכסף בישראל ממשיך להיות "חינם": הריבית אפסית, ההלוואות זולות והמשכנתאות זולות. זה ניכר גם בנדל"ן: המשקיעים חזרו לשוק, וכמעט ללא אשראי. זו הסיבה שגם שיעור הגידול במחירי הנדל"ן עלול להפוך לדו־ספרתי בקרוב (הנתון האחרון מדבר על 9.2% שנתי). הזרים גם מתנפלים על המניות הישראליות כאשר מדד מניות הבנקים זינק ברבעון האחרון בלבד ביותר מ־23%, שיעור חסר תקדים.
לא בדיוק שגרה
הקניות, המסעדות המלאות והפקקים נותנים תחושה של חזרה לשגרה. אך למרות תחושת הנורמליות, בקרוב יהיה צורך בהתאמה וזה יסמן את תום עידן האופוריה. גם גירעון של 6% תמ"ג אינו גירעון בר־קיימא. הוא לא מסתדר עם מתווה פוחת של חוב. כבר בתקציב הבא יהיה צורך בשינוי מסוים במערכת המיסוי, שכן הכנסות המדינה ממסים חייבות לגדול: הגירעון המבני, המכונה גירעון מנוכה מחזור, עדיין גבוה. ההוצאות הקבועות של הממשלה גבוהות מהכנסות הקבועות שלה והפער גדול מדי. כלומר, עוד לא הגענו ליציבות פיסקאלית.
גם יציבות המחירים מוטלת בספק. כרגע שיעור האינפלציה מצוי בתוך יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 3%-1%) אך האינפלציה הולכת ומתקרבת לגבול העליון. ברור כעת כי ייסוף הדולר הוא זה שבולם אותה.
למרות מילות ההרגעה של בנק ישראל, היציבות הפיננסית לא נראית איתנה. ההשתוללות במחירי הדירות והזינוק החד בלקיחת משכנתאות יהיו חייבים להיפסק. צודק בנק ישראל כאשר הוא אומר שהמצב שלנו "דבש", לעומת זה ששורר בכל העולם. אין ספק שרמות החוב בשאר העולם - ששברו כל שיא של קנה מידה סביר - גבוהות בהרבה מאלה של ישראל. אבל ישראל אינה מנותקת מהעולם - ושם לבטח היציבות הפיננסית מתנדנדת.
כך נראה משק בהתחממות יתר. זה לא יוכל להימשך לנצח. הנתונים האלו לא יכולים להכפיל את עצמם חודש בחודשו. מתישהו יצטרכו להעלות מסים ולהעלות ריבית וקצת לצנן את המשק. והיום הזה רק הולך ומתקרב.
