מטוסים "יתודלקו" בלייזר, חלקי חילוף יודפסו: הצצה לעתיד של חיל האוויר
מטוסים "יתודלקו" בלייזר, חלקי חילוף יודפסו: הצצה לעתיד של חיל האוויר
איך מתחזקים F-15 בן 40 ומתי יגיעו המחליפים של מסוקי היסעור? ראש להק ציוד בחיל האוויר תא"ל שמעון צנציפר מסביר כיצד ניתן להוזיל את התחזוקה ומספק מבט לעתיד: ממטוסים חדישים ועד לננו לוויינים. לנער את אבק השריפה, כתבה שנייה בסדרה
אחת ההחלטות הראשונות של ראש להק ציוד בחיל האוויר תת-אלוף שמעון צנציפר אחרי שנכנס לתפקידו לפני ארבע שנים לא נגעה לאחזקת מטוסים או לקידום קצינים.
צנציפר החליט להחזיר לקיר תמונות הרלצ"דים הקודמים בלשכתו את זו של האיש שבמשך שנים אסור היה להזכיר את שמו בחיל: רמי דותן, מי שהיה רלצ"ד בסוף שנות ה-80, הורשע בקבלת שוחד, בקבלת דבר במרמה ובקשירת קשר לביצוע פשע, הורד לדרגת טוראי ונדון ל-18 שנות מאסר מהן ריצה 13 שנים. כעת מופיעה תמונתו לצד קודמיו, לא אחת המחמיאות שלו, כששליש משטחה מכוסה בתיאור הפרשה, ובקביעה ש"במעשיו פגע פגיעה אנושה בחיל האוויר, במערכת הביטחון וביחסי ישראל-ארה"ב".
"ראיתי שגם בית הנשיא לא הסירו את פסלו של משה קצב, והחלטתי שגם אנחנו צריכים לשנות את הגישה, לזכור את הפרשה ולהזהיר מהמעשים", אמר צנציפר לכלכליסט. "כל קצין חדש בלהק ציוד מקבל ממני עותק של הספר 'כתם' על הפרשה. זה קרה, ואי אפשר לטאטא את זה".
אבל הדאגות היומיות של צנציפר ואנשיו הן לוודא שהמטוסים והמסוקים של חיל האוויר, החימוש, הלוחמה האלקטרונית, הקשר ועוד, תקינים, בטוחים לטיסה וכשירים למשימות מבצעיות. חיל האוויר אמנם זוכה לנתח מרכזי מתקציב הביטחון, אולם כלי הטיס שלו מעולם לא היו כל-כך ישנים. הגיל הממוצע של מסוקי היסעור ומטוסי הבואינג 707 "ראם" לתדלוק הוא יותר מ-50 שנה, שתי טייסות ה-F-15 "בז" הראשונות כבר בנות 40 שנה בממוצע, ואפילו כ-100 מטוסי ה-F-16 "סופה", עמוד השדרה של מערך הקרב, מתקרבים לגיל 20.
"אנחנו מחזיקים סד"כ גדול יחסית לגודל המדינה. חיל האוויר הישראלי גדול יותר כיום מחילות האוויר של בריטניה, איטליה וספרד, מדינות של 80-60 מיליון איש. חיל האוויר זה לא לוקסוס בנסיבות המזרח תיכוניות שלנו, אבל זה כן לוקסוס מבחינת העלויות, אז אנחנו כל הזמן מחפשים איך להוריד עלויות. ואחת השיטות היא מתיחת פנים של הפלטפורמות, כי רכש של חדשות יקר בהרבה. בטיפול נכון, מטוס יכול לטוס המון שנים ולהישאר כשיר למשימה. פיתחנו יכולות עצמאיות משלנו לעקוב אחרי הבלאי, להחליט מתי הוא משמעותי ולטפל בו. עד לרגע שגם לזה יש גבול, ואנחנו מזהים שאי אפשר לדחות יותר את ההחלפה. אנחנו לא לבד: חיל האוויר האמריקאי הולך להפעיל את מפציצי ה-B-52 שלו עד גיל 100 שנה".
אנחנו כל הזמן מחפשים איך להוריד עלויות. ואחת השיטות היא מתיחת פנים של הפלטפורמות, כי רכש של חדשות יקר בהרבה. בטיפול נכון, מטוס יכול לטוס המון שנים ולהישאר כשיר למשימה
חיל האוויר הישראלי הוא האחרון בעולם שעוד מפעיל מטוסי F-15 מדגמי B/A הראשונים, כמו אלה שהפילו את ממשלת רבין הראשונה. אפילו האמריקאים כבר קרקעו אותם.
"את ה-F-15 בז אנחנו לוקחים לכיוון 60 שנות שירות, אנחנו כבר בהארכת החיים השנייה שלהם. אנחנו מעדכנים את המערכות שלהם, מטפלים בגוף ובמערכות החשמל. אנחנו אפילו במהלך של השמשת מטוסי F-15 שיצאו משירות חיל האוויר האמריקאי וקנינו במקור לחלפים. אבל אלה מטוסים דו-מושביים מדגמי D המוצלחים, אז אנחנו לוקחים מטוסים מהדגם החד-מושבי, מעבירים את כל המערכות שלהם למטוסים שקיבלנו, ומקבלים עוד מטוסים שיש להם גם טייס וגם נווט, ויכולים לבצע יותר משימות".
מטוסי התדלוק קריטיים כדי לאפשר לחיל האוויר לפעול בטווחים ארוכים. אפשר עוד לסמוך עליהם בגילם?
"אני לא אתן לאף טייס לסכן את חייו בגלל תקלות, ואין כאן שאלה של בטיחות. מטוסי 707 עוד טסים בעולם כמטוסי מטען, אבל יותר קשה להשיג חלפים, מה שמשפיע על הזמינות. מתקצר הזמן בין תקלה לתקלה. אנחנו עומדים ביעדים המבצעיים שלנו, עם המון עבודה, שעליה אחראית התעשייה האווירית שמתחזקת אותם. הראמים זה באמת מקרה שאמרנו די, צריך כבר פלטפורמה חדשה, גם כדי להוסיף יכולות מבצעיות, וחיל האוויר נמצא בהליכי רכש של מטוס התדלוק החדש של חיל האוויר האמריקאי, הבואינג KC-46.
קיבלתם החלטה כזאת גם לגבי מסוקי היסעור שהגיעו עוד ב-1969: הסיקורסקי CH-53K קינג סטאליון החדש שעולה יותר מ-100 מיליון דולר ליחידה נבחר כמחליף אחרי התמודדות עם הבואינג CH-47F צ'ינוק הוותיק שעולה פחות מ-70 מיליון דולר. למה נבחר המסוק היקר יותר?
"חיל האוויר רוכש מסוק ל-50-40 שנה, ולמסוק החדש יש יכולת התפתחות גדולה יותר. גם אם תביא באותו מחיר פי 5 מכלי אחר, אבל לא תביא את כל היכולות המבצעיות שאתה צריך, תעדיף להתפשר במספר המסוקים שתרכוש. אחד היתרונות של הקינג סטאליון הייתה 'מערכת הבריאות' שלו: המסוק עתיר בחיישנים ומזהיר כשצריך להחליף חלק, לא לפי תוכנית טיפולים קבועה מראש, אלא לפי הבלאי שמצטבר בו. אתה לא זורק כסף וזמן של טכנאים על איתור תקלות ועל החלפת חלקים שבדיעבד עוד אפשר היה לטוס איתם. בטווח הארוך זה יחסוך הרבה כסף".
אבל יש 900 מסוקי צ'ינוק שטסים בעולם לעומת פחות מ-230 קינג סטאליון שמתוכננים לטוס. הייצור של כל חלף במסוק שבחרתם יתחלק על הרבה פחות כלים ויהיה יותר יקר
"זה נכון, אבל אני לומד מהשיח שלי עם שותפים בעולם שהרבה חיכו לראות מה תהיה החלטת חיל האוויר, וסביר שיהיו עוד הזמנות. אנחנו למשל בקשר קבוע עם חיל האוויר הגרמני שמפעיל גם הוא מסוקים זהים ליסעור לגבי הטיפול ורכש החלפים. אני מעריך שאנחנו לא הלקוח האחרון של הקינג סטאליון, יהיו עוד מדינות. בסוף צ'ינוק זה דור קודם".
כפי שנחשף בכלכליסט, 18 המסוקים שביקשתם עולים 3.4 מיליארד דולר, והתקציב שנשמר לעסקה עומד על 2.4 מיליארד דולר
"יהיו מהלכים חוצי תוכנית רב-שנתית. נקנה בתוכנית הרב-שנתית הנוכחית את מספר המסוקים שמאפשר התקציב, ונרכוש עוד בתוכנית הבאה".
זה אומר שיסעורים יצטרכו לטוס פה אחרי 2030 עד שיגיעו כל המסוקים החדשים. איך תתמודדו?
"ברגע שיש אופק, אפשר לתכנן כמה חלפים לרכוש לטווח קצר ובינוני, לתכנן איזה טיפולים נצטרך לטווח הארוך, או שאולי כבר לא".
8 צפייה בגלריה
מימין: בואינג צ'ינוק, משמאל: סיקורסקי קינג סטאליון שבו בחר חיל האוויר להחליף את מסוקי היסעור
(צילום: .NAVAIR , בואינג)
כשאני לא מכניס את האוטו שלי לטיפול במועד שקבע היצרן, אני מאבד את האחריות. חיל האוויר לא ממש נצמד להוראות היצרן כשהוא מטפל במטוסים ובמסוקים שלו
"אין ממש אחריות יצרן שאפשר לאבד, אבל יש בהחלט המלצות יצרן לתחזוקה, סוג של ממוצע שצריך להתאים לכל מטוס שחיל האוויר האמריקאי מטיס, בין אם באלסקה או במדבר. אנחנו משתמשים ביידע ובניסיון שלנו כדי לתחזק לפי הפעילות של המטוסים בארץ. אם יש למשל חלק חילוף שיש עליו שריטה ולפי הוראות היצרן זה פוסל אותו, אז מהנדס שלי ינתח את השפעות השריטה ויחליט אם בכל זאת אפשר להשתמש בו. יש לנו חלקי חילוף שעולים 200-100 אלף דולר, כמו דירה בבאר שבע, והיכולת להשתמש בהם ולא לזרוק היא חיסכון כספי גדול".
כמה עולה שעת טיסה בחיל האוויר?
עלות שעת טיסה בחיל האוויר היא שליש עד חצי מאשר בחילות אוויר אחרים עם אותן פלטפורמות. יש שתי אסכולות בעולם במקרה הזה: לטפל בדיוק לפי המלצות היצרן, לפעמים גם באמצעות טכנאים זרים, או לשמור על עצמאות מלאה. אנחנו מהסוג השני ועושים דברים בדרכנו. אין עוד חיל אוויר בעולם שחצי מכוח האדם הטכני שלו זה חיילי חובה. לא רק בטייסות, אלא גם מהנדסים ותוכניתנים, שעושים דברים שבעולם עושים אנשי קבע עם משכורות הרבה יותר גבוהות, ושעות עבודה הרבה יותר מוגבלות. זה לא שחילות אוויר אחרים לא רוצים גם, הם באים ללמוד מאיתנו איך לעשות את זה. אבל יש פה מכונה שלמה שהתחילה עוד בימי בן גוריון, שמכשירה טכנאים לפרק שירות אפקטיבי, וייקח לאחרים זמן לבנות.
עלות שעת טיסה בחיל האוויר היא שליש עד חצי מבבחילות אוויר אחרים עם אותן פלטפורמות. יש שתי אסכולות: לטפל בדיוק לפי המלצות היצרן, או לשמור על עצמאות מלאה. אנחנו מהסוג השני ועושים דברים בדרכנו. אין עוד חיל אוויר בעולם שחצי מכוח האדם הטכני שלו זה חיילי חובה
מה שעוד מפחית מאוד עלויות הוא שאנחנו מאוד רזים. יש לנו חצי מכוח האדם שיש בחילות אוויר אחרים לאותן פלטפורמות. זה מאוד בולט כשחיל האוויר יוצא לתרגילים בינלאומיים בחו"ל ומגיע עם הרבה פחות צוותים טכניים מהאמריקאים, הצרפתים ושאר המשתתפים. אם למטוס קרב בעולם יש היום טכנאי קשר, וטכנאי בקרת ירי, וטכנאי לוחמה אלקטרונית, וכל אחד מהם מובטל מעבודה כשאין תקלות בתחומו, אנחנו איחדנו את המקצוע לטכנאי מערכות אוויוניקה שמטפל בכולם. מכונאי עושה אצלנו חלק מהמשימות של מנוען, אז אנחנו צריכים פחות אנשים וכל אחד מהם עובד יותר".
איך השפיע עליכם קיצור שירות חייל החובה?
"זה גרם לנו לבחון מחדש את תהליך ההכשרה. מקצועות שפעם עברו קורס של 6-5 חודשים עוברים היום קורס של חודשיים. פעם לימדנו את כולם כאילו שהם הולכים להמשיך בקבע, אבל רק שליש ממשיכים. אז עכשיו אנחנו מוסיפים להם את הידע הזה בשלבים יותר מאוחרים".
בארה"ב היו פרסומים על מחסור במנועי ה-F-35, בגלל סדקים שהתגלו בלהבי הטורבינה שלו בשלב מוקדם יחסית. איך זה משפיע על חיל האוויר?
"יש שיח לגבי אתגרים בתחום המנועים, זה לא משהו יוצא דופן, אין מטוס שיש לו אפס בעיות. בניגוד למטוסים אחרים, ב-F-35 אנחנו חלק מתוכנית אחזקה עולמית למטוס, כל חיל אוויר בוחר איזו רמת זמינות הוא רוצה, מקבל חלפים והנחיות בהתאם מלוקהיד מרטין, ומשלם בהתאם. התוכנית דואגת שכרגע לא תהיה פגיעה ביכולת המבצעית. ישראל מקבלת עדיפות בגלל השכונה שבה אנחנו חיים".
אחזקה של F-35 (אדיר) יקרה מזו של F-16 סופה?
"יש חלקים שהם יותר מורכבים ויש כאלה שיותר פשוטים. חלקים שקשורים לחמקנות מוסיפים מורכבות טכנולוגית שאין למשל ב'סופה', אבל גם ל'אדיר' יש מערכות דיאגנוסטיקה מתקדמות שמספרות בדיוק מה המטוס חווה, וחוסכים זמן וכסף על החלפת חלקים מיותרת. בסך הכול, ה-F-35 יותר אמין ויותר שמיש מ-F-16".
בעבר חיל האוויר דרש לקבל יכולת אחזקה גם לטיפולים מורכבים ("דרג ד'") ל-F-35, ששאר המפעילים לא קיבלו. זה אכן קרה?
"בעוד שנתיים נפתח ביחידת האחזקה האווירית בתל נוף קו ראשון של דרג ד', שבו יבוצעו במטוסים הקיימים עדכונים שקיבלו מטוסים חדשים יותר. בשנה הבאה, אני מקווה שנקבל אישור לאחזקת המנוע, ובהמשך נוכל לבצע תיקונים אחרים במטוס. ב-F-35 אנחנו כאמור חלק מתוכנית אחזקה עולמית, אבל רוצים לשמור על עצמאות שיש לנו בפלטפורמות אחרות".
בעבר נחשף בכלכליסט שמסוקי הסיהוק הימיים שנרכשו משומשים מהצי האמריקאי ועוברים שיפוצים בארה"ב יגיעו לארץ באיחור מהמתוכנן, ולא השנה. מתי הם מתוכננים להגיע נכון לעכשיו?
"זו עוד דוגמה לחיסכון: במקום לקנות מסוקים חדשים במחיר גבוה פי שלושה, רכשנו מסוקים ומשביחים אותם. כרגע הם צפויים להגיע ב-2024-5. זה התעכב, אבל פרויקטים נתקלים בדרך בדברים שלא תכננת. יש השבחה מכאנית, יש התקנה של מערכות חיל הים, ויש גם תהליך פיתוח, אבל בסוף נביא אותם. עד אז יש לנו את מסוקי העטלף".
איך אתם מתמודדים בתחרות על כוח האדם הטכני מול חברות ההיי-טק?
"תמיד היינו בתחרות מול חברות טכנולוגיה והתעשיות הביטחוניות. ותמיד שילמנו פחות. תכניתן באופק (בית התוכנה של חיל האוויר) מקבל פחות משליש ממה שמרוויח אזרח על אותה עבודה. אבל בחברה פרטית אתה עובד כדי להרוויח כסך לבעלי החברה, פה אתה חוזר הביתה, רואה את הידיעה ה-ynet על תקיפה שביצע חיל האוויר, ואתה יודע שאתה חלק מזה. זה עושה משהו לאנשים".
אז אפשר היה לוותר על הפיכת תוספת הרמטכ"ל לפנסיות למשהו קבוע וחוקי?
"זה משחק לאורך שנים. אבל בארגון ציבורי לעולם לא יהיו תנאי שכר כמו בחברה פרטית, השאלה מה גודל ההפרש. לעמוד מהצד ולהגיד תראו את הפנסיות. מי שרוצה יש לי תקנים פתוחים, שישלח קורות חיים. זה לא מה שמשאיר אנשים בצבא. לא הכסף".
לייזר יאפשר לנו גם לטעון מרחוק באנרגיה כלי טיס מאויישים, ולהאריך את זמן השהות שלהם באוויר. אנחנו מגדילים את מספר המדפסות התלת-ממדיות שלנו, בקרוב נרכוש מדפסות שיודעות להדפיס מתכות ויאפשרו לנו לשקם חלקים שניזוקו
כרלצ"ד אתה משמש גם כיועץ טכנולוגי למפקד חיל האוויר. אילו מהפכות נראה בשנים הקרובות?
"הרבה דובר על הלייזר בהקשר של הגנה אווירית למשל. אבל לייזר יאפשר לנו גם לטעון מרחוק באנרגיה כלי טיס מאוישים, ולהאריך את זמן השהות שלהם באוויר. יש לזה כבר היתכנות. ננו לוויינים ישנו את איסוף המודיעין, מחירם הזול יאפשר שיגור של כמות הרבה יותר גדולה מהלוויינים הנוכחיים ולכסות שטח בקונסטלציות לוויינים. פעילות בכל תחומי הספקטרום תאפשר לעשות דברים חדשים, לא רק לשבש מערכות אויב, אלא ממש לבצע הונאה. אנחנו מגדילים את מספר המדפסות התלת-ממדיות שלנו, בקרוב נרכוש מדפסות שיודעות להדפיס מתכות ויאפשרו לנו לשקם חלקים שניזוקו".
אנחנו רואים את חיל האוויר מתאמן יותר ויותר עם חילות אוויר זרים. יש גם שיתוף פעולה בצד התחזוקתי?
"זרים מאוד מוקסמים ומתעניינים. מבקשים ללמוד על שימושים נוספים שאנחנו עושים באותם פלטפורמות שלהם יש. ויש גם מקרים שאנחנו לומדים מאחרים. יש לנו פורום שנתי עם מערך האחזקה של חיל האוויר האמריקאי. עובדים בשיתוף פעולה קרוב גם עם האיטלקים. עכשיו אנחנו לומדים מהאמריקאים איך לסתום במהירות מכתשים במסלולים בבסיסים, באמצעות לוחות מתכת. בסוף אנחנו סוג של מעבדה לכולם כי הכול קורה פה".
