דעהלשים גבול כשטלי גוטליב חוצה את הגבולות של עצמה
דעה
לשים גבול כשטלי גוטליב חוצה את הגבולות של עצמה
שקמה ברסלר ופרקליטיה מבקשים לאתגר את החסינות של ח"כ טלי גוטליב, לאחר שטענה כי גופי מודיעין יירטו שיחה בין בן זוגה של ברסלר, איש מערכת הביטחון, לבין יחיא סינוואר. ויש בהחלטתם היגיון: יש קו אדום אפילו לשפלות שניתן לספוג, ובמקרים המתאימים חובה לפעול נגדה
ח"כ טלי גוטליב היא הבייס הביביסטי במירעו. היא חסרת גבולות ולעתים גם את התחכום המרושע של השרות מירי רגב ואורית סטרוק שאוחזות בטקטיקה הנבזית של "אני רק שאלה". למשל, השאלה של סטרוק - אני רק שואלת האם הטייסים מסרבים לסייע לכוחות הקרקע שאינם כוח קפלן. לגוטליב אין את סימן השאלה הזדוני והמיתמם שעושה את ההבדל המשפטי. לכן היא חשופה כרגע גם להליך פלילי (פגיעה בביטחון המדינה) וגם להליך אזרחי (תביעת לשון הרע) מצדה של שקמה ברסלר.
גוטליב והאתר הקונספירטיבי עדנה קרנבל (שפועל בחו"ל) מהדהדים בנאמנות זו את זה. גוטליב טענה שגופי המודיעין בארה"ב יירטו כביכול שיחה בין בן זוגה של ברסלר, איש מערכת הביטחון, לבין יחיא סינוואר, שיחה כזו משתלבת עם תיאוריית הקונספירציה שנועדה לא רק להעביר אחריות מנתניהו לגורמי הביטחון אלא גם להפלילם. בנוסף, הדביקה גוטליב לברסלר פגישות וקשרים עם ראש המוסד ובכירי מערכת הביטחון שהובילו כביכול לטבח ה- 7.10. זאת ועוד מתוארים כ"עלילות דם" במכתבם של פרקליטיה של ברסלר, עוה"ד חגי קלעי, עידן סגר ואהד רוזן ליועצת המשפטית לממשלה. מכתב שכותרתו "פניה בהולה לאישור פתיחת חקירה פלילית נגד חה"כ טלי גוטליב", שקורא לחקור ולהעמיד לדין את גוטליב בשורה של עבירות על ביטחון המדינה.
בעיני רבים גוטליב היא פסגת הטרלול הביביסטי, כזו שאפילו לנתניהו אין שליטה עליה. היא נהנית לנפנף בחוסר הגבולות שלה. בעצמאות האולטימטיבית שלה. זה מקנה לה תשומת לב וקשב בתקשורת שאוהבת לחגוג את הצבעוניות הנוירוטית הזו. וזה אפילו מקנה לה סוג של חסינות טבעית במובן ש'אין טעם להתעסק עם אחת כמוה'. 'אחת כמוה', להזכירנו, משמשת כממלא מקום בוועדת החוץ והביטחון. ברסלר ופרקליטיה מבקשים לאתגר את החסינות, תרתי משמע הזו, של גוטליב. ויש בהחלטתם היגיון: ראשית, יש קו אדום אפילו לשפלות שניתן לספוג, ובמקרים המתאימים חובה לפעול נגדה. שנית, כדאי שלא להחמיץ את הימים שמערכת המשפט עדיין עצמאית, לפני שגוטליב וחבריה יצליחו להרוס ולהנדס אותה לטובתם.
ברסלר ופרקליטיה מונים את העבירות הפליליות לכאורה: פגיעה בביטחון המדינה, בעבודת גופי הביטחון, בסיוע לאויב. בין היתר, בחשיפת זהותם של שניים מעובדי השב"כ, בעבר ובהווה. וגם בהפצת ידיעות שיש בהן לערער את רוח חיילי צה"ל והתושבים בעמידתם מול האויב בכוונה לגרום בהלה בציבור. אגב, החוק קובע שהידיעות לא חייבות להיות אמת. בנוסף, נטענת גם עבירת הפרת האמונים, בהינתן הכלים שגוטליב פעלה באמצעותם - נייר המכתבים של הכנסת ודוכן המליאה - "בכך השתמשה לרעה בכוח המשרה והפרה אמונים כלפי הציבור".
גוטליב טוענת גם לחסינות וגם לחופש ביטוי. לשיטתה היא ממלאת את החלל שמותירה כאן התקשורת הפחדנית. לכן, אין בכוונתה להסיר את החסינות שמגוננת עליה במילוי חובתה לשרת את הציבור. שאלת החסינות תלויה בפרשנות המשפטית ל"מבחן הסיכון המקצועי" או "מבחן הסיכון הטבעי". המבחן הזה הוחל בפסיקה ונטמע בחוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת לשעבר אייל ינון מ-2013. "משמעותו של מבחן זה", כתב ינון, "היא כי חבר הכנסת ייהנה מחסינות על התבטאות אסורה, רק אם במסגרת הפעילות המותרת והלגיטימית שלו הוא "גלש" שלא מתוך תכנון מוקדם (למשל, בלהט הוויכוח או בתגובה לדברים שנאמרו לו), לאותו מתחם אסור של התבטאויות שאזרח מן השורה היה נתבע או עומד בגינן לדין".
ברסלר טוענת שדברי הבלע של גוטליב אינם עונים למבחן הזה ולכן עליה לעמוד לדין. הם מתוכננים, הם חוזרים על עצמם, ובחלק מהפעמים הם נאמרו כעובדות. בכך ניתן אולי להבדיל בינם לבין שאלות הבלע של השרים ובעיקר השרות בקבינט. "לפי מבחן זה", טוענים פרקליטי ברסלר, "תכנון מראש של התבטאות המהווה עבירה, לא חוסה תחת החסינות, וניתן כעיקרון להעמיד חבר כנסת לדין בגינה, כמו כל אדם אחר".
בימים הקרובים תוגש גם תביעת לשון הרע נגד גוטליב. גם כאן סביר שגוטליב תעלה את החסינות - כטענת הגנה או טענה לסילוק על הסף. פרקליטיה של ברסלר יטענו לקל וחומר: אם כזביה של גוטליב לא עומדים במבחן הפלילי של "מבחן הסיכון הטבע/מקצועי", קל וחומר שאינם עומדים במבחן האזרחי. ולכן, גם בחזית האזרחית, על גוטליב לשלם את מחיר העלילות שטוותה על ברסלר.
