דעהרק רשות התחרות יכולה להציל את הרפורמה בבנקאות
דעה
רק רשות התחרות יכולה להציל את הרפורמה בבנקאות
רשות התחרות נדרשת לחייב את בנק הפועלים לנתק את הקשר הבלעדי בינו לבין "ביט" כך שכל אחד יוכל להעביר כספים לכל מספר טלפון, בלי תלות באפליקציה מסוימת
נטישתו של בנק לאומי את שוק היישומים לתשלומים השאירה את היישומון "ביט" של בנק הפועלים כמונופול בשוק. מול ההתנהלות הרופסת של המפקח על הבנקים, שצמח בלאומי, הפועלים ודיסקונט, אנו נושאים עיניים לרשות התחרות שתגביל את פעילותו של בנק הפועלים בתחומי התשלומים הדיגיטליים המאיימת על הרפורמה בשוק הבנקאי ועוקפת את האיסור להנפיק כרטיסי אשראי.
היישומון "ביט" של הפועלים שולט בתחום התשלומים הדיגיטליים ללא עוררין, עם נתח שוק של כ-88%. המתחרה היחיד מעתה הוא היישומון "פייבוקס" של דיסקונט, השייך כיום גם לענקית המזון שופרסל, ומחזיק בנתח שוק של כ-10%.
מגיפת הקורונה העלתה את השימוש ביישומים הדיגיטליים לתשלומים שזכו להצלחה כבירה. ועם ההצלחה בא התיאבון. בנק הפועלים הגה ובנק ישראל אישר לבנק הפועלים להעמיק את אחיזתו בשוק התשלומים ובשוק האשראי, דרך יישומון התשלומים "ביט", ובאמצעות הנפקת כרטיסי אשראי ע"י חברת כרטיסי האשראי כ.א.ל. המוחזקת בידי בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי.
היו"ר הקודמת של רשות התחרות החליטה שלא להתנגד לתוכניות של בנק הפועלים להרחיב את פעילותו של "ביט" מול בתי עסק, באמצעות כרטיס אשראי ייעודי, "ביט-קארד". בנק ישראל, בהחלטה תמוהה, העניק רוח גבית לבנק הפועלים להפוך את "ביט", השולט בלעדית בשוק התשלומים, לארנק דיגיטלי לכלל לקוחות הבנקים. כרטיס ביט-קארד יהיה בעצם מעין מועדון חוץ בנקאי לכלל הלקוחות של "ביט", שמרביתם אינם לקוחות בנק הפועלים. התפתחות זו מטרידה רבים במשק הרוצים את טובת הצרכן מכיוון שהיא חותרת תחת אחד ההישגים של "רפורמת שטרום". הרפורמה הצליחה להוציא מידי שני הבנקים הגדולים את חברות כרטיסי האשראי שהיו בבעלותן, אלא שהמהלך שאישר לא מכבר הבנק המרכזי לבנק הפועלים יחזיר את הגלגל לאחור.
החוק דרש מהפועלים ולאומי למכור את אחזקותיהם בחברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד. כדי למנוע מהבנקים להתחרות בחברות האשראי לאחר הפרידה מהן ובסולקים חדשים שיקומו, אסר עליהם החוק לעסוק בסליקה. אלא שהבנקים עקפו את האיסור ומציעים לבתי עסק חלופות לסליקת הכספים דרך כרטיס האשראי באמצעות יישומוני התשלום שפיתחו. בנק ישראל לא ראה בעיה בכך שהבנקים השולטים בשוק פיתחו יישומון שיעקוף את הרפורמה שניסתה לצמצם את הריכוזיות בשוק, והצדיק זאת במשפט אורווליאני: "התאמת עולם התשלומים בישראל לחזית החדשנות הטכנולוגית בעולם, קידום התחרות, ושיפור רווחת הצרכן".
האמנם שיפור רווחת הצרכן? התנהלות בנק ישראל משקפת גרירת רגליים ביישום הרפורמה בשוק הבנקאות. בהחלטתו לאשר לפועלים את כרטיס האשראי "ביט-קארד" הוא אף פועל לדעתנו בניגוד לכוונת החוק ולרוח הרפורמה. נדרשת כנראה ראייה לקוייה מאד בפיקוח על הבנקים כדי להתעלם מן העובדה שהבנקים לא פיתחו את היישומונים הללו רק כדי להעביר כסף בין אנשים אלא, לדעתנו, לפצות עצמם על אובדן כרטיסי האשראי.
האיום הגדול הוא מצד בנק הפועלים שיבקש להחזיר לעצמו את ההשקעות הגדולות בפיתוח "ביט" ולנצל את הדומיננטיות בתחום העברות התשלומים כדי לפגוע בהמשך בתנאי המשתמשים בפלטפורמת התשלומים. אנו חוששים מהעלאת עמלות גורפת על שירותי ההעברה לעסקים זעירים ,למשל, ובפרט עסקים אשר אינם מקבלים תשלום באמצעות כרטיסי אשראי. עסקים אלה לא יוכלו לסרב לדרישות המאפשרות שימוש ב"ביט", מבלי להסתכן בוויתור על לקוחות רבים של "ביט".
יש לקחת דוגמה מהיישומון הפופולרי "זלה" החינמי בארה"ב המשרת במשותף בנקים גדולים רבים בארה"ב. כפי שבזק מחוייבת לאפשר למתחריה להשתמש בתשתית שלה, רשות התחרות נדרשת לחייב את בנק הפועלים לנתק את הקשר הבלעדי בינו לבין "ביט" כך שכל אחד יוכל להעביר כספים לכל מספר טלפון, בלי תלות באפליקציה מסוימת.
פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת תל אביב. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק
