"השטח הבוער ושטף חדלות פירעון עתיד להציף את בתי המשפט"
"השטח הבוער ושטף חדלות פירעון עתיד להציף את בתי המשפט"
כ -43,000 עסקים נסגרו בשנת 2022 ונראה שגל הכישלונות הכלכליים במגזר העסקי עוד לא הגיע לסיומו. השילוב של אינפלציה גבוהה מחד, אל מול ייקור עלויות המימון העלו במחצית השנייה של השנה את רמת הסיכון במשק", אמרה שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט, במהלך פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום חדלות פירעון
פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום חדלות פירעון שנערך אתמול בתל אביב לא העניק הרבה סיבות לאופטימיות בכל הקשור לכיוון אליו פונה המשק בתקופה הקרובה. נכון להיום, המחסור בוודאות וביציבות במשק הגלובלי והמקומי כבר נותן את אותותיו. לפי נתוני חברת דן אנד ברדסטריט נסגרו בשנת 2022 כ- 43,000 בתי עסק, בדגש על מסעדות, בתי קפה וברים (כ- 2500 עסקים), חנויות מזון (כ- 1200 עסקים), חברות הובלה ואחסנה (כ- 900 עסקים), חברות החזקות והשקעות ( כ- 800 עסקים), וגם לא מעט קבלנים (כ- 1100 עסקים) שהגיעו לכישלון כלכלי. אולם, נראה שגל הכישלונות הכלכליים עוד רחוק מסיום ושנת 2023, וככל הנראה גם חלק משנת 2024, לא יבשרו טובות לבעלי עסקים רבים המתמודדים עם האטה במכירות, אינפלציה וריבית גבוהה על אשראי - שנלקח ברוב המקרים בימים בהם שררה ריבית בשיעור ששאף לאפס, ״על פי מדדי דן אנד ברדסטריט, השילוב של אינפלציה גבוהה מחד, אל מול ייקור עלויות המימון, הן למגזר העסקי והן עבור המגזר הפרטי, כמו גם הירידה הצפויה בצריכה הפרטית כתוצאה, העלו במחצית השנייה של השנה את רמת הסיכון במשק", הסבירה שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט.
גם רו״ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, שיתף בפני מכובדי הפורום את האופן שבו הוא רואה את המצב המאתגר של בעלי העסקים במשק הישראלי בעת הזאת, "זו לא שאלה של 'אם', זו שאלה של 'מתי' נראה עסקים מגיעים למצב של חדלות פירעון. אני לא רואה את הריבית יורדת כל כך מהר, וגם אם היא תרד זה יקרה במנות מאוד קטנות ובינתיים עסקים יקרסו".
שרייבר המשיך לתאר בדבריו את האתגרים העצומים שעומדים בפני בעלי עסקים רבים בישראל בעת הנוכחית, "גם עסקים עם מחזורים גדולים מתקשים לנהל את התזרים שלהם נכון. הסביבה העסקית והריבית הגבוהה מייצרות עבורם קושי גדול. גם הצרכנים היום כבר מצביעים ברגלים. אמנם אנחנו שומעים הרבה על עליות מחירים אבל אני אומר לכם שיש ירידה משמעותית גם במכירות של הרשתות הקמעוניות".
שרייבר סימן את ענף הנדל"ן ועולם היזמים והקבלנים כתחום שבו לדעתו ניתקל בהכי הרבה מקרים של חדלות פירעון, "שמעתי לא מעט קבלנים שיושבים על הגדרות ולא ניגשים למכרזי ממשלה - חלקם די מוכרים. המחירים מטורפים ומה שקבלנים הסכימו לתת בעבר לערים מובילות וגם בפריפריה יורד בצורה דרמטית. אנשי הנדל"ן מחכים שהריבית תתחיל לרדת והמחירים יעלו, אבל אני חושב שאנחנו רחוקים משם". נשיא לשכת רואי החשבון הוסיף כי, "אני חושב שיש היום יכולת לייצר שיתופי פעולה משמעותיים בין רואי החשבון לעורכי הדין לקראת השנתיים שמתקרבות אלינו. בשנתיים אלו, לצערי, יהיו הרבה תיקים של עסקים שיגיעו למצב של חדלות פירעון. עשינו בלשכת רואי החשבון קורסים והשתלמויות ויש לא מעט משרדים - ולא רק המשרדים הגדולים אלא גם הרבה משרדים בינוניים - שמוכנים ורוצים להיכנס לתחום הזה".
במסגרת הפורום דנו המשתתפים בנושאים מרכזיים נוספים הנמצאים על סדר היום המקצועי, וביניהם: השפעת עליית הריבית על המשק, מצב השקל, מיתון הצריכה, הקושי הגובר בהחזר חובות, השפעת המשבר בענף הנדל"ן, התמורות בענף ההייטק ועוד.
בפורום השתתפו (אהוד גינדס, עו"ד, שותף מייסד, גולדבלט גינדס יריב; איתי הס, מנהל מחלקת חדלות פירעון ושיקום חברות, אגמון עם טולצ'ינסקי; אלונה בומגרטן, ראש המחלקה, נשיץ, ברנדס אמיר; גונן קסטנבאום, מייסד שותף מנהל, ג. קסטנבאום -חברת עורכי דין; דוד האן, יועץ, גולדפרב גרוס זליגמן; דורית קרני, שותפה במחלקת חדלות פירעון והבראת חברות, AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'; דן הלפרט, בעלים מייסד, דן הלפרט חברת עורכי דין ונוטריון; דנית רימון, שותפה מובילה, חדלות פרעון והבראת חברות, ארנון, תדמור – לוי; חגי אולמן, ראש מחלקת חדלות פירעון, יהודה רוה ושות'; חובב ביטון, בעלים, חובב ביטון עורכי דין; חיות גרינברג, בעלת הפירמה, חיות גרינברג חב׳ עו״ד; חן שרייבר, נשיא ,לשכת רואי חשבון; יהונתן אשכנזי, שותף, מחלקת ליטיגציה ויישוב סכסוכים, שבלת ושות'; יניב דינוביץ׳, שותף מחלקת ליטיגציה, הרצוג פוקס נאמן; יעל צאודר אסלן, שותפה מייסד, בראון צאודר אסלן, עורכי דין; ישראל בכר, שותף בכיר, ראש מחלקת חדלות פירעון ובנקאות, פרל כהן צדק לצר ברץ; ליהי בלומנפלד, שותפה, מחלקת חדלות פירעון, פישר (FBC & Co.); לירום סנדה, מייסד ובעלים, לירום סנדה להב ושות' חברת עורכי דין; מור נרדיה ,שותף מנהל מחלקת חדלות פרעון ,לוי טילר, נרדיה, הר צבי, ברא"ז ושות’ - חברת עורכי דין; משה תורג׳מן, שותף מנהל, בר יוסף, נאוי, תורג׳מן ושות׳; נדב לב, מנהל, נדב לב חברת עורכי דין; עדינה וויל, בעלים מייסדת- שותפה,עדינה וויל, חברת עורכי דין ונוטריון; פיני יניב, שותף, מיתר I עורכי דין; שאול ברגרזון, מיסד, ברגרזון ושות עורכי דין; שי גליקמן, שותף, מנהל מחלקת חדלות פירעון ושיקום כלכלי, דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'; שירלי יפרח-אזור, שותפה, ראש תחום חדלות פירעון, ליפא מאיר ושות'; אבנר כהן ,בעלים ,כהן וילצ'יק)
הסיכון במשק
עורכי הדין מתחום חדלות הפירעון נחשפים באופן מעמיק לעסקים שנתקלים בקשיים, והם מתארים מציאות מדאיגה שעולה מהשטח ומהפרסומים בתקשורת, "לפי הפרסומים של Duns100 - אחד מכל שלושה יזמים או קבלנים לא ישרוד את שנת 2023. יזם שלא צפה נכון את השוק במהלך שנות הגאות האחרונות ולא התנהל באופן שמרני, נמצא כיום במצב בעייתי מאוד שעלול להוביל אותו אפילו לחדלות פירעון", אמר עו"ד דן הלפרט, מייסד ובעלים דן הלפרט משרד עורכי דין ונוטריון: "אלינו מגיעים יזמים רבים שנמצאים במצב פיננסי רגיש ובעייתי ומבקשים חילוץ ואנחנו פועלים לסייע להם בחיבורים נכונים עם חברות אחרות שמוכנות לרכוש פרויקט באופן מלא או חלקי, או אפילו לרכוש את כלל הפעילות. בכובע אחר שלי כמי שמייצג 500 פרויקטי התחדשות עירונית וגם מאות תיקי חדלות פירעון (כנאמן/ מנהל מיוחד), אני מבצע בדיקות רבות ומקיפות ליזמים המתחרים אצלנו במכרזים לפרויקטי התחדשות עירונית על מנת לוודא קיומו של חוסן כלכלי. מי שחסר לו ניסיון בתחום עלול להסתנוור מהמצגים שמציגים היזמים, דבר שמסכן בהחלט את בעלי הדירות בפרויקטים האלה. אני סבור שבמיוחד בתקופה כזו, חייב להיות גורם רשמי כלשהו (מטעם המדינה) שיבצע בדיקות מקיפות לגבי חוסנן הכלכלי של החברות וינפיק מעין "תעודת הכשר כלכלית" או "תו כלכליות" לחברות בתחום".
גם עו"ד דנית רימון, שותפה מובילה, חדלות פירעון והבראת חברות, ארנון, תדמור-לוי, התייחסה למגמת העלייה בתיקי חדלות פירעון, בדגש על חברות נדל"ן והייטק, "אנחנו רואים עליה משמעותית בפעילות במחלקה שלנו, בעיקר בכל מה שקשור לחברות נדל"ן, בניה והתחדשות עירונית, וכמובן גם חברות היי-טק. חשוב להדגיש שהפניות לא מגיעות בהכרח מחברות שנקלעו לקשיים: כך למשל, אנחנו רואים פניה של דירקטורים בעקבות הסעיף בחוק חדלות פירעון שמטיל אחריות על דירקטורים במצבים מסוימים של חדלות פירעון. הסעיף הזה עדיין לא נבחן בבתי-המשפט, אבל בשוק מודעים אליו היטב ומביא דירקטורים לפנות לקבלת יעוץ משפטי איך להתנהל בתקופת הביניים, גם אם לא בטוח שהם יקלעו בסופו של יום לחדלות פירעון".
עו"ד ליהי בלומנפלד, שותפה במחלקת חדלות פירעון, פישר (FBC) תיארה את המציאות הקשה עמה מתמודדות חברות, "אנו רואים עליה בפניות מצד חברות טכנולוגיה צעירות, שנושאי המשרה בהן רוצים לברר מהן החשיפות של החברה במידה ולא תצליח לגייס הון. אלה פניות שלא ראינו בעבר. כמו כן, חברות ממונפות בסקטורים אחרים גם הן מבקשות לבחון חלופות, במידה ולא יוכלו להמשיך לפעול. בתקופת הביניים הנוכחית, העבודה של החברות היא גם בצד ההכנסות וגם הצד ההוצאות".
עו"ד חיות גרינברג, בעלת הפירמה, חיות גרינברג חב׳ עו״ד דיברה על השפעת התקופה על חברות ותאגידים, "אנשי המקצוע תמימי דעים שאנחנו בפתחה של תקופה מאד מאתגרת לתאגידים, עסקים בינוניים ומשקי בית. עליות הריבית, חוסר הוודאות כתוצאה מהאקלים המדיני, האטה עולמית המורגשת במשק, מתערבבים ב״קוקטייל״ מסוכן עם התרבות שלנו שכוללת צריכת אשראי, לחיות לא תמיד לפי היכולת שלנו, לדחות טיפול בבעיות וכו'. לכן, לראות תאונות כלכליות שחלקן יהיו מרובות נפגעים.זו תוצאה כמעט בלתי נמנעת. מתוך השטח אני מדווחת שיש היסטריה ודאגה גדולה של חברות רבות שכבר ממש מצויות עם הגב לקיר. הן עדיין מנסות לשדר 'עסקים כרגיל' אבל האוויר נגמר. הציפייה היא מהבנקים להיכנס לאירוע, לתקן מדיניות, להיות יותר פתוחים וקשובים להצעות הסדר כי החברות רוצות להתמודד ולקחת אחריות, בהתאם ליכולתן. זה הזמן להרגיש שותפות מצד הבנקים, שאם לא יפגינו יותר אמפטיה, סבלנות והבנה למצב - כולנו ניפגע, עסקית וחברתית, וייקח יותר זמן לצאת מהמשבר הזה ולתקן את הפצעים. אני קוראת גם למערכת המשפט להיות יותר ביקורתית ביחס לנושים המקצועיים, להכניס יותר שיקול דעת מעשי ולפעול יותר ממקום של שיקום כלכלי. נושה שמתנגד להסדר צריך לתת דין וחשבון נוקב ולא לדחוק את החייבים להרים ידיים. אנחנו יודעים להתמודד וחשוב לעודד את זה ולתת יד למי שמחזיק עסק".
עו"ד מור נרדיה ,שותף מנהל מחלקת חדלות פרעון, לוי טילר, נרדיה, הר צבי, ברא"ז ושות’ - חברת עורכי דין דיבר גם הוא על אתגרי התקופה ומנה כמה גורמים מרכזיים המשפיעים על הסביבה הכלכלית של היום, ״העולם העסקי של היום מתנהל בסביבה כאוטית שניתן לתחום אותה לשלושה מעגלים: מהבחינה הפיננסית - יש קושי לתכנן קדימה. אנו חווים עליה בריבית, עליות מחירים, תנודות בשערי המטבע וסערה ואי ודאות במישור הפוליטי. מהבחינה המשפטית - חוק חדלות פירעון שם דגש על זכויות החייבים ומקשה על נושים פיננסיים לממש את בטוחותיהם. התוצאה מתבטאת בקושי גדול יותר מבעבר לקבל אשראים. מהבחינה הערכית - כיום חייבים מעדיפים לפנות ולקבל הגנה משפטית, לעיתים לאחר שכבר עשו דיספוזיציה בנכסיהם, מאשר לעמוד מאחורי התחייבויותיהם ולפרוע את החובות".
עו"ד אהוד גינדס, שותף מייסד גולדבלט גינדס יריב - עורכי דין, דיבר על המרכזיות של תחום חדלות הפירעון ושיקום כלכלי בענף המשפט בתקופה הקרובה, "התחום של חדלות פירעון ושיקום כלכלי יתפוס את מרכז הבמה בתחום המשפט בשנת 2023. בעוד שהתחומים של נדל"ן, שוק הון, רכישות ומיזוגים והיי טק - להטו בשנים האחרונות, השנה הם הצטננו, והפוקוס יהיה בתחום חדלות הפירעון.
יש לכך שני טעמים, האחד הוא חיצוני, כל העולם נמצא במיתון, שהתחיל עם המלחמה באוקראינה שהעלתה את מחירי הגלם וההובלה, דבר שהאיץ את האינפלציה. על מנת להתמודד עם עליית המחירים, הבנקים המרכזיים העלו מאד את מחירי הריבית. התוצאה כיום היא שעלויות המימון של חברות ממונפות גדלו מאד לשיעורים אפקטיביים של 8-9%, ואת חלק מהתאגידים זה מביא למשבר. הטעם השני נובע מהמשבר החוקתי בארץ שיוצר חוסר וודאות ומרתיע משקיעים. לכן, גם חברות שמנסות כיום להתמודד עם הקשיים באמצעות מימוש נכסים, צירוף משקיע או מחזור חוב, נתקלות באתגרים גדולים, כיון שיש מעט נכונות של משקיעים להיכנס לעסקאות חדשות או של גורמי מימון למחזר חוב לחברה בקשיים. לכן, התוצאה היא שיהיו הרבה מקרים שבהם חברות ידרשו להסדרי חוב בבית משפט או מחוץ לבית משפט".
עו"ד חובב ביטון, מייסד ובעלים חובב ביטון, עורכי דין ונוטריונים, סיכם את תמונת המצב הפסימית בכל הנוגע להישרדות הכלכלית של חברות רבות במשק שהמשבר משפיע עליהן בצורה דרמטית, "מספר החברות שפונות לבית המשפט בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון אינו משקף את התמונה האמיתית. השטח הבוער ושטף חדלות פירעון עתיד להציף את בתי המשפט. ללא התערבות של המערכת הבנקאית בטיפול נכון בצרכי חברות שנקלעו לקשיים, השוק עתיד לחוות את אחת מהתקופות הסוערות בתחום חדלות הפירעון בכלל המגזרים".
שליטת ההסדרים ואתגרי תיקון 4 לחוק
עו"ד פיני יניב, שותף במשרד עורכי הדין מיתר דיבר על מינוי כונס ושעבוד צף, "כאשר בית המשפט נדרש למנות כונס נכסים לאכיפת שעבוד צף, המינוי צריך להיות של בעל תפקיד מתוך רשימת בעלי התפקיד של הממונה, ואין למנות את בא כוח הנושה אם אינו ברשימה. כונס נכסים כזה לא אמור לפעול עבור הנושה המובטח בעל השעבוד. כונס נכסים כזה הוא "מעין-מפרק", ההליך הוא הליך קולקטיבי, והמחיר של מינוי בא כוחו של הנושה שאיננו ברשימה הוא מחיר גבוה מדי למערכת."
עו"ד יעל צאודר-אסלן, שותפה מייסדת משרד בראון צאודר אסלן התייחסה בדבריה להסדרי נושים: "דווקא בשל המשבר הכלכלי שנמצא בעיצומו, חשוב לעודד יחידים ותאגידים לנקוט בהליכי הסדר נושים, שהם קצרים ויעילים יותר, ובמקרים רבים יניבו עבור הנושים תמורה גבוהה יותר. בהקשר הזה, נדרשת גמישות גדולה יותר מבית המשפט, אשר מוסמך על פי חוק להעביר הסדר נושים אפילו ללא הרוב הדרוש במקרים בהם ברור כי ההסדר מהווה אלטרנטיבה עדיפה על פני הליך חדלות פירעון. נדרשת גם גמישות גבוהה יותר מצידם של הנושים, ונדרשת עבודה מאומצת יותר מצידו של בעל התפקיד, שנדרש היום גם בהסדרי נושים, לבחון לעומק את האלטרנטיבה של הליך חדלות פירעון, ולהציג בפני בית המשפט את החלופות הרלוונטיות לכל מקרה ומקרה, וכן להמליץ על החלופה הטובה ביותר בעיניו".
עו"ד אבנר כהן, שותף מייסד כהן, וילצ'יק ושות', עורכי דין דיבר על תיקון 4 לחוק, "מטרתו העיקרית של תיקון 4 היא לאפשר לחברה לשקם את עצמה מבלי שהכתם של חדלות פירעון מתנוסס מעליה. כך למעשה, עם פיקוח צמוד של מנהל ההסדר תחת המטריה של בית המשפט, ממשיכה החברה להתנהל עם האורגנים שלה, כאשר כל הניהול נעשה במתווה מהודק מוקפד וחסכני, שמטרתו, צמצום עלויות, חתירה לאיזון תקציבי, תוך מתן אופק לשיקום כלכלי של החברה. ההליך המיועד פחות מאיים וקטלני, הגם שהקושי העיקרי לגביו הוא העיתוי. בד"כ כשחברה פונה לבית המשפט בבקשה למנות מנהל הסדר, העיתוי הוא מאוחר מידי, ולחברה אין יכולת תזרימית להמשיך ולפעול משך מספר חודשים נוספים (3 או 4 בהתאם למה שקצב בית המשפט), כאשר אין לה הון חוזר, והבנקים, שכבר חשופים בהיקף כזה או אחר, לא נכונים להזרים מממון. כך למעשה אנו נתקלים בלא מעט בקשות למינוי מנהל הסדר שבית המשפט אינו משתכנע באשר ליכולת השיקום והמשך הפעילות, והחברה עוברת למסלול של מינוי נאמן בהליכי חדלות פירעון. נקיטה בצעדים מעין אלה כאשר לחברה עדיין כספים שמאפשרים פעילות במשך מספר חודשים, והסיוע של הגנת בית המשפט עשוי להיות קריטי לשיקום הנדרש, פעולה במועד, יכולה להיות ההבדל בין להיות או לחדול. לעניין זה, - יש חשיבות אדירה למודעות של הנהלת החברה - הדירקטוריון, היועץ המשפטי, באשר לאפשרויות העומדות בפניהם, ופעולה בזמן היא קריטית".
עו"ד יניב אזרן, שותף במשרד ב. לוינבוק ושות' התייחס לבעייתיות הנובעת מתיקון 4 לחוק ומניצול הכוונה הטובה שבו, ״ההליכים לפי תיקון 4 נועדו לספק פתרון מהיר לתאגידים שנמצאים במצוקה תזרימית זמנית, אלא שהתארכות ההליכים היא הוכחה לכך שלא מדובר במצוקה זמנית, אלא קבועה, שמחייבת טיפול שורש באמצעות הליכים לפי חלק ב'. התארכות עיכוב ההליכים טומנת בחובה גם קושי מוסרי: המצב בו נושאי המשרה שהביאו את החברה למצבה ממשיכים לינוק מהחברה משכורות גבוהות והטבות אחרות, בזמן שהנושים מביטים עליהם בעיניים כלות, נוגד את הצדק והמוסר. עוול זה מקבל משנה תוקף, כשלוקחים בחשבון שבישראל, להבדיל מארה"ב (מקור תיקון 4), מרבית החברות נשלטות בידי בעל שליטה או גרעיני שליטה, ובפועל הם אלה שמנהלים את החברה, ומושכים ערך במהלך תקופת עיכוב ההליכים ע"ח כלל הנושים. מבדיקה אמפירית שערכנו במשרדי עלה ששיעור ההצלחה של ההליכים שננקטו לפי תיקון 4 עומד על כ- 17% בלבד. רק 7 מתוך 41 הליכי עיכוב שנבדקו הסתיימו בהצלחה – דהיינו, ניתן צו עיכוב הליכים והתגבש הסדר חוב, מבלי שניתן צו לפתיחת הליכים. כ-50% מהחברות שהגישו בקשה לעיכוב נקלעו לבסוף להליכי חדל"פ לפי פרק ב'. גילנו גם שלגבי 36.3% מהחברות שאושר לגביהן הסדר חוב בתקופה שבדקנו, ניתן צו לפתיחת הליכים למרות הסדר החוב שאושר. המסקנות מבדיקה זו ברורות".
עו"ד חגי אולמן שותף וראש מחלקת חדלות פירעון במשרד יהודה רוה דיבר על חוסר הודאות שמתרחש לדבריו בבתי-המשפט בצילו של תיקון 4 לחוק, "קיימים פערים עצומים בין שופטים ביחס לאופן ניהול הליך שנפתח מכוח תיקון 4. עוד לפני שמגיעים בכלל לפן המהותי של ההחלטות, קיים כשל גדול בחוק שבכלל לא כולל הוראות לבתי-המשפט כיצד לנהל הליך כזה, ובעיקר לא מסביר מתי זהו ההליך המתאים, ומתי לא. תיקון 4 הוא תיקון מעולה, אבל הוא עדיין לא הוכיח את עצמו, בדיוק בגלל הכאוס הזה. עדיין חברות מגיעות מאוחר מידי לבית-המשפט, ובתי-המשפט מאפשרים הליך לפי תיקון 4 גם כשזה לא מתאים. בעוד שהתיקון נועד לסייע במקרים של כשלים תזרימיים, בפועל משתמשות בו גם חברות שיכולת ההחזר שלהן לנושים נמוכה מאוד וכבר היו צריכים להגיע לבית-המשפט שנתיים קודם".
עו״ד דורית קרני, שותפה במחלקת חדלות פירעון והבראת חברות ב - AYR - עמר רייטר ז’אן שוכטוביץ ושות', התייחסה גם היא ליתקון 4 לחוק, ״הליך לפי תיקון 4 הוא פריבילגיה שחברות שמעוניינות להיעזר בו צריכות להתאים לקריטריונים שלא תמיד מקפידים עליהם, ולכן יש טעם רב במגבלת הזמן שקבועה בו. הכריכה של הסדרים לבעלי מניות בעניינו של התאגיד נדרשת לאור מאפייני השוק. הליכי חדלות פירעון אינם תחליף להליך עונשי, ולטיפול בבעלי שליטה שעשו מעשים פסולים קיימים כלים אחרים. השוק יודע לתמחר הכל".
עו"ד גונן קסטנבאום, מייסד שותף מנהל, ג. קסטנבאום - חברת עורכי דין, דיבר על השפעת חוק חדלות פירעון, ״חוק חדלות פירעון שינה בדיעבד לנושים המובטחים את כללי המשחק. בעבר נושים מובטחים סברו שכל המרבה ברישום שעבודים צפים, בנוסף לשעבוד קבוע, מוסיף בטחון ושליטה לנושה המובטח במקרה של כישלון היזם. חוק חדלות פירעון והפרקטיקה מחייבים חשיבה מחדש באופן רישום שעבודים צפים, לצד שעבוד קבוע, הואיל והחוק והפרקטיקה דורשים מינוי בעל תפקיד נטרלי ע״י בית משפט של חדלות פירעון במצב שרשומים שעבודים צפים לצד שעבוד קבוע על המקרקעין. שינוי זה פוגע בשליטה של הנושה המובטח במימוש השעבוד באמצעות עו״ד מנוסה בשיקום פרויקטים של בניה שהוא סומך עליו - גם לצורך מתן אשראי חדש שיאפשר את סיום הפרויקט והשבת האשראי והערבויות שנמסרו לדיירים - ובאפשרויות השיקום של פרויקטים לבניה שנעצרו לאור חדלות הפרעון של היזם. חוסר אמון זה של הנושה המובטח בזהות בעל התפקיד (הלא מנוסה בבניית פרויקטים) מוביל לחוסר אמון של הנושה המובטח באפשרות לסיים את הפרויקט, סירוב במתן אשראי חדש לסיום בניית הפרויקט, לדיירים וותיקים שגרים בבניין הרוס בפרויקט תמ"א ולדיירים שרכשו דירות מהיזם ולא מקבלים את דירתם, כאשר הם גם לא מעוניינים במימוש ערבויות המכר כי מחירי הדירות עלו בעשרות אחוזים מאז שקיבלו את ערבויות חוק המכר".
עו"ד יניב דינוביץ׳, שותף מחלקת ליטיגציה, הרצוג פוקס נאמן, התייחס לשיקולי הבנקים בעת בחינת הצעת הסדר, ״בראש ובראשונה, ומעבר לשיקולים רוחביים, הבנק יבחן את האלטרנטיבות העומדות לרשותו להחזר החוב, למול תוצאות ההסדר המוצע, בהתחשב גם בבטוחות העומדות לרשות הבנק. בהקשר זה, בין היתר, יבחן הבנק את שיתוף הפעולה, ומידת האמון של הבנק במי שמבקש לקדם את ההסדר, ולמשל האם היו פגמים במעשיו, מה מידת אחריותו לקריסת החברה ואילו צעדים ותוכניות התייעלות ננקטו עד אז. בנוסף, יבחן הבנק באופן אובייקטיבי את היתכנות הצלחת ההסדר המוצע, האם יש סיכוי לשיקום אמיתי - ולא שסתם "מורחים" את הזמן - תוך בדיקה מעמיקה של הנתונים, ההנחות והתחזיות עליהם מבוסס ההסדר. כמו כן, נכון למציע ההסדר שלא להגיע לדיון מול הבנק ברגע האחרון אלא בשלב שעוד ניתן להציל את החברה. בכל מצב, נכון שנציגי החברה החייבת ינהגו בשקיפות, בהגינות וביושר ושההסדר המוצע יבוסס לא על תקוות ומשאלות לב, אלא על נתוני אמת המוכיחים סיכויי ההצלחה גבוהים לעומת כל חלופה אחרת".
פרופ' דוד האן, יועץ במשרד גולדפרב גרוס זליגמן וכונס הנכסים הרשמי לשעבר, התייחס לפרשנות חוק הדירוקטורים לפי סעיף 288, ״לאחרונה קבע השופט מינץ (בעניין ברוט) כי אחריות הדירקטורים לפי סעיף 288 היא כלפי הנושים, ולא כלפי החברה. זוהי אחריות חדשה, הנפרדת מחובת הזהירות הקבועה לדירקטורים בחוק החברות. עוד קבע השופט מינץ כי לדירקטורים לא תעמוד הגנת ״כלל שיקול הדעת העסקי״ אל מול אחריות פוטנציאלית זו. לפיכך, ההגנות היחידות שיעמדו לדירקטורים הן אלה הקבועות במפורש בסעיף 288(ב) לחוק. לאור זאת, ההגנה המעשית שדירקטורים מנסים לפנות אליה היא שכירת שירותי ייעוץ מקצועי בשיקום חברות על מנת שילוו את הדירקטוריון לאורך קשייה הפיננסיים של החברה כהגנה מפני אחריותם האמורה. אומנם עלות שירותי הייעוץ האמורים היא אתגר לחברה בקשיים, אולם, עלות זו היא כעין ״תשלום דמי ביטוח״ מפני אחריות פוטנציאלית כלפי הנושים, ומכאן חשיבותה".
עו"ד משה תורג׳מן, שותף מנהל, בר יוסף, נאוי, תורג׳מן ושות', דיבר על החשיבות של ניהול כלכלי שקול בתקופה הנוכחית ״כידוע המשק הישראלי חווה בעת האחרונה עליות מחירים חדות, האינפלציה ממשיכה להאמיר וישנה ירידה בתחזיות הצמיחה. כל אלה עשויים מחד להעניק למנהלים, יזמים ומשקיעים הזדמנויות להשקעה ואת האפשרות להרחיב את תחום עסקיהם. אך יחד עם זאת - ובאותה נשימה - הגורמים הנ"ל עלולים להביא לגידול במקרי חדלות פירעון בקרב תאגידים ובתי עסק. לפיכך, ובהתאם להוראות החוק, כאשר חברה נכנסת למשבר כלכלי והלכה למעשה מצויה בחדלות פירעון, מוטלת אחריות על המנהלים ודירקטורים בתאגיד לנקוט באמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון, שאם לא כן יהיו חשופים לתביעות ויישאו באחריות לנזקים שנגרמו לנושים".
עו"ד איתי הס, מנהל מחלקת חדלות פירעון ושיקום חברות באגמון עם טולצ'ינסקי, העלה לשיחי את נושא הסדרי חוב והליכי חדלות פירעון בחו"ל, "חשוב שדירקטורים ישראלים המכהנים בחברות זרות בעלות פעילות עסקית בישראל ידעו שהם חשופים להסדרי חוב והליכי חדלות פירעון בחו"ל, אשר עלולים לאתגר את תוקף כתבי השיפוי שהם מחזיקים בהם. כך היה בפרשת ALL YEAR. למרות שהדירקטורים פועלים ומגנים על עצמם עפ"י הדין הישראלי, הדין הזר עלול לקפח אותם ואף לחשוף אותם לסיכון אישי. הדרך להתמודד עם חשיפה כזו היא באמצעות נקיטה בהליכים משפטיים מתאימים בארץ, ושילובם עם ההליך הזר".
עו"ד שירלי יפרח-אזור, ראש תחום חדלות פירעון במשרד ליפא מאיר ושות', התייחסה בדבריה ליכולת של הבנקים לזהות התדרדרות של תאגיד לאזור חדלות הפירעון לפני נושים אחרים, ״אף תאגיד לא עובר ממרכז עסקים למחלקת 'אשראים מיוחדים' ביום אחד, אף תאגיד לא הופך להיות חדל פירעון בן לילה. זה תמיד תהליך, שהבנק - הגורם המלווה פיננסית - יכול לזהות תוך כדי התרחשותו. אנחנו שומעים לעיתים ביקורת מצד ב״כ הבנקים שהתאגיד מגיע לבית המשפט מאוחר מדי, אחרי ש״נלקחו״ אשראים ברגע האחרון. ובכן, אשראים לא ״נלקחים״, הם ״ניתנים", ולעיתים קרובות ללא בטוחה ראויה, אם בכלל. אני לא מעבירה את האחריות אל הבנקים, בסופו של דבר אדם אחראי לעצמו, וכך גם תאגיד, אבל אני בהחלט סבורה שעליהם להרים דגל בשלב מוקדם יותר, ובאותה נשימה להיות נכון בנפש חפצה לגבש תכנית הסדר ראויה ולהגיע לבית המשפט עם תכנית בעלת היתכנות יציבה יותר״.
עו"ד ישראל בכר, שותף וראש קבוצת חדלות פירעון במשרד פרל כהן התייחס לשיקולי הבנקים בעת בחינת הצעת הסדר לחברה שנקלעה לקשיים כלכליים, "כיום הבנק עושה מאמצים להצלת חברה אך לא בכל מחיר. אם בעבר חברה שנקלעה לקשיים הייתה מוצאת עצמה מתמודדת מול בקשת כינוס נכסים מטעם בנק, שלא היה ממתין יתר על המידה, כיום הבנק ער לעובדה שהוא אינו שחקן יחיד בחדלות הפירעון של החברה, ולכן הוא קשוב לרחשי וצרכי הנושים ופועל באופן מושכל כדי למצוא פתרונות. לעיתים קרובות הבנק יעדיף את שיקום החברה ותקומתה מחדש על פני פירוק וסגירה. כך שבעת הגשת הצעת הסדר, באחריות הבנק לוודא שהחברה ובעליה נהגו בשקיפות מלאה ובתום לב. בנוסף, ההסדר חייב לעמוד בכללי הדין והבנק לא יסכים לסטייה מהם, אלא במקרים חריגים במיוחד כמו הצלת מפעל שמעסיק עובדים בעלי צרכים מיוחדים. אני קורא לחברות שבקשיים לעשות שימוש בעקרונות הסף האלה בבואם לדון עם הבנקים בהבראת החברה".
עו"ד אביעד גלס, בעלים ב'אביעד גלס משרד עורכי דין' התייחס לצורך של המדינה להנגיש את הליכי חדלות הפירעון, "אני סבור שהמדינה לא פועלת מספיק להנגשת המידע ביחס להליכי חדלות פירעון. ברוח התקופה, כאשר יש גידול במתן האשראי הצרכני, ובהתאמה, גם בקושי המובנה של השבתו, יש גידול משמעותי בהליכי חדלות פירעון וראוי ונכון לתת מענה הולם לתופעה שמזמן אינה רק בשוליים. חינוך פיננסי, הסברה וחמלה יהיו צעד מבורך".
עו"ד רונן מטרי, שותף בכיר במשרד עורכי הדין מטרי, מאירי, וכט ושות’ התייחס לתועלת ולמחיר במינויים מהרשימה של כונס באכיפת שעבוד צף, "במקרים של חברות תפעוליות שחשוב מאוד להפעילן מהר וברצף - במקרה של אירוע חדלות פירעון בו נאכף שעבוד שוטף, ההפעלה של החברה מתעכבת שבוע ולעיתים שבועיים או יותר, עד שיוצע, יבחר וימונה בעל התפקיד החדש, ילמד את מצב החברה, יכין תוכנית הפעלה, ישכנע את הנושה לתת לו מימון ויאשר את המימון בבית משפט. כל זה במקום תהליך שלוקח ימים בודדים בלבד, כאשר בבקשת המינוי הנושה מבקש כונס מוכן עם תוכנית הפעלה שהוכנה מראש. הדבר גורם פעמים רבות לפגיעה בנכסי החברה, פגיעה שקשה מאוד להתאושש ממנה. הדבר ישפיע כמובן על המחיר שיקבל בעל התפקיד על הנכס וייפגע בכל הנושים, לרבות הנושים הרגילים שרוצים את ה-25% שלהם ואולי גם את היתרה שתישאר מעבר לחוב לנושה המובטח. כך יצא שרגולציה שנועדה להגן על הנושים הרגילים ולגרום להם לקבל יותר, פוגעת בהם בסוף וגורמת להם לקבל פחות, ובדרך גם פוגעת בזכות הקנין של הנושה. מדובר בעודף רגולציה מיותר, ואף פוגעני. בשביל תועלות קטנות, משלמים, כל המעורבים: החברה העובדים הנושים והבעלים, מחיר כבד"
עו"ד לירום סנדה, בעלים ומייסד 'לירום סנדה, להב ושות׳ L.S חברת עורכי דין, התייחס לרלוונטיות של הליכי השיקום לחברות קטנות ובינוניות, "לטעמי, הליכי השיקום בחוק בכל הקשור לחברות בע״מ נועדו אך ורק לתאגידי ענק עם מאות עובדים ומחטיאים את המטרה האמיתית שהיא לשקם את העסקים הקטנים והבינוניים אשר מרכזים את עיקר הפעילות במשק, ומהווים את הקטר של הכלכלה. התפיסה כלפי עסק שכשל היא שאין לתת לו ולבעליו הזדמנות שנייה וכל הליך משפטי וכתב טענות שמוגש נגד העסק גורר פרסום באמצעי התקשורת השונים. אם אני צריך לשקם היום עסק קטן או בינוני אני מעדיף למשוך זמן עם מגוון ההגנות שעומדות לרשותנו בחוק, משאים ומתנים, הליכי גישור ולהטמיע את הפעילות בחברה חדשה, תוך התגברות על טענות להברחת נכסים באמצעות פדיון זכויות מהחברה החדשה שהקמנו לבעלים. בכך נייצר אפיק פרנסה חדש ומוגן ללא גיבנת החובות".
d&b – לדעת להחליט
