המנכ"לית הודחה, הבעיה נותרה בלשכת היו"ר: מה מתרחש בהנהלת קופת החולים כללית?
המנכ"לית הודחה, הבעיה נותרה בלשכת היו"ר: מה מתרחש בהנהלת קופת החולים כללית?
בנייר חדרה הוא הסתכסך עם המנכ"ל שבחר ובתקופתו צנח שווי החברה במאות מיליונים, בכיל לא הסתדר עם המנכ"ל רביב צולר ובקופת חולים כללית הוא יפגוש מנכ"ל שלישי בתוך שנתיים - יוחנן לוקר, יו"ר כללית, מנהל לבדו את המשבר בקופה ולא נותן למשרד הבריאות להתקרב - ולא בטוח שאלו חדשות טובות. כללית בתגובה: "גורמים עלומי שם מנסים להטיל דופי בהתנהלות"
בשבועיים האחרונים מתחולל קרב על הנרטיב שיתקבע סביב אחד האירועים המטרידים ביותר במערכת הבריאות. מצד אחד: מנכ"לית קופת חולים הכללית רות רלבג. מהצד השני: יו"ר קופת החולים יוחנן לוקר. העובדות: מנכ"לית הקופה, אחד הגופים הכלכליים הגדולים במשק המגלגל מחזור של 40 מיליארד שקל בשנה, פרשה לאחר 9 חודשים בלבד בתפקידה.
לוקר, באמצעות מקורבים ויחצנים פעלתנים, מנסה לקבע נרטיב שלפיו פרישתה של רלבג היתה הכרחית. זאת לאחר שדו"ח של המבקר הפנימי בקופת החולים כללית מצא כי היתה מצויה בניגודי עניינים ופעלה לכאורה לטובת חברה שבה מועסקת בתה. רלבג מצדה טוענת כי כל ניגודי העניינים היו על השולחן ודווחו ושיו"ר הקופה עשה יד אחת עם יו"ר הוועד פרוספר בן חמו שלא אהב את ניסיונותיה לבצע מהלכי התייעלות.
הדו"ח המלא טרם פורסם ולא ניתן עדיין להכריע האם מדובר בזוטי זוטות או בעבירות של ממש המחייבות את פרישת המנכ"לית, אך מכיוון שזו כבר פרשה, השאלה החשובה יותר היא בידי מי מופקדות המושכות לניהולו של אחד הגופים המורכבים והחשובים במערכת הבריאות הישראלית. התשובה לכך היא יו"ר הקופה יוחנן לוקר, ואם בוחנים את ההיסטוריה הניהולית שלו – לא בטוח שאלה חדשות טובות.
איך שלא מסתכלים על אירוע פרישתה של המנכ"לית בקופת חולים כללית, לוקר יוצא כשידו על התחתונה. הוא היה זה שהביא אותה לקופה לתפקיד סמנכ"לית הכספים, והוא זה שמינה אותה לתפקיד המנכ"לית.
אם דו"ח הביקורת אכן יתברר כחמור כפי שמציירים אותו, הרי שלוקר שגה שגיאה חמורה בבחירה הפרסונלית. אם יתברר שהדו"ח מוגזם, הרי שלוקר אחראי לאחד ממבצעי החיסול העסקיים הבוטים שנראו כאן.
רלבג איננה המנכ"לית הראשונה שמתחלפת מאז מונה לוקר ליו"ר הקופה. קדמו לה אהוד דוידסון שהחזיק בתפקיד שנה וחצי, ממלא מקומו אלי כהן, ורלבג שהודחה כאמור. המנכ”ל הבא שימונה יהיה הרביעית בקדנציה של לוקר. ארבעה מנכ"לים בתקופה של שנתיים הם בוודאי לא תעודת הצלחה לניהול תקין אלא להיפך. עובדה זו מייצרת חוסר יציבות בגוף שיציבות ותכנון לטווחים ארוכים הם אבני יסוד בהצלחתו.
כשצוללים לתחילת הקריירה של לוקר, מגלים שהתנגשויות עם מנכ"לים הן לא אירוע נדיר אצלו. ללוקר – שלפני יציאתו לאזרחות היה טייס, סגן מפקד טייסת, מפקד טייסת 107, ראש מחלקת תכנון וארגון בלהק, ראש מטה חיל האוויר, מפקד בסיס חיל האוויר חצרים, ראש להק האוויר, ראש מטה חיל האוויר ומזכיר צבאי – היה כל מה שצריך בקורות החיים כדי לפצוח בקריירה עסקית מפוארת והוא מונה ליו"ר חברת נייר חדרה במאי 2013. זמן לא רב לאחר מינויו הוא התעמת עם מנכ"ל החברה אז עופר בלוך (שהחברה תחת כהונתו נקלעה לסחרור) ובלוך סיים את עבודתו בחברה.
גם כאן, כמו במקרה של רלבג, לוקר איתר מנכ"ל חדש, שלמה לירן. אלא שהאחרון לא החזיק בתפקידו זמן רב, וכמה חודשים לאחר המינוי הוא פרש מתפקידו.
הטענה שנשמעה משני המנכ"לים שעבדו עם לוקר היא שהוא לא נותן לנהל. התוצאות במקרה של נייר חדרה גם מראות שהמהלכים של לוקר כשלו כישלון חרוץ ברמה העסקית. מניית החברה בתקופתו איבדה 44%. מאות מיליונים משווי החברה התאדו באוויר וקרן ההשקעות פימי שרכשה את החברה השביחה את שווייה מאז פי 5.
למרות הכישלון בנייר חדרה, לוקר מתמנה ליו"ר כיל בשנת 2016, נישא עדיין על כנפי הרקורד הצבאי. הוא הגיע לאחר שהמנכ"ל הקודם סטפן בורגס נאלץ לפרוש בשל דו"ח על חשדות להטרדות מיניות והמניה היתה בשפל לאחר שאיבדה 45% מערכה בתוך שנה. בביצועי המניה לוקר הצליח להביא לתשואה של 20% בזמן כהונתו שנמשכה 3 שנים לעומת תשואה של 10% שייצר מדד ת"א־125 באותה תקופה. מה שבעיקר תרם לכך היא נקודת הכניסה המאוד נמוכה שלו לחברה. אבל גם הפעם לוקר לא הצליח לדלג על ההתנגשויות עם המנכ"לים.
תחילה מינה את אשר גרינבאום כ"ממלא מקום" מנכ"ל. "אשר היה עייף, אחרי כמעט 40 שנה בכיל, עם רגל אחת בחוץ, ונתן ללוקר לעשות מה שהוא רצה", מספר גורם בכיל. בסופו של דבר גרינבאום לא מונה למנכ”ל. לוקח בחר לתפקיד את רביב צולר, שסיים קריירה מוצלחת כמנכ"ל ביטוח ישיר.
צולר, שהיה מנכ"ל דומיננטי, חשב שהוא מגיע לנהל. אלא שללוקר היו תוכניות אחרות, והפיצוץ הבלתי נמנע הגיע כעבור שנה. הפעם עידן עופר לא התבשם מהעבר הקרבי של לוקר ודבק במנכ"ל צולר שממשיך לכהן כמנכ"ל החברה עד עצם היום הזה, ובהצלחה.
בהתחלה דווח כי לוקר לא עוזב את הקבוצה אלא רק עובר לבזן, גם היא בשליטת עידן עופר, אלא שעופר כנראה סבר שעדיף לו בלי לוקר וגם המינוי בבזן לא התרחש. בכירים לשעבר בכיל שדיברו עם “כלכליסט” ידעו להסביר למה: “לוקר ממש לא מצליח להבין מה התפקיד של מנכ"ל ומה התפקיד של יו''ר. הוא חושב שהמנכ”לים הם ‘ראש מטה’ שלו בלהק. שהם העוזרים שלו והוא מעין ‘מנכ"ל על’. לכן הפיצוץ הוא תמיד עניין של זמן. לוקר לא מבין מה זה ניהול של חברה ציבורית ומה זה ממשל תאגידי כי הוא לא מכיר את המערכות האלו. זאת, אף שהוא היה 100 פעם יו”ר כי הוא מוכר לכולם את אותו סיפור: שהוא מקושר ל’בעל הבית’ (בנימין נתניהו - א”פ), סיפור שאין לו אחיזה במציאות".
לנוכח הטענות הסותרות של הצדדים, מתבקשת במקרה הזה התערבות של גורם חיצוני. השארת ניהול האירוע בכללית בידי מי שלא בדיוק צלח היטב את ניהול המשברים הקודמים עלולה להתברר כטעות.
נניח לרגע שיו”ר בנק גדול היה מקדם מיוזמתו חקירה סמויה נגד המנכ"ל על רקע חשדות לאי־סדרים. בתום הבדיקה מבקר הפנים של הבנק היה פונה במייל למנכ"ל, מעדכן אותו על דבר החקירה ועל הממצאים, היה שולח את הדו”ח ואוסר על אותו מנכ”ל להתקשר עם כל גורם חיצוני, כאשר עליו להגיב לדו”ח בתוך 48 שעות. האם יעלה על הדעת שנגיד בנק ישראל, אמיר ירון, יחד עם המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, היו מתקשרים ליו”ר ו"מציעים סיוע". האם יעלה על הדעת שיו"ר הבנק היה מונע בדיקה של הרגולטור?
ובכן, במקרה של לוקר ושל קופת חולים כללית ומשרד הבריאות זה בדיוק מה שקרה. איפה שר הבריאות? איפה משרד הבריאות? איפה המפקח על קופות החולים? איך נוצר מצב ששר הבריאות "שואל" או "מציע" עזרה בפרשייה שנראית כמו איבוד השליטה על קופת חולים כללית בחסות היו"ר. ואם שר הבריאות כשל, לאן נעלמו שאר שומרי הסף שאמורים להשליט ממשל תאגידי תקין באחד הגופים הציבוריים הבעייתיים ביותר בתחומו?
מקופת חולים כללית נמסר בתגובה: “העובדות לכאורה המוצגות בכתבה חוטאות לאמת באופן בוטה. לאורך כל תפקידיו כיו”ר התנהל מר לוקר באופן ענייני, קידם את כל החברות שעמד בראשן והביאן להצלחות עסקיות תוך יישום אסטרטגיה ברורה ומוסדרת. הצלחות אלה נתמכות בעובדות שאין עליהן עוררין. צר לנו כי גורמים עלומי שם מנסים להטיל דופי בהתנהלות זאת שעומדת בכל כללי מינהל תאגידי תקין”.
