למנוע עינויי דין ולהגביר אפקטיביות: זו הדרך להתמודד עם צווארי הבקבוק בהליך המשפטי פלילי בישראל
למנוע עינויי דין ולהגביר אפקטיביות: זו הדרך להתמודד עם צווארי הבקבוק בהליך המשפטי פלילי בישראל
נוכח קיומם של מספר צווארי בקבוק בהליך המשפטי פלילי בישראל הוקמה וועדת היגוי לצורך גיבוש פתרונות יעילים. עד כה גובשו מספר דרכי פעולה אך המלאכה עדיין לא תמה וטיפול עומק בסוגיות שצפות יביא לקיצור ניכר בהליך הפלילי בישראל
במשך שנים רבות רווחת בקרב כלל העוסקים והשותפים בהליך הפלילי המשפטי בישראל, ההבנה, כי מדובר על הליך ארוך ובלתי יעיל באופן הפוגע באפקטיביות שלו ואף מביא לעינוי דין עבור הנאשמים. מצב דברים זה הוביל להקמתה בשנת 2022 של ועדת ההיגוי "צווארי בקבוק בהליך הפלילי" שמטרתה לזהות על בסיס מחקר ונתונים מוסמכים, בשילוב נקודות מבט רחבות מכלל העוסקים במלאכה, מהם הגורמים המעכבים ומאריכים את ההליך הפלילי על מנת לפתח פתרונות מושכלים למצב.
הוועדה מורכבת מנציגי כל הגופים והגורמים המעורבים בהליך הפלילי, ובכלל זה נציגי הנהלת בתי המשפט, פרקליטות המדינה, מערך החקירה והתביעה של משטרת ישראל, הסניגוריה הציבורית, נציגי לשכת עו"ד ומחלקת ייעוץ וחקיקה. לאחר מיפוי החסמים וצווארי הבקבוק ממעוף הציפור, הוקמו תתי צוותים ייעודים להתמודדות עם הסוגיות שעלו ובכלל זה טיפול ממוקד בדיון הראשון בהליך הפלילי, בניית כלי מחקר וסטטיסטיקה למיפוי ביצועי המערכת, סוגיות הנוגעות לעומס והעיכוב בהגשת תסקירי מבחן ועוד.
כמי שמונתה לנציגת לשכת עורכי הדין בצוות שעיקר עיסוקו הדיון הראשון בהליך הפלילי, אסקור בשורות הבאות את ממצאי הועדה עד כה. צוות זה עסק בשלב המקדמי של ההליך הפלילי, מרגע הגשת כתב האישום ועד שהתיק מופנה לשמיעת הוכחות או שניתנת הכרעת דין על יסוד הודאת הנאשם. מנתוני המחקר המקדים, עלה כי שלב זה אורך בממוצע כ-11 חודשים.
חלק משמעותי מפרק הזמן הזה חולף בשל שלושה צווארי בקבוק משמעותיים שאותרו במחקר. הראשון שבהם הוא אי התייצבות נאשמים לדיון: במחקר נמצא כי כ-30-50% מהנאשמים (כתלות בסוג התיק) אינם מתייצבים בבית המשפט לדיון בעניינם, וכי כתוצאה מכך נגרמת דחייה של כחצי שנה בממוצע בתיקים המוגשים לבתי משפט השלום, במקרה בו הנאשם אותר בסופו של יום. נתונים נוספים שהתקבלו ממשטרת ישראל בראשית עבודת הצוות, העלו כי בנוסף להשפעה של אי התייצבות נאשם על משך ההליך הפלילי (במקרים בהם הנאשם התייצב בסופו של יום וההליך הפלילי התנהל), ישנו גם נתון מרכזי של היחס בין כמות כתבי האישום המוגשים לבית המשפט לבין סגירת התיקים ומחיקת כתב האישום.
למעשה לפי נתוני משטרת ישראל, כ-10% מתיקי התביעות נמחקים מדי שנה בשל אי התייצבות הנאשם (לצורך איתורו). בשנת 2022 נרשמה עלייה ונמחקו כ-13% (!) מתיקי התביעה המשטרתית לצורך איתור נאשמים. המשמעות היא מחיקת כ-4000 כתבי אישום שהוגשו על ידי התביעה המשטרתית לצורך איתור נאשם, כל שנה.
הצוות גיבש שורה של צעדים על מנת לייעל את תהליך ההודעה על ההליך לנאשם, כדי להבטיח את מודעותו להליך ומכאן גם את התייצבותו, בתיאום בין גורמי החקירה, התביעה ובתי המשפט.
צוואר הבקבוק השני שאותר ונחקר הינו עיכובים בגין הסדרת ייצוג של נאשמים – עיכובים אלו נגרמים בין היתר, כאשר נאשם התייצב לדיון ללא ייצוג של עו"ד, והדיון נדחה על מנת לאפשר לו להסדיר את הייצוג שלו (בין באמצעות הסנגוריה הציבורית ובין באמצעות סניגורים פרטיים). גם בנושא זה הציג הצוות מספר צעדים אשר נועדו להקל ולפשט את הליך הסדרת הייצוג מתוך כוונה לצמצם עיכוב זה בהליך.
צוואר הבקבוק השלישי הינו המתנה לקבלת חומרי חקירה– עם הגשת כתב האישום קמה לנאשם ולמי מטעמו זכות לעיין במלוא חומר החקירה הקיים בענייננו בידי התביעה המשטרתית, הפרקליטות או גורם התביעה הרלוונטי בתיק.
בעניין זה גובשו נהלי עבודה חדשים אשר עתידים להיכנס לתוקף בשלבים, לפיהם חומר החקירה יוכן במקביל להגשת כתב אישום, ויהיה זמין לסניגור באופן יזום. נכון להיום, רק לאחר הסדרת הייצוג ומינוי הסניגור, נערכת פנייה מטעם הסניגור לקבלת חומרי החקירה ורק לאחר מכן התביעה פועלת להכנת החומרים, דבר אשר גורם לעיכוב מיותר.
לצד הבעיות אשר נבחנו במסגרת פעילות הוועדה, ואשר הוועדה גיבשה פתרונות מגוונים כדי לתת להם מענה, ראוי גם לציין את קיומו של מחסור בשופטים בכל ערכאות בתי המשפט.
כך, בשנת 2023 חסרו 54 שופטים במערכת (כאשר בכל הערכאות מכהנים בפועל כ-750 שופטים בלבד) והדבר הוביל בהכרח לעיכוב בניהול ההליכים הפליליים, וזאת על פי פרסום של יובל אראל באתר מאקו מיום 1.8.2023. ייאמר מייד כי אין המדובר בעיכוב מינורי בלבד אלא שבפועל ההליכים המשפטיים, הן הפלילים והן האזרחיים מתארכים יתר על המידה ובאופן ניכר. עוד עולה מדוחות של הנהלת בתי המשפט שפורסמו באוגוסט 2018, כי קיימת מגמה מדאיגה של הימשכות ההליכים המשפטיים בדגש על בתי המשפט המחוזיים, וכי אחוז התיקים המתנהלים יותר מ-5 שנים, מתוך כלל התיקים הפתוחים הולך ועולה. כך לדוגמה, בעוד שבשנת 2019 רק 5% מהתיקים הפתוחים נוהלו יותר מ-5 שנים, הרי שבשנת 2021 שיעור זה של תיקים זינק ל-15%. כלומר כשישית מהתיקים המתנהלים בבית המשפט המחוזי, מתנהלים כבר למעלה מ-5 שנים.
לסיכום, המלאכה לא תמה וועדת ההיגוי צפויה להמשיך ולעסוק בנושאים נוספים הנוגעים למשך ההליכים הפליליים, שניים מהם קריטיים במיוחד: האחד, החשש מצמצום הגישורים הפליליים והשני, התארכות הליכי ההוכחות, בעיקר ב"מגה תיקים". טיפול עומק בנושאים אלו ואחרים יביא כך אני מאמינה לקיצור ניכר בהליך הפלילי בישראל. קיצור זה ייטיב הן עם המערכת העמוסה, הן עם הנאשמים הסובלים מעינוי דין והן עם התובעים/ הקורבנות המבקשים לראות את הצדק נעשה.
מאת עו"ד טליה גרידיש
d&b – לדעת להחליט
