ריאיון"דחקנו את הערבים לשוליים ולכן התפתח שם מערב פרוע"
ריאיון
"דחקנו את הערבים לשוליים ולכן התפתח שם מערב פרוע"
"הדם הערבי זול בעינינו, רציחות לאומניות מפוענחות מהר אך לא הפשיעה בחברה הערבית"; "להציף את המגזר בכוחות שיטור, כמו שבן גביר רוצה, לא יועיל שום דבר" ; "הפרוטקשן זה מקור הכנסה. ככל שמידרנו אותם ממעגלי תעסוקה והשכלה – צמחה הפשיעה המאורגנת" ; הקרימינולוג פרופ' אריה רטנר מדגים איך האפליה מתפוצצת לכולנו בפרצוף
פרופ' אריה רטנר, הרבית לחקור את הפשיעה בחברה הערבית ואת אפליית הערבים במערכת המשפט. האם יש עלייה באפליה הזו בתקופת השר איתמר בן גביר?
"יחס המשטרה לחברה הערבית מפלה בייחוד כשגובר המתח וכשיש שר עם מדיניות קיצונית. שר לביטחון לאומי שבא מהימין הכהניסטי מביא איתו את ערכיו למשרד ולמשטרה ומתערב בעבודת המשטרה שצריכה להיות מנוהלת על ידי המפכ"ל. ראינו דוגמאות להשפעת הערכים האלה בהקשר אחר, הפגנות משפחות החטופים, וקיים חשש שנראה אותן הולכות וגוברות בעידן בן גביר. העמדות של השר וההתערבות שלו משפיעות על מפקדי מחוזות שנבחרו לא בהכרח משיקולים ענייניים והמדיניות יכולה לחלחל למטה לרמת השוטר, שמפזר הפגנה, או מטפל באירועים אחרים".
המשמר הלאומי שעליו חולם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הוא הפתרון לכנופיות הפשע המאורגן?
"אם השר לביטחון לאומי חושב שהוצאת גדודים של שוטרים לרחובות תמגר את הפשיעה בחברה הערבית בכלל ואת הפשיעה האלימה, התשובה שלי היא: לחלוטין לא. להציף את הרחובות בכוחות שיטור לא יועיל ולא יעשה שום דבר לרמת הפשיעה האלימה הגבוהה שקיימת בחברה הערבית".
למה לא?
"כי פשיעה אלימה בדרך כלל מתבצעת במקומות שאי אפשר לצפות אותם מראש, בפינת רחוב אפלה, בחצר של בית, בחדר שינה שבו סכסוך בין בעל לאשה. הפשיעה פשוט תנדוד למקום אחר. כי מי שרוצה לחסל חשבונות עם יריב על רקע פשיעה מאורגנת יעשה את זה. אם הוא לא יעשה את זה בקרן הרחוב, הזאת הוא יעשה את זה במקום אחר. במשטרה קוראים לזה תופעת בלון. אתה לוחץ על הבלון. אתה מחזיק אותו הדוק במקום אחר והוא מתנפח במקום אחר. זה נכון בעיקר לגבי פשיעה אלימה".
פערי הפשיעה בין החברה היהודית לערבית חדשים?
"כבר בשנות ה־80 זיהיתי במחקרים שרמת הפשיעה בחברה הערבית גבוהה פי שניים, פי שלושה ולפעמים פי ארבעה מאשר בחברה היהודית. אם מדברים על כך שערביי ישראל מהווים 20%־21% מהאוכלוסייה, הרי שחלקם בעבירות מגיע לפעמים ל־60%־80%. יש פה תופעה של ייצוג יתר. ישראל היא מדינה עם רמות נמוכות של עבירות רצח וניסיון לרצח. אבל 70%־80% מכלל העבירות האלה מבוצעות על ידי ערביי ישראל. אם מסתכלים על סך כל התיקים שמשטרת ישראל פתחה ב־2022 מתוך 159 אלף תיקים שזהות המבצע שלהם ידועה — קרוב ל־70 אלף תיקים בוצעו על ידי אנשים מהחברה הערבית. זה 44%. 20% מהאוכלוסייה מבצעים קרוב ל־50% מהפשיעה".
למה זה קורה?
"תסכול, מצוקה, עוני, אבטלה – אלה עיקרי הגורמים שמייצרים פשיעה בכל חברה, כמו השחורים בארצות הברית בתקופה שהיו סגורים בגטאות. לאורך כל שנות קיומה, מדינת ישראל דחקה את ערביי ישראל לשוליים. כל שנה היישובים הערביים מככבים בראש דו"ח העוני ובראש דו"חות האבטלה. הדברים האלה מייצרים תסכול רב. במצב הזה הלך והתפתח מערב פרוע. המשטרה לא נכנסה לחקור ולפענח עבירות כי היא לא זכתה לשיתוף פעולה. מערב פרוע שכזה הוא מקום שבו החזק ובעל הכוח מנצח".
"נוצר חוסר אמון בשלטון החוק"
זה נשמע כאילו לא אכפת לנו מהמצב בחברה הערבית.
"לאורך הרבה מאוד שנים למדינת ישראל לא היה אכפת והיא לא עשתה שום דבר כדי לנסות לא רק למגר את הפשיעה אלא לטפל בגורמים ובסיבות לפשיעה. כשאתה נכנס לישוב ערבי ויהודי, אתה מיד יכול לחוש בהבדלים. אחד מטופח ואחד מוזנח. התחושות האלה מייצרות תסכול ומביאות לתופעות של פשיעה ועבריינות".
השאלה היא איך הפרטנו את הפשע המאורגן שהיה תופעה יהודית לחברה הערבית?
"כשאנשים לא מצליחים להשתלב בעולם העסקים או במעגלי תעסוקה אחרים הם מחפשים מקורות תעסוקה אלטרנטיביים. הסחיטה, הפרוטקשן – תופעה שאנחנו רואים גם בדרום וגם בצפון – אלה עבורם עיסוק ומקור הכנסה. ככל שהעמקנו את התסכול, ככל שמידרנו אותם ממעגלי התעסוקה וההשכלה – הלכה וצמחה יותר ויותר תופעת הפשיעה המאורגנת. מרבית העבירות של סחר בסמים מתבצעות על ידי עבריינים מהחברה הערבית. הם רואים בזה דרך להתפרנס ולהתקיים. כשאין לך משהו אחר ואין לך שום כבוד לשלטון החוק, אתה פונה לאפיקים לא חוקיים".
איך החברה הערבית עצמה מתייחסת לפריחת הפשע המאורגן?
"זה יוצר רמה מאוד גבוהה של חוסר אמון מצד ערביי ישראל בשלטון החוק במדינת ישראל. משנת 2000 אני מוביל פרויקט מחקרי מאוד גדול על רמת האמון במערכת החוק. האמון של ערביי ישראל במשטרה ובבתי המשפט מגיע לרמות נמוכות של 16% עד 20%. אנחנו מטפחים, מנציחים ומעמיקים את חוסר האמון שקיים ממילא".
אין לחברה הערבית חלק באחריות?
"החברה הערבית לא מצליחה להשתלט על בעיית הפשיעה המאורגנת והיא מצפה שמשטרת ישראל תפתור אותה. המשטרה יודעת לעמוד ביציאה מהיישוב הערבי ולתפוס את הנהג שנוסע בלי רישיון. ערביי ישראל אומרים על זה ש'המשטרה מחכה לי מעבר לפינה'. מי שצריכה למגר את זה על ידי מודיעין טוב ופעולות מבצעיות זו משטרת ישראל. בהרבה מאוד מקרים כשמבוצע רצח על רקע לאומני, הוא מפוענח מהר מאוד. כאשר מתבצע רצח במגזר הערבי, לא רואים את אותה נחישות. המשטרה לא מתעסקת בפשיעה הכבדה החמורה ולא נכנסת ליישובים כי היא יודעת שלא תזכה לשיתוף פעולה".
הדם הערבי זול בעינינו?
"אני בהחלט חושב שכן. בטח כשמשווים את היחס לפשיעה על רקע לאומני לעומת פשיעה במגזר הערבי על רקע סכסוכים עסקיים ופשע מאורגן. היחס הוא שנרצח שם עוד אדם, יש עוד קורבן, תשומת הלב של המשטרה ושל גורמי המודיעין במשטרה לא ניתנת באותה מידה כמו שניתנת לפענוח של מקרי רצח בחברה היהודית, בטח לא כמו שניתנת בפשיעה פח"עית".
יש חשש שהפשיעה בחברה הערבית תעבור לפסים לאומניים כמו שבימין מזהירים שוב ושוב?
"מבדיקה מאוד מקיפה שערכתי בשנים האחרונות, עולה שכמעט כל הפשיעה נשארת בחברה הערבית. למעט עבירות רכוש ופרוטקשן. בעבירות רכוש העבריין יוצא לבצע את הפריצה או גניבת רכב במקום שיש מה לגנוב, כלומר בחברה היהודית. רוב העבריינות האלימה, כולל עבירות של שימוש בנשק חם, היא נגד קורבנות לא יהודים. היא מבוצעת פנימה, אם רצח על 'כבוד המשפחה' ואם חיסול חשבונות בפשע המאורגן. שלא נטעה שמדובר בעבריינות על רקע לאומני".
איך אתה מסביר את הפער בין המהומות בשומר חומות להיעדרן הפעם?
"ראשי המפלגות הערביות המנהיגות ביישובים הערביים הבינו שבשומר חומות נעשתה טעות ביציאה לרחובות ובהדלקה של האלימות. הבעת תמיכה בדברים שנעשו ב־7 באוקטובר היתה מביאה לשבר עמוק בין החברה היהודית לחברה הערבית. היתה חוכמה רבה של המנהיגים בחברה הערבית שלא נתנו לדברים האלה להתפתח. מלבד זה גם לערביי ישראל היה ברור שאי אפשר היה להצדיק בשום צורה את מה שנעשה ב־7 באוקטובר ולהביע תמיכה במעשי הזוועה. גם לערביי ישראל יש גבולות שלא היו מעיזים לחצות".
"יש כאלה שההשקעה לא מגיעה אליהם"
היו בשנים האחרונות תוכניות חומש מאוד גדולות לפיתוח החברה הערבית. למה הן לא יצרו שינוי משמעותי?
"אני לא בטוח שהכספים הגיעו ליעדם. חלק מהתוכנית היתה הזרמת כספים לרשויות כדי לשפר את הנראות והחזות והדברים האלה לא קרו. תוכנית חומש נוספת עם הזרמת כספים גדולה צריכה להיעשות עם פיקוח הרבה יותר צמוד והדוק על מה יוצא הכסף, צריך לשפר את מערכת החינוך במגזר הערבי. יש אחוז גבוה מאוד מהצעירים עד גיל 18 שלא נכללים במעגלי ההשכלה. שיעורם הרבה יותר גבוה מאשר בחברה היהודית ואלה גורמים שיכולים למצוא את עצמם אחר כך משתלבים בפשיעה".
יש נשירה לא מדווחת ממערכת החינוך הערבית?
"חלקה מדווחת. חלק גדול לא מדווח".
הושקע לא מעט כסף במערכת החינוך הערבית והפערים במבחנים בינלאומיים וארציים לא נסגרים. למה?
"יש בחברה הערבית כאלה שההשקעה לא הגיעה אליהם. אני מסייר בבתי ספר בפזורה הבדואית ורואה בתי ספר במצב הרבה יותר נחות מבתי ספר בחברה היהודית. גם הפערים הסוציו־אקונומיים עדיין נשמרים וזה בא לידי ביטוי. אנחנו מעורבים במכללה בפרויקט מאוד גדול של הנגשת טכנולוגיות מתקדמות, כמו שימוש בסימולטורים ובמשקפי מציאות מדומה, לצורכי הוראה. יצא לי לשמוע לאחרונה שבחלק מבתי הספר במגזר הערבי הציוד נרכש אבל נשאר שם בגדר פיל לבן כי לא תמיד יודעים לעשות בו שימוש ולא תמיד מקבלים הנחיה והדרכה נכונות".
איך יזם ערבי יכול להקים עסק אם הוא יודע שהוא יהיה נתון לפרוטקשן?
"התשובה היא שאי אפשר או שמקימים את העסק וחיים בפחד תמידי. זה מצמיח את רמת אי־האמון הגבוהה שקיימת במגזר הערבי. צריך לזכור שדווקא חלק מהפרוטקשן מופנה כלפי אוכלוסייה יהודית, בתי עסק וחנויות בצפון שמאוימים על ידי גורמי פשע מאורגן".
ייתכן שפחות אכפת מפרוטקשן, גם אם הוא מופנה ליהודים, כשזה בפריפריה?
"במרכז הארץ קיימת רמה מסוימת של אכפתיות. ככל שהולכים ומתרחקים מהמרכז לפריפריה חוסר האכפתיות הולך וגדל, אם בתחומי פשיעה ואם בתחומים שונים שקשורים לעוני ולהשכלה ולעוד מעגלים חברתיים".
אז מה הפתרון?
"טיפול בגורמים ובסיבות לפשיעה, הזרמת כספים לחינוך, טיפוח בתי ספר, מתן תקציבים כדי שהרשויות הערביות יוכלו לספק מענה לתושבים, גם מבחינת הנראות, גם מבחינת תעסוקה. אני לא חושב שערביי ישראל צריכים לחיות ברמת חיים שונה מהחברה היהודית".
פרופ' אריה רטנר (73)
גר בגבעת אלה, נשוי 1+
• נשיא מכללת קיי לחינוך בבאר שבע
• עיסוקים קודמים: מייסד וראש בית הספר לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה; דקאן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת חיפה; נשיא המכללה האקדמית כנרת
• בעל תואר ראשון ושני בקרימינולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. דוקטורט מאוניברסיטת אוהיו בקרימינולוגיה ומשפט פלילי
• זכה לאחרונה בפרס האגודה לקרימינולוגיה על מפעל חיים. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בהרשעת חפים מפשע. מחקר שלו חשף את העובדה שהסיכוי של ערבי להרשעה בישראל כפול משל יהודי
