פרסום ראשוןראש משלחת קרן המטבע הבינ"ל: "חוסר ודאות מתמשך בישראל עלול להוביל להאטה"
פרסום ראשון
ראש משלחת קרן המטבע הבינ"ל: "חוסר ודאות מתמשך בישראל עלול להוביל להאטה"
ימים ספורים אחרי שהגיש לממשלה דו"ח על מצב המשק מטעם קרן המטבע, מתייחס ד"ר מיגל סגוביאנו בראיון ל"כלכליסט" להשלכות האפשריות של ההפיכה על המשק. לדבריו, חוסר הוודאות סביב הנושא עלול "להעלות את הסיכון ולהשפיע על הצמיחה גם בטווח הארוך יותר". ביחס לכספים הקואליציוניים לחרדים הוא אמר כי "המדיניות צריכה להתמקד במתן מיומנויות לשוק העבודה ופיתוח תשתיות"
"חוסר ודאות מתמשך עלול להעלות את הסיכון של המשק. זה עלול להוביל להרעה במצב הפיננסי ובסופו של דבר להאטה בצריכה ובהשקעות", כך מתייחס בראיון ל"כלכליסט" ד"ר מיגל סגוביאנו, ראש המשלחת של קרן המטבע הבינלאומית (IMF), להפיכה המשטרית.
לדברי סגוביאנו, שסיים את ביקורו בארץ לפני מספר ימים והגיש לממשלה דו"ח ראשוני מטעם קרן המטבע על מצב המשק, רק "פתרון בר-קיימא מבחינה פוליטית יפחית את אי הוודאות ובכך יוריד את הסיכונים הקיימים על התחזית הכלכלית".
בדו"ח שחיברה קרן המטבע היא ציינה, בין השאר, כי "חוסר הוודאות המתמשך סביב הרפורמה המשפטית מהווה סיכון בולט כלפי מטה עבור הצְמִיחָה" במשק הישראלי". הדו"ח של הקרן הינו נוקב, ולמרות שהוא מתפרס על פני 3.5 עמודים בלבד, מופיעות בו 6 התייחסויות שונות להשלכות השליליות שעלולות להיות להפיכה המשטרית (שאותה מכנים כלכלני הקרן "רפורמה משפטית").
דיברתם בדו"ח על פגיעה ארוכת טווח. אתה יכול להיות יותר ספציפי? מה יפגע בדיוק?
"כפי שציינתי, אי הוודאות המתמשכת עלולה להעלות את הסיכון ובסופו של דבר להאט את הצריכה וההשקעות. להאטה בהשקעות יש השלכות על הצמיחה גם בטווח הארוך יותר".
כתבתם ש"שלטון החוק חשוב להצלחה כלכלית" –מדוע? יש לזה קשר לרפורמה אני מניח. כתבתם את זה בפסקה שכותרתה היתה "חוסר הוודאות המתמשך סביב הרפורמה השיפוטית מהווה סיכון בולט כלפי מטה עבור הצְמִיחָה".
" כפי שאמרנו, זו באמת הצהרה שמתאימה לכל מדינה".
ברקע ההפיכה המשטרית: קרן המטבע חותכת את תחזית הצמיחה של ישראל
לפי תחזית הקרן, הצמיחה הכלכלית בישראל ב-2023 תאט ל-2.5%, במקום 2.9% בתחזית הקודמת. "אי הוודאות המתמשכת עלולה להעלות משמעותית את הסיכון של המשק הישראלי", ציינה הקרן. עוד מתחה הקרן ביקורת על המדיניות התקציבית של ישראל: "חייבת לשמור על כריות ביטחון ולחתור להעלאת הוצאות שתומכות בצמיחה"
לכתבה המלאה
נפגשתם עם אין ספור שחקנים כלכליים וגם פוליטיים חיוניים לכלכלת ישראל. אתם גם התרשמתם שהרפורמה השיפוטית במתכונתה הנוכחית לא תושלם?
"אנו לא מתייחסים להחלטות פוליטיות".
אבל באופן חריג אתם כן מדגישים בדו"ח הן את החשיבות של "עצמאות" של בנק ישראל כמעצב מדיניות ריבית והן את החשיבות של הפקידות המקצועית והבכירה של משרד האוצר בכל הקשור לבניית תחזיות. מדוע?
"היכולת של בנקים מרכזיים לקבל החלטות מדיניות מוניטרית עצמאיות המתמקדות ביציבות מחירים ידועה כגורם מסייע לשמירה על האינפלציה, כאשר היכולת של פקידי האוצר לערוך תחזיות מאקרו-כלכליות ופיננסיות עצמאיות יכולה להיות מאפיין חשוב במדיניות התקציבית".
יש גם סיבות כלכליות שמסבירות את ההורדה בתחזית הצמיחה של ישראל.
"ישראל, כלכלה פתוחה וקטנה עם יצוא הייטק גדול, מושפעת מהכלכלה העולמית שהצמיחה בה צפויה לרדת מ-3.4% ב-2022 ל-2.8% ב-2023. הצוות צופה שהצמיחה הכלכלית בישראל תאט לכ-2.5% בשנת 2023, כאשר כוח הקנייה של משקי הבית מתמתן והחברות מקטינות את ההשקעות מכיוון שהאינפלציה תישאר גבוהה".
אגב, התחזית הנוכחית של 2.5% ל-2023, כוללת את ההתפתחויות בעזה? הרי אתם מסרתם את הדו"ח ערב המבצע וציינתם את המתחים הגיאו-פוליטיים כסיכון מרכזי כלפי מטה אחרי ההפיכה.
"התגברות של המתחים הגיאו-פוליטיים נחשבים לסיכון, אך הם לא נכללו בתרחיש הבסיס שלנו".
עוד מעט עולה תקציב המדינה עם הרבה כספים קואליציונים שאינם תומכי צמיחה כמו אלו המיועדים לחרדים. ציינתם בדו"ח את העובדה שהמדיניות חייבת להתמקד בתמיכה בצמיחה והקטנת אי שוויון.
"פערי מיומנויות וידע משפיעים על הזדמנויות תעסוקה, במיוחד עבור קבוצות דמוגרפיות ספציפיות. המדיניות צריכה להתמקד במתן מיומנויות לשוק העבודה, שיפור תשתיות והסרת חסמים בשוק המוצרים".
השאלה האחרונה מגיעה על רקע הביקורת של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' על המדיניות המוניטרית והקריאה להפסיק עם העלאת הריבית –דבר שלא צפוי להתרחש על רקע העובדה כי הריבית האמריקאית עומדת כבר על 5%-5.25% עם אינפלציה של 4.9% והריבית הישראלית עומדת על 4.5% כאשר האינפלציה על 5%.
איך בנק ישראל מנהל את מדיניות הריבית המיועדת לרסן את האינפלציה לעומת שאר המדינות בעולם?
"בנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים אחרים במדינות רבות, הקשיח כראוי את המדיניות המוניטרית שתסייע בהורדת הלחצים האינפלציוניים בישראל".
