תנאי הרבש"צים ישודרגו ורמת ציוד הלחימה ביישובים תשופר
תנאי הרבש"צים ישודרגו ורמת ציוד הלחימה ביישובים תשופר
משרד הביטחון יגדיל ל־150 מיליון שקל את ההשתתפות שלו בתקצוב היישובים עבור צורכי כוננות. כמחצית מהרבש"צים מבצעים את תפקידם בהתנחלויות ביהודה ושומרון
ביום חמישי פורסמה הודעה מטעם משרד הביטחון שבישרה על כך ששר הביטחון יואב גלנט אישר לשדרג את תנאי הרבש"צים (רכז ביטחון שוטף צבאי) ביישובים, באופן ש"יגדיל משמעותית" את ההשתתפות בתקצוב היישובים ויביא לעלייה של עשרות אחוזים בשכר הרבש"צים יחד עם שיפור מעמדם ורמת הציוד שלהם. ההחלטה על שיפור תנאי הרבש"צים הגיע לאחר מאבק ארוך שלהם למול האוצר ומשרד הביטחון ולאחר ששמונה רבש"צים נרצחו במהלך טבח 7 באוקטובר.
בעקבות החלטת השר גלנט, התקציב המיועד לטובת תנאי הרבש"צים במשרד הביטחון צפוי להיות מוכפל פי 2.5 מ־60 מיליון שקל בשנה ל־150 מיליון שקל בשנה. כמו כן, יתווספו כ־30 תקנים נוספים כך שבסך הכל יהיו בישראל כ־450 רבש"צים. בנוסף, עד כה לרבש"צים ביישובים עם האיום הגבוה ביותר היה ממלא מקום למשך חודש בשנה וכעת אושר להכפיל פי שלושה את משך הזמן הזה כך שיהיו להם שלושה חודשים בשנה ממלאי מקום.
שכר הרבש"צים צפוי לעלות בעשרות אחוזים, אך במשרד הביטחון טוענים כי לא ניתן לנקוב במספר ספציפי של שכר רבש"צים מפני שיש שונות גדולה בין התנאים ביישובים השונים, כאשר עד כה שכר הנטו שלהם נע בין 3,000 ל־9,000 שקל, תלוי ביישוב.
ההבדל בתנאים בין הרבש"צים ביישובים השונים נובע מסיווג רמת הסיכון של כל אחד מהיישובים. אם בעבר הגדרה זו התבססה על מרחק מהגדר בלבד, כעת במערכת הביטחון פיתחו נוסחה שמשלבת כמה מרכיבים נוספים כמו מרחק מיחידות צבאיות בשטח, היסטוריה גזרתית וידיעות מודיעיניות. מבחינת פיזור גיאוגרפי, כ־233 מהיישובים שיש בהם רבש"צים נמצאים במרכז כאשר לכלכליסט נודע כי הרוב המכריע שלהם הוא בהתנחלויות ביהודה ושומרון ובבקעה. במשרד הביטחון טוענים כי ישנם כמה יישובים בודדים בקו התפר בתוך גבולות הקו הירוק במרכז שגם בהם יש רבש"צים.
120 מהיישובים בהם יש רבש"צים נמצאים בצפון ו־97 מהם בדרום. במשרד הביטחון סירבו לפרט באילו יישובים יתווספו כעת רבש"צים.
מלבד שיפור התנאים הכספיים של הרבש"צים והכנסתם של רבש"צים ליישובים נוספים, שדרוג התנאים כולל רכישה של ציוד לחימה מתקדם, ובהודעת משרד הביטחון נכתב כי זה יכלול "נשקים אישיים, נשקים מחלקתיים, אמצעי ראיית לילה, רכבים ממוגנים, ציוד קשר מתקדם, ציוד מיגון אישי ומדים טקטיים ייחודיים בהיקף של מיליוני שקלים". כמו כן השדרוג יכלול יצירת מדים חדשים, תעודות ייעודיות וסמכויות לרבש"צים שיקנו להם מעמד ביטחוני מוגדר בדומה לשוטרים. כמו כן, צפוי שדרוג של בית הספר להגנת הגבולות שבו מתבצעים הכשרות, אימונים ומבחנים לרבש"צים ויוקמו חמ"לים שאמורים לשפר את המענה המבצעי בגזרות מתוך תפיסה כי הרבש"צים וכיתות הכוננות הם אלו שנותנים את המענה הראשוני במקרה של התקפה.
הכוונה לשפר את תנאי הרבש"צים היתה קיימת עוד לפני פרוץ המלחמה, כאשר בחודש מאי 2023 הנחה שר הביטחון גלנט להקים ועדה בראשות תא"ל עמית אדרי לבדיקת תנאיהם ולשיפור מעמדם. מסקנות הוועדה פורסמו עוד לפני המלחמה אך בעקבות אירועי 7 באוקטובר שבהם נרצחו שמונה רבש"צים וכ־30 חברי כיתת כוננות, הן עודכנו והותאמו למציאות החדשה.
תנאי ההעסקה של הרבש"צים מורכבים. הם מועסקים על ידי הרשויות המקומיות עם תקציב שמועבר להם ממשרד הביטחון, והם כפופים להנחיות שמועברות מהצבא. ביישובים שאינם סמוכי גדר אין רבש"צים והאחריות על הביטחון משותפת לרשויות ולמשטרה ולא לצבא.
מאבק הרבש"צים לשיפור תנאי השכר שלהם כלל גם ניסיון להפיכתם לעובדי משרד הביטחון, אך באגפי השכר והתקציבים באוצר התנגדו לכך מטעמי קביעות ותנאים. לכלכליסט נודע כי אחת האפשרויות שהוצעה היא הפיכתם לאזרחים עובדי צה"ל, אך גם היא לא התקבלה לבסוף.
