דליפת נפט בצינור קצא"א מדרום למכתש רמון - פונו 40 טונות קרקע מזוהמת
דליפת נפט בצינור קצא"א מדרום למכתש רמון - פונו 40 טונות קרקע מזוהמת
בשלב זה אין הערכה מלאה של היקף הזיהום, כך דיווח המשרד להגנת הסביבה; כידוע, משרדי רה"מ והאוצר פועלים לבטל את שיקול דעת המשרד להגנת הסביבה, ולאפשר לקצא"א לשנע נפט ללא מגבלה באזור שונית האלמוגים במפרץ אילת; "חברה אחת מרוויחה וכל מדינת ישראל עלולה להפסיד"
המשרד להגנת הסביבה מעדכן היום (ה') על דליפת נפט בצינור קצא"א מדרום למכתש רמון. לפי דיווח החברה למשרד, הדליפה אירעה כתוצאה מאירוע גניבה של דלק. עד כה פונו כ-40 טונות של קרקע מזוהמת מאזור הדליפה.
כל זה קורה בזמן שמשרדי ראש הממשלה והאוצר עומלים על החלטת ממשלה שמטרתה לבטל את שיקול הדעת של אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה במפרץ אילת, ולאפשר לחברת הנפט קצא"א לשנע נפט ללא מגבלה באזור שונית האלמוגים הרגישה.
מאז אירוע הדליפה, מנחים מפקחי המשרד בשטח את החברה לטיפול בדליפה ובקרקע המזוהמת. החברה הודיעה כי הצינור תוקן והדליפה מנקודה זו הופסקה. בסיור פיקוח שערך היום המשרד, נתנו מפקחי המשרד הנחיות נוספות לשיקום וטיפול בקרקעות מזוהמות נוספות ל-40 טונות הקרקע המזוהמת שכבר פונו לאתר מוסדר לשם טיפול. בשלב זה, אין הערכה מלאה של היקף הזיהום.
מקצא״א נמסר: "מדובר בניסיון הזוי ופתטי של המשרד להגנ״ס וארגוני סביבה להנדס תודעה ולייצר חיבור בין אירוע גניבת דלק פיראטי-פלילי לבין ביטול מדיניות אפס תוספת סיכון. אחרי ההחלטה הפופוליסטית והלא מקצועית של המשרד להגנת הסביבה לקידום מדיניות שהביאה את מדינת ישראל למשבר אנרגיה מסוכן, כפי שקרה בפרוץ המלחמה, עכשיו המשרד תוקף את החברה על ניסיון גניבה פלילי שטופל כבר לפני מספר ימים. באשר לאירוע גניבת הדלק - הכתם הקטן נגרם כתוצאה מהתחברות פראטית לצינור של גורמים פליליים לצורך גניבת דלק. החברה הגישה תלונה למשטרה".
המשרד להגנת הסביבה: "מפקחי המשרד נתנו לקצא״א הנחיות נוספות לשיקום וטיפול בקרקעות מזוהמות נוספות וכי ימשיך ללוות את פעולות השיקום".
אולם בקצא״א טוענים כי "מיד עם היוודע הדבר הפעילה קצא״א נוהל חירום וצוות החירום בראשות הנהלת החברה הוקפץ למקום, ניקתה את הכתם והקרקע והמצב חזר לקדמותו".
אנשי עמותת קש"ת-קהילה, תרבות, סביבה במצפה רמון, שסיירו במקום בשעות הצהריים, אמרו כי את מקום הדליפה מכסים אדמה וסלעים. אולם "הריח החזק של הדלק, העיד על מה שהתרחש במקום, בייחוד שחפירה קצרה במקום גילתה את עקבות הדליפה".
לדברי אפרת קדם סילברט, מנהלת העמותה: "לצערנו שגרת הדליפות של קצא"א החברה המזהמת אינה פוסקת, ובמקום לעצור את פעילותה שמסכנת את החיים, הבריאות והסביבה של כולנו, הממשלה עוד מתכננת לצ'פר אותה ולאפשר לה ייבוא ושינוע כמויות עצומות של נפט לאילת דרך הנגב ולאשקלון. מה עוד צריך לקרות, בשביל להבין שאסור לתת לחברה הזאת להמשיך לזהם את ישראל? המחדל הבא, כבר כאן. אני קוראת בשם הציבור, לממשלה - אל תסכנו אותנו. אל תאשרו את ההחלטה להגדיל את שינוע הנפט של קצא"א".
השבוע העבירו משרדי ראש הממשלה והאוצר טיוטת הצעת מחליטים למשרדי הממשלה האחרים, בה הם דורשים למעשה להפקיע את סמכויות אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה.
כיום מוגבלת חברת קצא״א לשינוע של 2 מיליון טון נפט דרך מפרץ אילת, במדיניות המכונה ״אפס תוספת סיכון״. זאת, במטרה שלא להגביר את הסיכונים הנשקפים לטבע ולכלכלת אילת, שכן ככל שגדל מספר מכליות הנפט וכמות הנפט המשונעת ומאוחסנת באזור – כך גדל הסיכוי לדליפה שתגרום לזיהום משמעותי.
חברת קצא״א פעלה בשנתיים האחרונות מול משרדי הממשלה האחרים כדי שישפיעו על המדיניות הזו, במטרה לממש עסקת ענק שחתמה במסגרת הסכמי אברהם מול חברד רד-מד האמירתית, במטרה להפוך את ישראל לגשר יבשתי לשינוע נפט מהמזרח התיכון לעולם.
התערבות ממשלתית בשיקול דעת מקצועי של משרד ובסמכויותיו באופן הזה היא חסרת תקדים. במשרד להגנת הסביבה טענו השבוע כי מדובר ב"התערבות בוטה בשיקול הדעת המקצועי המסור בידי המשרד להגנת הסביבה ויש בה כדי לפגוע באופן מכוון בסמכויות ובתפקידי המשרד".
עדיין לא ידוע מתי תעלה ההצעה לדיון בממשלה, והיא נמצאת בשלב זה בטיוטות בין המשרדים. נוסף לביטול המגבלות על קצא״א, מבקשת ההחלטה לבחון הקמה של נמל תזקיקים נוסף באילת, כך שהחברה תוכל להרחיב משמעותית את פעילותה. חלק משמעותי מפעילות קצא״א – אחסנת נפט למכירה לשווקים בעולם, ולא לשימוש המשק המקומי.
ביטול מדיניות המשרד להגנת הסביבה תאפשר לא רק שינוע נפט בכמות של 20 מיליון טון במפרץ אילת, אלא גם שינוע כמות גדולה יותר של נפט בצינורות קצא״א ביבשה, לשם אחסון באשקלון. אולם גם באופן נקודתי, נזכיר כי להערכת המשרד, אומדן הנזק מאירוע שפך נפט במפרץ אילת לאירוע בודד של עד 25 אלף טון נפט גולמי שישפך לים יהווה השפעה כלכלית משמעותית של כ-16 מיליארד שקל למשק הישראלי. יש לציין, שהערכה זו מתייחסת לאירוע מצומצם, ואילו התרחיש הגרוע ביותר עומד על שפך של מכלית שלמה בהיקף של 270 אלף טון.
פרד ארזואן, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, אמר השבוע ל״כלכליסט״ כי "המצב הנוכחי שלדעתנו אין לשנות אותו, מנהל כבר את הסיכונים. זה לא אפס סיכון אלא אפס תוספת. איפשרנו לחברה לייבא כמות משמעותית של דלק, הרבה יותר ממה שהעבירו עשור לפני שהתחילו להגביר. מדינות רבות משתמשות בכלים של צמצום פעילות למניעת סיכונים.
"בפלורידה קיז בארה״ב למשל, החליטו על צמצום הפעילות הדלקית, בין אם קידוחי אסדות גז או מעבר מכליות נפט, מתוך ההבנה שההשלכות יכולות להיות כל כך גבוהות. מבקשים מאיתנו לקחת סיכון עודף על מדינת ישראל רק כדי להיות צינור מוביל בין ים סוף לים תיכון, כשחברה אחת מרוויחה מזה, וכל מדינת ישראל עלולה להפסיד. הראייה שאפשר למנוע כל סיכון היא לא מחוברת למציאות. אירוע כל כך משמעותי במפרץ קטן ישפיע גם על מדינות השכנות לנו. זאת יכולה להיות בכייה לדורות. בשנות השבעים זיהומים קרו כל הזמן ממתקנים של קצא״א באזור. פגיעות שהיו משמעותיות אז, עדיין לא השתקמו ב-50 השנים האחרונות. לשונית אלמוגים לוקח מאות אם לא אלפי שנים להשתקם. אנחנו חיים את הצל של שונית האלמוגים המקורית שהייתה לפני הזיהומים האלו".
ממשרד האוצר נמסר השבוע בתגובה לדברים: "החלטת הממשלה מקודמת בעקבות המלצות ועדה מקצועית בראשות משרד ראש הממשלה שבה היו שותפים כלל משרדי הממשלה הרלוונטים. בוועדה נלקחו בחשבון כלל השיקולים שבחלקם חורגים מתחומי האחריות הישירים של המשרד להגנת הסביבה, לרבות השיקולים הגיאופוליטיים והכלכליים".
