צעד בדרך למהפכה: הנטפליקס של השירותים הפיננסיים
צעד בדרך למהפכה: הנטפליקס של השירותים הפיננסיים
תעשיית הפינטק טומנת בחובה פוטנציאל אדיר שמשנה את פני תעשיית הפיננסים העולמית. חוק שירותי מידע פיננסי יאפשר גם לישראלים לקחת חלק במהפכה העולמית
מי לא היה רוצה לפתוח אפליקציה אחת ולקבל את כל המידע הפיננסי מותאם עבורו, עם ניתוח עלויות, השוואת מתחרים, ללא שאלות, ללא בירורים, ללא המתנות על הקו לנציג כזה או אחר? חלום. זה מה שחוק שירותי מידע פיננסי בא להסדיר.
כחלק מרפורמת הבנקאות הפתוחה שאושרה במסגרת חוק ההסדרים נחקק חוק שירותי מידע פיננסי, אשר מטרתו להנגיש לציבור את המידע הפיננסי שלו בקלות ובבהירות כך שיוכל לבחור ולערוך השוואה בין נותני השירותים השונים, בדיוק כמו בענפים אחרים בתעשייה, כמו ענף התיירות שם ניתן בכמה קליקים לרכוש את הטיול או הטיסה המשתלמים ביותר. מטרת העל הינה לייצר "פריקה" של סל השירותים הפיננסיים, כאשר כל המידע מרוכז בסופו של דבר באפליקציה אחת ללא תלות בספק שירותים אחד כזה או אחר. יהיה בכך צמצום של פערי המידע, הגברת תחרות, קבלת תמונה מלאה בזמן אמת על המצב הפיננסי – הכל בקליק אחד.
החוק מסמיך את הרשות לניירות ערך לפקח על הגופים והיזמים בתחום ואכן כחלק מהיוזמה לקידום החוק ב-13 בדצמבר הוציאה הרשות הוראה ליזמים ולחברות להשתתף ולהביע את דעתם לעניין הוראות החוק. הרשות מעוניינת לקבל פידבק מהפינטקים הישראליים, על מנת שהחוק יהיה ישים וישרת בסופו של דבר לא רק את הכתוב אלא גם את הפרקטיקה. הרשות, למעשה קוראת לפינטקים הישראליים להוביל את המהלך, כפי שכבר נאמר על ידי יו"ר הרשות, ענת גואטה - "הפינטקים הישראליים כובשים את העולם, אך הציבור הישראלי לא נהנה מהם".
לתעשיית הפינטק פוטנציאל אדיר לשנות את פני תעשיית הפיננסים בישראל – באמצעות עידוד החדשנות בסקטור הפיננסי, התאמת השירותים הפיננסים ללקוחות, שיפור נוחות השימוש בהם, התייעלות המערכת הפיננסית והגברת התחרות בסקטור הפיננסי בישראל. ואכן במהלך השנה האחרונה אנו עדים לגל הנפקות חסר תקדים של תעשיית הפינטק הישראלית, חברת "ליברה" שהמציאה מחדש את שירותי הביטוח הישראלי, חברת weSure הישראלית שמספקת פתרונות דיגטליים בתחום הביטוח לציי רכב עם כל זאת, ניכר כי אנו רחוקים ממיצוי כאשר מסתכלים לצדדים ורואים את הנפקתה של חברת אנט גרופ של מייסד עליבאבא באוקטובר האחרון, הנחשבת כחברת הפינטק הגדולה בעולם והחד-קרן הגדול בעולם עם הערכת שווי של כ- 150 מיליארד דולר.
כאשר בוחנים את הפעילות של החברות הישראליות בתחום ניצן לציין שלוש חברות ישראליות שעשו קפיצה משמעותית בשנה האחרונה: Next Insurance שגייסה 886 מיליון דולר, מספקת פוליסות ביטוח לכ-200 אלף עסקים קטנים באופן מקוון. השנייה היא, Hippo Insurance שגייסה 709 מיליון דולר, ומתגאה בהצעות מחיר תוך 60 שניות ובפוליסות שהונפקו תוך פחות מחמש דקות. את הייצוג הישראלי סוגרת Fireblocks שגייסה 179 מיליון דולר ומפתחת עבור גופים פיננסיים סביבה בטוחה למסחר במטבעות ונכסים דיגיטליים.
חוק שירותי מידע פיננסי הוא שלב אחד בדרך ליישום רפורמת הבנקאות הפתוחה שלמעשה מחזירה לציבור את השליטה על ההחלטה לגבי שיתוף המידע הפיננסי האישי שלו. מאגר נתוני אשראי שנכנס לתוקף בשנת 2019 התחיל את השינוי, אך ארוכה הדרך ממיצוי. החידוש במאגר נתוני אשראי היה שיתוף המידע בקליק אחד לכל אחד מנותני שירותי האשראי בישראל, גם כאשר אין הכרות קודמת בין הצדדים. כל המידע לגבי ההתחייבויות שנטל הלקוח נמצא במקום אחד – ושייך ללקוח. והנה, רפורמת הבנקאות הפתוחה על שלל מרכיביה והשינויים הרבים שהיא באה לייצר, לא חפה מאתגרים ויהיה עליה לייצר הסדרה מהירה (להדביק את הפער שקיים בעולם שכבר נהנה מפתרונות דיגטליים ומהירים בשלל תחומים פיננסיים – בנקים דיגטליים, אשראי ברגע, הליך חיתום מקוון, ביטוח דיגיטלי ועוד) תוך שימור אמון הציבור שקבוע בהרגליו. שני אתגרים לא פשוטים שתלויים רבות ברגולטורים הפיננסיים ובשיתוף הפעולה ביניהם.
ההכלה של הפינטקים במארג הפיננסי בישראל עוד בחיתוליה ונדרשת "זריקת עידוד" רצינית על מנת להפוך אותה לדבר שבשגרה. עם זאת, חקיקת החוק והאסדרה לקידום הבנקאות הפתוחה טומנים בחובם שלל רב של הזדמנויות לפינטקים הישראליים שיכולים להמציא את האופן שבו הציבור הישראלי צורך שירותים פיננסיים, להתאים עצמם לגל הדיגיטלי ששוטף את העולם. להמציא את "הנטפליקס" של השירותים הפיננסיים.
*עו"ד אילן גרזי הוא שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ. עו"ד מיכל אוחנה היא שותפה במחלקה.
