דעהחמישה צעדים הכרחיים לשיפור הפריון במשק
דעה
חמישה צעדים הכרחיים לשיפור הפריון במשק
מתשתיות, דרך מעברי הגבול ועד השקעה באנרגיה מתחדשת - כדי לתמוך ביצוא הישראלי נדרשים צעדים עמוקים ומבניים מצד הממשלה והיצואנים בעצמם, ולא התערבות מלאכותית בשערי המט"ח מצד בנק ישראל
שער הדולר מול השקל נחלש השנה משמעותית והוא הגיע לרמות נמוכות שלא היו כ-25 שנה. בעקבות זאת, היצואנים הרימו קול זעקה ובנק ישראל רכש במהלך שנת 2021 כ-30 מיליארד דולר. בנק ישראל נחלץ לעזרת היצואנים, הואיל והוא מכיר בחשיבות היצוא, כגון יצירת מקומות עבודה, הגדלת הכנסות המדינה ממסים ובחיזוק העצמאות הכלכלית. היצואנים זקוקים לשקל חלש מול המטבעות הזרים, כדי להגדיל את האטרקטיביות של מוצריהם בחו"ל מבחינת מחיר, וכן על מנת להגדיל את התקבולים במונחים שקליים (כדי לשלם שכר לעובדים וכו').
עד כה, בנק ישראל רכש למעלה מ-200 מיליארד דולר, כאשר מרביתם נקנו בשער הגבוה מהשערים הצפויים להיות בשנת 2022. כלומר, מדינת ישראל מסבסדת את היצוא במיליארדים. זאת החלטה משמעותית שראויה לדיון מעמיק יותר. על הממשלה ובנק ישראל לקבל החלטות לא רק מתוך נקודת המבט הצרה של היצואנים, אלא עליהם לגבש מדיניות כלכלית הרואה את טובת המשק בכללותו. מטבע מקומי חלש פוגע ביבואנים וכן ברווחת האזרחים, הואיל וכוח הקנייה של השקל בחו"ל קטן.
על מנת לתמוך ביצוא הישראלי נדרשים צעדים עמוקים ומבניים מצד הממשלה והיצואנים בעצמם, ולא בהתערבות מלאכותית בשערי המט"ח מצד בנק ישראל. כדי לחזק את התחרותיות של היצוא הישראלי, צריכים היצואנים להציע מחיר אטרקטיבי ללקוחות בחו"ל באמצעות שיפור הפריון (פרודוקטיביות) של הייצור המקומי – זאת התרופה השורשית לחיזוק היצוא מחד, ללא פגיעה ביבואנים ובשאר האזרחים מאידך. פריון מציין שניתן להשיג יותר תפוקה מסך נתון של תשומות. ככל שהפריון עולה כך גדל כוחו של הייצור המקומי בשוקי חו"ל. לצערנו, רמת הפריון בישראל אינה גבוהה ויש מקום רב לשיפור. מבין מדינות ה-OECD, ישראל נמצאת בשליש התחתון מבחינת רמת הפריון ועל הממשלה והיצואנים בעצמם חלה החובה לבצע מהלכים לשיפורה. לטובת שיפור הפריון, על הממשלה לשדרג את מבנה המשק באמצעות הצעדים הבאים:
תשתיות תחבורתיות – היצואנים נאלצים לשאת בעלויות הובלה גבוהות של חומרי הגלם ושל תפוקתם. התשתיות התחבורתיות במדינת ישראל מפגרות אחרי כל מדינות ה-OECD. לדוגמה, ישראל נמצאת במקום ה-51 (דירוג עולמי) באיכות הרכבות ובמקום ה-44 בקישוריות של נמלי האוויר.
רגולציה – רמת הרגולציה על העסקים במדינת ישראל גבוהה (מקום 49) והיא מצריכה מהיצואנים הקדשת משאבי זמן וכסף כדי להתמודד עם הנטל. היו בעבר יוזמות למיפוי ולריכוז כל נושאי הרגולציה לעסקים לגוף אחד, שימנעו כפילויות ויקלו על העמידה בתקנים המקומיים - אך במבחן הביצוע הדבר נכשל.
מעברי גבול – כניסה ויציאה של סחורות לישראל היא מהלך מסורבל ויקר (לדוגמה, פעמים רבות מתקיימות שביתות בנמלים הגורמות נזק ליצואנים וליבואנים גם יחד). ישראל מדורגת במקום ה-93 בעולם בקלות הכניסה של סחורה זרה פנימה, בין השאר בגלל מחסומי סחר גבוהים ושקיפות נמוכה של המכס (מקום 63).
תחרות – תחרות מאלצת את החברות להתייעל ולהתחדש. רמת התחרות בענפים רבים במשק הישראלי נמוכה (בגלל לחץ של קבוצות כוח להגביל את התחרות, לחסום יבוא ובהשגת תמיכה כספית לחברות נכשלות). פתיחת המשק לתחרות תשפר את האטרקטיביות של המוצרים הישראליים בחו"ל.
אנרגיה מתחדשת – אחת ההוצאות הגדולות של היצואנים מופנית לאנרגיה. הסתמכות על אנרגיה שמקורה בדלקים יקרה יותר מאשר שימוש באנרגיות מתחדשות. על הממשלה לזרז את הקמתן של תחנות כוח גדולות לייצור אנרגיה שאינה מבוססת על דלקים.
לסיכום, הפתרון למצוקה של היצואנים אינו תלוי במהלכי בנק ישראל, אשר כאמור עולים למשלם המסים מיליארדים רבים ופוגעים במגזרים אחרים, אלא בהחלטות של הממשלה לשדרג את מבנה המשק המקומי. ההמלצות שהובאו לעיל לשיפור הפריון ידועות למקבלי ההחלטות בממשלה, אך הן אינן מיושמות, בין השאר, בגלל שיקולים פוליטיים קצרי טווח ומהיעדר מנהיגות כלכלית יציבה, אשר מתחלפת כל שנה שנתיים.
ד"ר נתנאל דרורי הוא חבר סגל במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן
