קפיטליזם 3.0העלות השנתית של המזון האבוד: 19 מיליארד שקל
קפיטליזם 3.0
העלות השנתית של המזון האבוד: 19 מיליארד שקל
דו"ח של "לקט ישראל" מגלה שלמרות סגרי הקורונה, אובדן המזון בארץ ב־2020 פחת ב־2% בלבד. הנזק הכלכלי של המזון האבוד מהווה 1.4% מהתל”ג. הנזק לכל משפחה: 7,400 שקל בשנה. “יש לחייב את כל משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות להציל מזון”, אומר מנכ”ל הארגון גידי כרוך
מנכ"ל ארגון הצלת המזון "לקט ישראל" גידי כרוך הופתע לגלות שבשנת הקורונה הראשונה לא היתה כמעט ירידה באובדן המזון בישראל. דמי האבטלה והמענקים אפשרו לאנשים לקנות מרחוק את מה שלא קנו בסופרים ולבשל בעצמם או להזמין בטייק אווי את מה שלא הוכן במקומות העבודה, בבתי המלון ובמסעדות שנסגרו. למרות הסגרים והמגבלות היתה ירידה של 50 אלף טון בלבד, שהם כשני אחוזים מאובדן המזון. כרוך מקווה שההרגל לקנות מזון באינטרנט ישמר מפני שכאשר לא מציגים את המזון בחנות, פחות ממנו הולך לאיבוד.
לפי דו"ח אובדן מזון והצלת מזון שמפרסם היום ארגון "לקט ישראל" בשנת 2020, שהיתה שנת הקורונה הראשונה, הלכו לאיבוד בארץ 2.5 מיליון טון מזון, שהם 35% מהמזון בארץ. שווי הנזק שנגרם הוא 19.1 מיליארד שקל. מתוך הכמות הזאת 1.1 מיליון טון בשווי 6.4 מיליארד הם מזון בר הצלה שראוי למאכל. לקט ישראל מציל בפועל 28 אלף טון. גידי כרוך מעריך שיחד עם ארגונים נוספים כלל הצלת המזון בישראל מגיעה ל־50 אלף טון בלבד, כלומר פחות מ־5% מהמזון שניתן להציל.
מהדו"ח עולה שאובדן המזון גורם לכל משק בית בישראל נזק של 7,400 שקל בשנה, מתוכם קרוב לחצי (3,600 שקל) הוא מזון שמתבזבז או נזרק. עוד 3,800 שקל נובעים מהעלייה במחירי המזון בגלל שכל הגורמים בדרך משיתים את עלות אובדן המזון על הצרכן.
בדו"ח הנוכחי יש דגש רב על הנזק לאיכות הסביבה המוערך ב־3.4 מיליארד שקל מתוך כלל הנזק של 19 מיליארד שקל. מתוכם, 1.3 מיליארד בגלל אובדן משאבי טבע (קרקע ומים), 1.3 מיליארד בגלל פליטת גזי חממה וזיהום אוויר ו־800 מיליון שקל עלות ישירה של טיפול בפסולת. לדברי כרוך, אובדן המזון אחראי לדברי כרוך ל־6% מפליטת גזי החממה העולמית. "רק בעלות המים מדובר בסדר גודל של 50 אלף בריכות אולימפיות שאנחנו מאבדים בשנה".
מהדו”ח עולה כי ב־2020 היתה עלייה של 42% בביקוש לסיוע במזון בגלל גל האבטלה הגדול. "לקט ישראל והעמותות שקשורות אליה עלו מ־180 אלף משפחות שמקבלות חבילות של פירות וירקות כל שבוע לפני הקורונה ל־250 אלף משפחות בתקופת הקורונה", אומר כרוך. "מדובר בעיקר בקשישים ומשפחות חד הוריות. אחרי שאנשים חזרו לעבודה ירדנו ל־220 אלף חבילות".
הרבה יותר פשוט לתת כרטיסי מזון. למה להשקיע את על המאמץ בהצלה וחלוקה?
כרוך: "בגלל המינוף המטורף. כל מה שצריך כדי לכסות את פער הביטחון התזונתי בישראל זה 3.9 מיליארד שקל. אם עושים את זה בהצלת מזון אפשר ב־1.1 מיליארד לכסות את כל הפער כי יש מינוף של 3.6 שקלים לשקל, כי אתה מספק מזון בשווי 3.6 שקלים בעלות של שקל. אם מוסיפים את העלות הסביבתית אז על כל שקל חוסכים 4.2 שקלים".
על הרעב בישראל: "אנחנו לא אפריקה אבל יש כאן אנשים שחיים בחוסר ביטחון תזונתי. אם אדם אוכל רק שומנים, פחממות וסוכרים, ההשפעה תהיה בעוד כמה עשורים כשהוא יצטרך הרבה יותר שירותי רפואה”
המדינה אומרת בעצם שהיא לא מאמינה בהצלת מזון. את מעט הסיוע לביטחון תזונתי היא משקיעה בעיקר בכרטיסי סיוע.
"אכן המדינה לא רואה בזה כלי. אבל אני חושב שבמשרד הרווחה מבינים עכשיו את החשיבות של הצלת מזון, וזה הולך להשתנות. הולך לצאת מכרז חדש לביטחון תזונתי ואני מקווה שיהיה בו יותר מקום להצלת מזון".
איך אנחנו יחסית לעולם?
"אנחנו מדינת צריכה מערבית ואחוזי האובדן בסביבות 35% קרוב לממוצע העולמי.בארצות הברית יש סוכנויות להצלת מזון. באירופה יש יוזמות להצלת מזון שמיועדות ביחוד לצמצם הטמנת אשפה והפחתת גזי החממה. שם מדברים שצריך לייצר פחות. אבל תמיד יהיו עודפים ויהיה צריך להציל אותם ולהעביר אותם למי שצריך".
מה אתה אומר על הטענה שאין בישראל רעבים?
"אנחנו לא אפריקה אבל יש בישראל אנשים שחיים בחוסר ביטחון תזונתי. אם אדם אוכל רק שומנים, פחממות וסוכרים, ההשפעה תהיה בעוד כמה עשורים כשהוא יצטרך הרבה יותר שירותי רפואה. אז אולי כדאי לטפל בבעיה עכשיו".
על תפקיד הממשלה: "מעט מאוד מהחברות הממשלתיות תורמות עודפי מזון. כל הסכם שהממשלה עושה עם ספקים בנושא מזון צריך לכלול סעיף שאם יש עודפים, הם יתרמו"
5% הצלת מזון זה נראה מעט. למה לא תורמים לכם יותר?
"תורמים המון. אי אפשר להפיל הכל על תרומות. היום הכל נשען על פילנתרופיה. אם רוצים לגדול משמעותית חייבת להיות לקיחת אחריות של הממשלה. המדינה חייבת להסתכל על כשל השוק: זורקים כל כך הרבה למרות הצורך. ולא מדובר בתקציבים כל כך גדולים. אבל גם אין תמריצים כלכליים לתרומה. היום תורם יכול לקבל עד 25%–30% החזר על התרומה ואתה רואה את התוצאה רק אחרי שאתה מגיש את הדו"ח. אתה צריך לשלם על התרומה מע"מ עכשיו ותראה את ההחזר בעוד שנה. החקלאי אומר תעזבו אותי מלקחת חשבונית. גם ככה אני על הגבול בין רווח להפסד".
ומה עם המזון שהממשלה זורקת?
"צריך לקבל החלטה שכל משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות יתרמו את עודפי המזון שלהם, כי זה כסף שאנחנו נותנים להם. היום מעט מאוד מ־41 החברות הממשלתיות תורמות. חברת חשמל מאוד פעילה. בנוסף, כל הסכם שהממשלה עושה עם ספקים בנושא מזון צריך לכלול סעיף שאם יש עודפים הם יתרמו. קל יחסית לעשות את זה. עדיין לא יצאה תוכנית לאומית להצלת מזון. תוכנית כזאת היא מחויבת המציאות ומשרד ראש הממשלה צריך לתכלל אותה כי יש משרדים רבים שמעורבים. צריך לתת פיצוי לחקלאים עבור תרומת עודפים. זה משהו שקיים בארצות הברית ובעולם. זה WIN־WIN לנזקקים, לחקלאים ולממשלה".
