פרשנותגם השופטים השמרנים מאסו בסחבת ההשתמטות
פרשנות
גם השופטים השמרנים מאסו בסחבת ההשתמטות
בניגוד לעתירות הקודמות בנושא הגיוס שנסחבו במשך שנים, שופטי בג"ץ הבהירו שהפעם ימהרו להחליט והפגינו חזית אחידה בין שמרנים לליברלים: "לא רוצים שהעתירות יתגלגלו עד קץ הדורות". בדלת האחורית עוד ניסתה הממשלה לקדם את ההפיכה המשטרית בשאלת הייצוג שלה
1. אם מישהו חושב שגם הפעם כבעבר בית המשפט ימתין זמן רב עם פסק הדין בנושא גיוס בחורי הישיבות, מ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן הבהיר שזה לא המצב. "אנחנו לא רוצים שהעתירות יתגלגלו עד קץ הדורות. אנחנו לא בלוחות זמנים כמו פעם של 25 שנה. אנחנו מתכוונים להכריע בשאלות העקרוניות בעתירות האלו", אמר פוגלמן.
כשהנציג הפרטי של הממשלה עו"ד דורון טאובמן אמר שצריך להתחשב בכוונת הממשלה להעביר חקיקה בחודשיים הקרובים אמר פוגלמן ש"קיומם של הליכי חקיקה הוא לא עילה לדחיית גיוס". השופט נעם סולברג אמר ש"לא על מי מנוחות אנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים בזמן מלחמה". לדבריו, "המצב הוא לא של 'אחרי המבול'. המבול עכשיו ואיתו צריך להתמודד".
יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד אליעד שרגא, אחד העותרים, אמר באותו עניין ש"הופענו בעתירות נגד חוק טל הראשון, חוק טל המתוקן, הופענו בחוק שקד. אי אפשר להמשיך עם המשחק של הדחיינות של 25 שנים. אני מבקש שתקבלו החלטה אמיצה שסוף סוף תסגור את האירוע". עם זאת גם שרגא הכיר בכך שהממשלה כבר מובילה חוק השתמטות עוקף בג"ץ.
היתרון של הדיון בבג"ץ הוא שהתיק הפעם כל כך פשוט כי אין חוק שמאפשר לתת דחיית שירות לתלמידי ישיבות וברור שהממשלה מפרה את החוק. אם כצפוי יעבור חוק השתמטות חדש, בחודשיים הקרובים הדיון כולו עלול להתחיל מחדש. כך למשל עצירת התמיכות ל־56,500 תלמידי הישיבות שאיבדו את מעמד דחיית השירות, נובעת מהיעדר החוק. מרגע שיעבור חוק השתמטות ייפתח הדיון על עצירת ההקצבות מחדש.
השופט נעם סולברג: "למה להסתפק ב־3,000? למה עכשיו במצוקה הנוראה שאנחנו נמצאים בה רק 3,000? זה אפס קצהו"
2. הרכב של תשעה שופטי בג"ץ בראשות מ"מ הנשיא עוזי פוגלמן דן אתמול בשש עתירות בנושא גיוס בחורי הישיבות. דיונים בבג"ץ, בוודאי כאלה שמשודרים, בוודאי בהרכב מורחב, יוצרים הרבה מאוד דרמה. אלא שהם מעצם טיבם מועדים לאכזב, מהסיבה הפשוטה שההחלטות בדרך כלל לא ניתנות בדיונים אלא לאחריהם. בדיונים אפשר מקסימום להקשיב לשופטים ולראות לאן הרוח נושבת. פסקי הדין לעומת זאת נוחתים במייל של הצדדים במועד אחר וללא כל דרמה, לפעמים אחרי שנים. הפעם פוגלמן הבהיר שזה יהיה מהיר. כשנציג הפרקליטות ביקש לעדכן כשתסתיים עבודת המטה בצבא בנושא כמה חרדים אפשר לגייס, הבהיר פוגלמן שזה יהיה אחרי פסק הדין.
3. הדבר הפסימי ביותר מבחינת הממשלה והמפלגות החרדיות שהתברר אתמול היא האחדות הברורה בין שופטי בג"ץ. בנושא ההשתמטות אין סדקים בין שופטי בג"ץ ליברלים ושמרנים. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה הודיעה לבג"ץ ביום חמישי שצה"ל מסוגל לגייס 3,000 חרדים בשנת הגיוס הקרובה (יולי 2024 עד יוני 2025). השופט נעם סולברג, סמל שמרני, אמר ש"זה הצעד המתחייב הראשון, הבסיסי והמינימלי". לדבריו, "התאכזבתי מאוד מהמספר 3,000. בכל העשור האחרון היו 2,000-3,000 מגויסים חרדים בשנה, מה החידוש? זה אפס קצהו. הלוואי שהיה פי 3. למה רק 3,000? אם הצבא אומר, צריכה להיות תמיכה נלהבת של הממשלה".
השופט השמרן אלכס שטיין דחה את טענת הממשלה שאפשר להמשיך לשלם תמיכות לתלמידי הישיבות שמעמדם אינו מוסדר. לדבריו, "נותנים כסף למי שמקיימים את החוק ולא למי שלא מקיימים את החוק".
נציג היועמ"שית, עו"ד אבי מיליקובסקי: "הממשלה אינה יכולה ביד אחת להימנע מלשלוח צווי גיוס ובידה השנייה להמשיך לממן תלמידי ישיבות"
4. הודעת הפרקליטות לבג"ץ ביום חמישי שהיכולת של הצבא היא לגייס בשנת הגיוס הבאה 3,000 חרדים, גררה ביקורת ציבורית קשה. הממונה על הבג"צים בפרקליטות עו"ד אבי מיליקובסקי שייצג בדיון את היועצת המשפטית אבל לא את חברי הממשלה הגיב לביקורת ואמר ש"3,000 זה מספר התחלתי. זה המספר המינימלי שהצבא יכול להתחייב. הכלל הוא גיוס שוויוני. מערכת הביטחון מחויבת לפעול להגדלתו לאור ערך השוויון וצרכי הצבא. ייתכן שבתום עבודת המטה במערכת הביטחון הוא יגדל".
הוא דחה על הסף את עמדת נציג המשלה ששאלת הגיוס מסורה לשיקול דעת הפוקד (כלומר קצינים באגף כח אדם). לדבריו, "התזה שהחלטת מדיניות כל כך חשובה תתקבל על ידי קצינים בדרגת סגן אלוף לא מחזיקה מים". אלא שטאובמן רואה את הדברים בדיוק הפוך ולא מוכן להתחייב גם ל־3,000. "הפוקד אמר שיכולים לגייס 3,000, לא שיגייס 3,000", הבהיר נציג הממשלה.
אחד מנציגי הפרקליטות עו"ד ענר הלמן תרם לדיון נושא שבדרך כלל אין שמים לב אליו. הוא הסביר שהשאלה כמה יגייס הצבא "תלויה בכמה כסף הממשלה תקציב. להקים בקו"ם חרדי או חטיבה חרדית עולה כסף". ובמילים אחרות הממשלה יכולה לטרפד את גיוס החרדים באמצעות ייבוש תקציבי. נציגת אימהות בחזית עו"ד דפנה הולץ לכנר ביקשה שבית המשפט יורה על הקצאת התקציבים הדרושים.
5. את תקן הקוזק הנגזל של הדיון סיפק עו"ד דוד שוב שביקש להצטרף לעתירה בשם איגוד מנהלי הישיבות ביום רביעי שעבר, כלומר שיהוי שקשה למצוא לו תקדים, ולמרות זאת התלונן על העדר ייצוג לישיבות. המפלגות החרדיות שהיו משיבות לעתירות נמנעו מלהגיב. אחד השופטים ציין שההקצבות לתלמידי הישיבות נעצרו בצו בג"ץ ב־1 באפריל. "הפסיקו את התמיכות ולא הרגשתם?" "אם מישהו רוצה לומר שהוא נפגע מהפסקת תמיכות שיבוא בזמן", אמר נציג התנועה הדמוקרטית האזרחית עו"ד גלעד ברנע. "זה לא הגון".
אחת השאלה התאורטיות שבית המשפט דן בהן אתמול היתה מה היה קורה אם תלמידי ישיבות היו ממלאים את חובתם, מתייצבים בלשכות הגיוס ואומרים לצבא – תגייס אותנו. השופטים הבהירו שבמקרה כזה גם אם גיוסם היה נדחה, הם היו זכאים להקצבות. אלא שהסיכוי שתלמידי ישיבות ייקחו את הסיכון נראה קלוש במיוחד. בחלק הדיון בנושא העתירה להפסקת הקצבות לתלמידי הישיבות אמר טאובמן שמדובר בדיני נפשות של תלמידי הישיבות והשופטת דפנה ברק ארז הגיבה בכעס ש"מדובר בדיני נפשות של הרבה אנשים במדינה ולא רק של תלמידי ישיבות".
6. אחת הסוגיות המשפטיות המרכזיות בדיון היא הניסיון של הממשלה למנות לעצמה בנושא ההשתמטות יועץ משפטי פרטי במקום היועצת המשפטית לממשלה, כלומר מישהו שלא רק מייצג אלא גם קובע מה החוק. היועמ"שית בהרב־מיארה רואה בעניין הזה מהלך של ההפיכה המשטרית. השופטים ניסו להתחמק מהדיון בטענה שטאובמן הבהיר שהתבקש רק לייצג ולא לייעץ.
בא כוח הממשלה עו"ד טאובמן: אם היום יבואו 63 אלף חרדים לבקו"ם לא ניתן יהיה לגייס אותם מבחינת אורח החיים בצבא. צריך להסדיר את הפיתרון הנכון במסגרת הצבא כדי שהם יתגייסו. הממשלה חפצה להגדיל את היקף גיוס החרדים"
נציג הפרקליטות עו"ד ענר הלמן התעקש שהחלטות הממשלה והמסמכים שהגישה לבית משפט שלה מבהירים שהיא רואה בטאובמן גורם מייעץ של הרשות המבצעת. נציג משמר הדמוקרטיה הישראלית עו"ד יובל יועז אמר שיש לבטל את החלטת הממשלה שטאובמן מייעץ לכל הרשות המבצעת.
פוגלמן הבהיר ש"אין שאלה שהממשלה לא יכולה להחליט על גבולות הייצוג שלה ונבהיר את העניין".
בהקשר אחר הוסיף: "משרדי הממשלה מיוצגים על ידי היועצת המשפטית לממשלה. זה לא קשור בכלל לייצוג הממשלה. אנחנו נכתוב שהממשלה לא יכולה לקבוע מי ייצג אותה במקום היועצת המשפטית". כך כנראה יסוכל עוד ניסיון להעביר בדלת האחורית את חוק היועמ"שים, מרכיב מרכזי בהפיכה המשטרית, עד הניסיון הבא.
