מעבדים את העבודה
מעבדים את העבודה
תחום דיני העבודה עומד בפני אתגרים משפטיים וכלליים חסרי תקדים הדורשים מענה רב שכבתי בתנאים יוצאי דופן. לרגל פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני העבודה, ולאחר יותר משנה ממועד פתיחת מלחמת 'חרבות ברזל', נפגשו בכירי התחום בכדי לדון בנושאים המרכזיים איתם הענף מתמודד
מלחמת 'חרבות ברזל' נמשכת כבר מעל לשנה ומייצרת אתגרים משמעותיים לשוק העבודה. מחסור בעובדים בענף הנדל"ן, מחסור בעובדים בכל מערכי העבודה במשק בעקבות שירות מילואים של עובדים רבים, מחסור בעובדים בשל העומס הרב המוטל על עובדים ועובדות שבני או בנות זוגם משרתים במילואים, ועומס גדול על עובדים שממלאים את המחסור בעובדים הנעדרים מהעבודה בשל הסיבות האמורות ומסיבות נוספות, חלקן קשורות למלחמה, חלקן לא. כל זאת מייצר מצב חסר תקדים המאתגר את הכלכלה הישראלית ואת עובדי המשק, אך גם את המערכת המשפטית שנאלצת לספק פתרונות מותאמים למצב תקדימי, "שוק העבודה בישראל עובר טלטלה חסרת תקדים שמחייבת חשיבה מחודשת על האיזון בין זכויות עובדים לצרכי המעסיקים", הסבירה עו"ד שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט, במהלך מפגש פורום Duns 100 לבכירי מערכת המשפט בתחום דיני העבודה שנערך השבוע בתל אביב בהשתתפות עורכי הדין המובילים את התחום, "לא מספיק להרחיב את ההגנות על משרתי המילואים, צריך גם לתת למעסיקים את הכלים להתמודד עם המצב. האתגר האמיתי הוא ליצור מערכת משפטית דינמית שתדע להתמודד עם המציאות המשתנה".
הפגיעה הרוחבית מורגשת בכל ענפי המשק והמצב הנוכחי מחייב את ההתגייסות של החברה האזרחית, לא רק לשירות מילואים ולמערכי התנדבות המחזקים את החזית והעורף, אלא גם התגייסות של החברה האזרחית להמשיך להניע את הכלכלה הישראלית שבלעדיה תיפגע היכולת של ישראל לנהל את המלחמה. אחד מהענפים הקריטיים למשק הכלכלי הוא ענף ההייטק, קטר הצמיחה של המשק הישראלי, "על אף הקשיים והאתגרים שמציבה מלחמת חרבות ברזל – מהאטה בגיוסי הון, דרך מחסור בכוח אדם בעקבות גיוס המילואים הנרחב ועד לירידה במוטיבציה של משקיעים – אנו רואים חברות שמצליחות להתמודד עם המצב", אמרה מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד חברות ההייטק, "רבות מהחברות הישראליות עומדות ביעדים שלהן, וממשיכות לחדש ולצמוח למרות הנסיבות המאתגרות. ההייטק הישראלי מפגין חוסן יוצא דופן, יצירתיות והתמדה, וממשיך לשמש כעמוד תווך מרכזי בכלכלה הישראלית".
במסגרת הפורום דנו המשתתפים בנושאים הבוערים שעל סדר היום המקצועי בהם ההתמודדות עם המחסור החמור בכוח האדם עקב הגיוס הנרחב למילואים, זכויות עובדים במצב חירום ובתקופת מלחמה, מגמות מתפתחות בדיני עבודה בעקבות התארכות המלחמה, התאמות נדרשות בהסכמי עבודה בתקופת חירום, התפתחויות בפסיקה בתחום סכסוכי עבודה, מדיניות ממשלתית ומנגנוני תמיכה במגזר העסקי ועוד.
כולל שירות
אחד הנושאים המדוברים ביותר בכנס היה שירות המילואים והשפעתו על עובדים ומעסיקים. עו"ד רמי לנדא, שותף במשרד 'מיתר עורכי דין' הצביע על הקושי הרב והמיותר, שנוצר לדבריו למעסיקים כתוצאה מהצורך לקבל מראש אישורי פיטורים לאנשי מילואים. עורך דין לנדא הציע לעבור מהשיטה של היתרים לשיטה של קנסות ופיצוי, גם בסכומים גבוהים ומשמעותיים, בכל מקרה של פיטורי מילואימניקים מטעמים הקשורים - אפילו בעקיפין - בשירות המילואים. שיטה כזו, על פי ההצעה, תבטיח את זכותם של משרתי המילואים שלא ייפגע מקום עבודתם, מחד, אך מאידך תאפשר לבצע הליכי פיטורים שאין קשר כלשהו בינם לבין השירות.
עו"ד ענבל פלמור דורי, שותפה, אפרת דויטש ושות' משרד עורכי דין, דיברה על הצורך ביצירת כלים משפטיים שיסייעו להשבת מילואימניקים לשגרת עבודה תקינה, "בתקופת המלחמה, ניתן לומר שככלל מעסיקים הכילו והתמודדו עם היעדרותם של מילואימניקים ממקום העבודה ועם הנטל שנפל על עובדים ומנהלים. אני מניחה שלצד הערך החשוב של התגייסות כלל המשק לטובת משרתי המילואים, תרמה לכך גם הגישה הנוקשה יחסית של הוועדה במשרד הביטחון שאמונה על מתן היתרים לפיטורים, וכן התוספת המבורכת בגובה 20% מתגמולי המילואים שנוספו כשיפוי למעסיקים. אבל, כעת צריך לחשוב על שילובם בחזרה של המילואימניקים, חלקם פצועים בגוף ובנפש, והשאלה האם הכלים המשפטיים הקיימים היום, כגון צו ההרחבה לעניין העסקת בעלי מוגבלויות, הינם כלים מספקים. אולי צריך לבחון כלים נוספים כגון מכסת ימי היעדרות, על מנת לאפשר חזרה הדרגתית, שיפוי ותמריצים למעסיקים ועוד".
עו"ד אופיר פוזנר, שותף מחלקת דיני עבודה ש. הורוביץ ושות' דיבר על השלכות שירות מילואים ממושך של עובדים על היכולת של ארגונים לערוך הליכי התייעלות ורה-ארגון, "למרבה הצער, המלחמה הנוכחית נותנת את אותותיה והשלכותיה גם בשוק העבודה. מתחילת המלחמה נסגרו אלפי חברות ועסקים שלא הצליחו לעמוד באתגרי התקופה ולצערנו אין צפי לסיום מגמה זאת. הגיוסים הרבים והממושכים של עובדים לשירות המילואים מאלצים עסקים רבים להתאים עצמם למצב הקיים ולבצע פעולות שונות, כגון התייעלות והליכי רה-ארגון על מנת למנוע סגירת פעילות מוחלטת. כידוע, חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) התש"ט-1949 מגביל את האפשרות של מעסיקים לפטר עובדים במהלך שירות המילואים ובמהלך 30 הימים מתום שירות המילואים, אלא בהיתר של ועדת התעסוקה שתינתן רק מטעמים מיוחדים ורק אם יוכח כי הפיטורים אינם בשל שירות המילואים. בחודש מרץ 2024 פורסם צו ההרחבה שהאריך את התקופה המוגנת מ-30 ימים ל-60 ימים, בהתאם למפורט בצו. באותם מקרים מצערים בהם החברה נאלצת לסגור את פעילותה העסקית - קיימות גישות שונות בוועדת התעסוקה לשאלה האם סגירת פעילות החברה עולה לכדי "טעם מיוחד" כדרישת החוק. במספר החלטות שניתנו במהלך השנה החולפת נקבע כי סגירת פעילות עסקית של החברה הוא "טעם מיוחד" המצדיק עקרונית את מתן ההיתר. אולם, במקרה אחר, נקבע כי סגירת הפעילות אינו "טעם מיוחד", שכן החברה נותרה סולבנטית. נראה כי דרך המלך היא לקבל את הסכמת העובד למתן היתר זה. במספר החלטות של ועדת התעסוקה הובהר כי הסכמת העובד לפיטוריו – אינו תנאי סף או הכרח נדרש לקבלת ההיתר, אך יש בה כדי לתמוך בטעמים המיוחדים הנדרשים לצורך הוצאת ההיתר. מכאן, כי הסכמת העובד מקצרת את הדרך ומסייעת לחזק את הטענה לקיומו של טעם מיוחד, כדרישת החוק".
עו"ד חיה שפיגל, שותפה משרד ש. פרידמן אברמזון ושות' הסבירה שחוקי העבודה של היום לא נותנים מענה מספק לאתגרי השעה, "חוקי העבודה הנוכחיים לא מספקים מענה מתאים, לא לעובדים ולא למעסיקים. מחד, עובד שנאלץ להתנתק ממקום העבודה לתקופה ממושכת בשל מילואים, עלול לגלות בשובו כי התפקיד שלו התייתר. מאידך, מעסיקים שמתקשים ממילא להתמודד עם אתגרי המלחמה, לא מקבלים תמיכה כלכלית מתאימה. עובדים במילואים עולים כסף רב למעסיק שנדרש להמשיך לשלם את כל הזכויות הסוציאליות ומקבל החזר חלקי בלבד. הממשלה חייבת להסיט כספים לטובת תמיכה בעסקים שנפגעו, להעמיד להם הלוואות ממשלתיות בריבית נמוכה, להחזיר למעסיקים את מלוא העלויות הכרוכות בשירות מילואים של עובד ולהרחיב את הזכויות למשרתי המילואים ובני זוגם על חשבון המדינה ולא על חשבון המעסיק".
עו"ד שני מרום, שותפה במחלקת דיני עבודה בפירמה AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', התייחסה לסוגיות עמן מתמודדים מעסיקים ביישום הוראות חוק החיילים המשוחררים, בכל הקשור להתמודדות ושילוב המילואימניקים במקום העבודה לנוכח התמשכות המלחמה, "חוק החיילים המשוחררים שנחקק בשנת 1949 נועד בין היתר על מנת למנוע מצבים של אפליית חיילי מילואים במקומות העבודה. בתקופה בה נחקק, בהתאם, ובימי שגרה, הסוגיות של זכויות חיילי מילואים בהיבט של פיטורים ואפלייתם לא הייתה כה שכיחה. ואולם, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7.10 גויסו כ-300,000 חיילי מילואים לשירות פעיל, והמנגנונים הקיימים בחוק ומעורבותן של ועדות התעסוקה במשרד הביטחון בתהליכים אלה כבר לא מתאימים לעת הזו. רק כדי לסבר את האוזן, במלחמת העצמאות שהחוק נחקק לאחריה, השתתפו כ-28,000 חיילים ולוחמים. כלומר, ברור שאנחנו מצויים כיום במציאות שונה לחלוטין מזו שהייתה עת נחקק חוק החיילים המשוחררים.
כך למשל, החוק מסדיר מנגנון של הגשת תביעה ישירות לוועדת התעסוקה ככל שזכויותיו של העובד הופרו לפי חוק זה, כאשר לוועדה ניתנת למעשה סמכות מקבילה לזו של בתי הדין לעבודה ואף הרשאה לפסוק פיצויים בסכום השווה לחמש פעמים שכר העבודה של העובד. ההלכה הפסוקה בבתי הדין לעבודה כבר קבעה כי פיצוי בגין פיטורים שלא כדין לא יחושב כמכפלת השכר, אלא כסכום כולל שמגלם את הפגיעה בעובד. כאמור, זוהי רק דוגמא אחת מיני רבות לשינויים שלדעתי צריכים להיעשות בחוק שנחקק בשנות ה-50. אבל במקום להתפנות לכך, מנסים לחוקק חוקים "עוקפים" שונים ומשונים, שלא מותאמים למצב, ולא הולמים את הכמות האדירה של חיילי המילואים שמגויסת מאז ה-7.10. זו סוגיה משפטית וחברתית שחייבים לתת עליה את הדעת ושצריכה להיות בראש סדר העדיפויות של המחוקק".
עו"ד דפנה אזולאי רגב, שותפה מייסדת, אזולאי - רגב משרד עורכי דין התייחסה לחשיבות על שמירת זכויות העובדים בתקופה הנוכחית, "גם בתקופת מלחמה ולמרות הקשיים שהמעסיקים חווים בתקופה זו - שהם ללא ספק קשיים לא מבוטלים - חשוב לשמור על זכויות העובדים, בין אם מדובר בזכויות איש מילואים שעדיין מועסק במקום העבודה וצריך להחזיר אותו למעגל העבודה לאחר השירות, ובין אם מדובר בלאפשר עובדים להביע מגוון דעות ולאפשר חופש ביטוי בתקופה סוערת זו, גם אם הדעה לא לרוחו של המעסיק ושאר העובדים. אסור שבגלל תקופת המלחמה יידחקו הצידה זכויות פרט של עובדים ולבתי הדין לעבודה יש חשיבות מכרעת בנושא הזה".
עו"ד לימור ארגוב שנהב, שותפה מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות' התמקדה בדבריה בסוגיית השילוב מחדש של עובדי המילואים אשר חוזרים לעבודה ואמרה כי, "אחת הסוגיות המשמעותיות שאנו נדרשים לה היא שילובם מחדש של אנשי מילואים בשוק העבודה, עם שובם משירות מילואים ממושך בעקבות הלחימה המתמשכת. הבעיה היא שרבים ממשרתי המילואים עלולים למצוא את עצמם מחוץ למעגל העבודה, והפתרון לכך דורש חשיבה יצירתית ועידוד החזרה לשוק התעסוקה. הסנקציות המוטלות על מעסיקים אינן עדכניות ואינן מסייעות למטרה של שילוב מחדש של משרתי המילואים בשוק העבודה. על המדינה להעניק הטבות, תמריצים ופתרונות יצירתיים נוספים שיאפשרו למעסיקים לשלב מחדש את משרתי המילואים בצורה חלקה ויעילה". לדבריה, "בעת האחרונה התחילו דיונים, שלצערנו לא הבשילו בוועדת החוקה של הכנסת, ואלו כיוונים שיש להמשיך ולדון בהם. לדוגמה, הצעת חוק פרטית שתיתן עדיפות למשרתי המילואים במכרזי כוח אדם של שירות המדינה, באמצעות שימוש בכלי הקיים של "ייצוג הולם" ואף מתן עדיפות ברכש של הממשלה של טובין ושירותים מעסקים בבעלות אנשי מילואים או מחברות המעסיקות אנשי מילואים רבים. הצעות אלו שמעודדות תעסוקה ימשיכו להניע את המשק והכלכלה בזמנים שהמדינה כל כך זקוקה להם".
עו"ד קליה קליין, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ ציינה בדבריה את הבעיות הקיימות סביב נושא פיטורי עובדים שנמצאים במילואים, "המלחמה והמילואים העלו בעיות רבות שטרם נפתרו על ידי המחוקק וועדות העבודה והתעסוקה, במיוחד בסוגיית פיטורי עובדים שנמצאים בשירות מילואים. חשוב להגן על המילואימניקים מפני פיטורים בלתי צודקים שנובעים מהיעדרותם הממושכת או מהקשיים לחזור לעולם העבודה לאחר שירות ארוך. אך מה קורה כשחברה נאלצת לסגור את שעריה עקב המלחמה, וכלל העובדים מפוטרים? במצב כזה, ברור שהפיטורים אינם נובעים ישירות מהמילואים, ועדיין אין דרך מהירה לסיים את ההעסקה ללא פנייה לוועדת התעסוקה – מה שמוביל להוצאות משפטיות מיותרות".
קליין מצביעה על בעיה נוספת: עובדים שחתמו על הסכמי סיום עבודה המקנים להם הטבות מוגדלות מעבר לחוק, כמו הודעה מוקדמת מוארכת. במקרים שבהם אותם עובדים גויסו למילואים עם מועד סיום העבודה המתקרב, על החברה לקבל אישור מיוחד לפיטוריהם, אף שהסכמי הסיום נחתמו זמן רב לפני פרוץ המלחמה או גיוסם. לפי קליין, "כדי לפתור בעיות אלו, ועדות הפיקוח והתעסוקה צריכות לפרסם רולינג כללי שיאפשר מסלול ירוק ואישור אוטומטי לסיום העסקה במקרים מסוימים, בדומה למסלולים ירוקים שמפרסמת רשות המיסים. רולינג כזה יפחית את ההתנגדויות לפיטורים מצד עובדים ועורכי דין, ויקל משמעותית על הצדדים ועל הוועדות, כך שההליך יהפוך לטכני ויעיל יותר, כפי שצריך היה להיות מלכתחילה".
עו"ד מורן לנטוש, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד עמית, פולק, מטלון ושות' סיפרה כי היא אשתו של מילואימניק ששירת מעל 200 ימים בעזה מתחילת המלחמה ושיתפה שהיא שמחה להיווכח כי לקוחותיה, מעסיקים גדולים בעיקרם, נרתמו לטובת המילואימניקים ופעלו לשמר אותם, גם בנסיבות מורכבות ורק במקרים חריגים סיימו העסקה, בהיתר, ועד כמה שניתן בהסכמה. עוד התייחסה עו"ד לנטוש לסוגיה אקטואלית הנוגעת להתאגדויות עובדים וציינה כי "הגיעה העת לפסיקה אמיצה של בתי הדין לעבודה, אשר יתנו הזדמנות אמיתית לארגוני עובדים 'פנימיים' המוקמים מקרב עובדי החברה, לקבל הכרה כארגון עובדים יציג, וזאת בכפוף להיותם ארגונים אותנטיים, אשר הוקמו לשם קידום מטרות המותאמות לצרכי ואתגרי העובדים ומבקשים לייצגם נאמנה. ארגונים אלו, מתקשים מטבע הדברים לעמוד בכל כללי הדין. לטעמי, יש לספק להם "הגנת ינוקא", בפרט בשלבים הראשונים של ההקמה. דרישה לעמוד באופן דווקני בכל כללי הדין (דבר הדורש זמן, כסף, ייעוץ משפטי, משאבים וכו'), תמנע מארגוני עובדים חדשים את האפשרות לפרוץ ולהצליח להקים התארגנות עובדים. מצב זה ישמר מציאות בה אך ורק ארגוני העובדים הוותיקים והחזקים מצליחים לפעול ולאגד עובדים, בעוד הם לאו דווקא עונים על צרכי ורצון העובדים – זאת, כמו בהליך המתנהל בימים אלו ובו אני מייצגת את ארגון העובדים 'הפנימי' שהצליח לאגד מעל שליש מעובדי החברה ופעל ברצינות ומתוך רצון עז וכנה לייצג את כלל העובדים, ולנהל מו"מ קיבוצי עם הנהלת החברה, שלא באמצעות ההסתדרות".
תקופה לא פשוטה גם למעסיקים
עו"ד שבי מיכאלי, שותף וראש מחלקת דיני עבודה במשרד ליפא מאיר ושות' התייחס למצוקת המעסיקים בזמן מלחמה, "המעסיקים אמנם לא נמצאים בחזית הלחימה, אך הם חיוניים לא פחות לקיומנו כמדינה, שכן הם המנועים הכלכליים המניעים את המשק. ללא סיוע ותמיכה בעסקים ובחברות במשק, ישראל עלולה לעמוד בפני תבוסה כלכלית שתשפיע לא רק על החברות עצמן אלא גם על חייהם של אנשי מילואים רבים שלא יהיה להם מקום עבודה לחזור אליו לאחר המלחמה". מיכאלי ציין כי ההקרבה של משרתי המילואים לא ניתנת לביטוי במילים, ועל המעסיקים לגלות אמפתיה ורגישות כלפי המילואימניקים שנפגעו באופן אישי, "הממשלה חוקקה חוקים שמגנים על אנשי המילואים ובני זוגם, עם זאת, הממשלה הפקירה את המעסיקים. חשוב לזכור שהמעסיקים נפגעים במלחמה בכמה חזיתות שונות: כוח עבודה חיוני שלהם מגויס למילואים לתקופות מאוד ארוכות של חודשים רבים. זו פגיעה דרמטית, ובנסיבות שאנו לא רוצים לפטר את אותם עובדים ולהביא עובדים אחרים, הפגיעה היא לעתים אנושה, ומנגד הממשלה הטילה מגבלות על פיטורים וצמצום משרה או הפחתת שכר, על מנת לאפשר למעסיקים להיערך לתקופה הקשה. הפיצוי המוצע למעסיקים בגין הפחתת הרווחים שלהם מגוחך ביחס לנזקים וההוצאות שלהם. אני קורא לממשלה לסייע בחקיקה למעסיקים ולתמוך בהם על מנת שהגלגלים שמניעים את המשק ומייצרים למדינה את הכנסותיה ימשיכו להסתובב, וכאשר כל אנשי המילואים ובנות ובני זוגם, המפונים והחטופים, יחזרו בשלום לביתם, יהיו להם מעסיקים שימשיכו להעסיקם ולהוות להם מקור פרנסה וכבוד".
עו"ד רחל הררי ליפשיץ, שותפה, הררי ליפשיץ ובביש דיברה על הצורך במציאת תמיכה ופתרונות למעסיקים בתקופת המלחמה, "לכל אירוע כלכלי, בטחוני וחברתי השפעה ישירה על מקום העבודה, שהוא הרגיש ביותר לשינויים כאלו – קל וחומר שלמלחמה הארוכה והקשה ביותר בתולדות ישראל יש השפעה דרמטית. עדיין מוקדם להגיע למסקנות וסיכומים, לנוכח המציאות הדינמית. בדומה למשברים קודמים, המדינה התעכבה במתן מענה וחוסר הוודאות הקשה על מעסיקים ועובדים. יש מקום לתמיכה ופתרונות למעסיקים, כחלק מתהליכי השיקום והריפוי. יש מקום וחובה למתן פתרונות לאוכלוסיות העובדים הפגועות. מעבר לקשיים, יש לזכור שתקופה של מלחמה גם מאתגרת את נושאי הגיוון התעסוקתי ותדרוש טיפול ייעודי הולם".
עו"ד עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף), גולדפרב גרוס זליגמן נגע בדבריו בהשלכות נוספות של המלחמה על שוק העבודה, העובדים והמעסיקים, "דוגמה טובה להשלכות המלחמה על שוק העבודה ניתן למצוא בנמל אילת (גילוי נאות – משרדנו ייצג את נמל אילת בסכסוך זה). פעילות הטרור החותי וחסימת מיצרי באב אל מנדב צמצמה כמעט לחלוטין את תנועת האוניות בים סוף, דבר שהשליך במישרין על פעילותו של הנמל. הנמל נאלץ לנקוט בצעדים שנועדו לצמצם את היקף הנזקים וההשלכות הכלכליות עליו. במקום לפטר עובדים כפי שרשאי היה לעשות הנמל בהתאם להסכם הקיבוצי שחל עליו, בחר הנמל במודל של השעיית יחסי העבודה והענקת רשת בטחון כלכלית לעובדים בדמות דמי אבטלה, והוציא קבוצת עובדים לחל"ת. להבדיל מפיטורים, הוצאת עובדים לחל"ת לא עוגנה בהסכם הקיבוצי, וההסתדרות התנגדה לצעד זה ופנתה לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין האזורי לעבודה, התבסס על פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מאוגוסט 2024 אשר דן בשאלה דומה לאור משבר הקורונה ואשר פסק כי נדרשת זהירות בהעתקתם של כללים שהוצבו בימים של שגרה למצבי משבר, ויש מקום לשקול התאמות. בית הדין קבע כי למרות שההסכם הקיבוצי אינו תומך במנגנון של חל"ת, רשאי הנמל לנקוט בצעד זה. אני שמח שבית הדין קיבל את עמדתנו לפיה מצבים חריגים דורשים התאמה למציאות מורכבת כצעד מונע מנקיטת צעדים דרסטיים יותר".
עו"ד איריס אלמוג, בעלים, איריס אלמוג משרד עו"ד התייחסה להשפעת המלחמה על ענף דיני העבודה, עם דגש על פיטורי עובדים בגין הסתה, "במענה לשאלה האם שבעה באוקטובר שינה את מגמת בית הדין לעבודה בנוגע להתבטאויות מסיתות בזמן מלחמה, אשיב כי פסק הדין בעניין מונתסר עבאסי כנגד כללית הביא רוח ומגמה חדשה בבית הדין לעבודה, עת השופטת קארין ליבר לוין קבעה באומץ לב, כי פרסומים שבוצעו בסטטוס אפליקציית הווטסאפ, בשפה הערבית, ואשר היו בהם דברי הסתה ותמיכה בטרור דווקא בעיתוי אירועי השבעה באוקטובר, היוו עילה מספקת לפיטוריו של התובע. בפסק הדין מפנה כב' מצטטת כב' השופטת לוין ממאמר שכתב הנשיא בדימוס אהרון ברק: "המשטר הדמוקרטי מגן על חופש הביטוי, כל עוד חופש הביטוי מגן על הדמוקרטיה, אך מקום שחופש הביטוי הופך קרדום לפגיעה בדמוקרטיה, אין הצדקה שהדמוקרטיה תניח את צווארה לכורת...הזכות לחיים בחברה קודם לזכות להביע בה דיעה". פסיקתה של כב' השופטת לוין מגיעה לאחר פסיקה שגויה לדעתי של ביה"ד לעבודה, אשר החזיר את ד"ר ברוכין לעבודה לאחר שפוטר נוכח התבטאויותיו לאחר אירועי שבעה באוקטובר. בין השאר המורה התבטא בפני פורום מורי בית הספר בווטסאפ כי "חיילים ישראלים אונסים פלסטינאיות מ 1948". מעבר לכך שמדובר באמירה שהיא כוזבת ועיוות היסטורי ובהכרח מטרתה להשחיר את חיילי צה"ל, בית הדין החטיא לטעמי את הנקודה שיש בהשוואה הכוזבת כדי להוות הכשר מעשי האונס של חמאס, תוך השוואה שקרית לחיילי צה"ל המוסריים. חופש הביטוי אינו מגן על התבטאויות אלה שלכאורה מרמזות על תמיכה במעשי האונס של חמאס. בניגוד לפסק הדין, העולם שאחרי השבעה באוקטובר כן יצר מגבלות על חופש הביטוי בהקשר זה, שכן מאז מדינת ישראל נלחמת על זכותה לקיום וחופש הביטוי אינו גובר על זכות העם היהודי לקיום. בהכרח יש בכך כדי להטיל מגבלות על חופש הביטוי, על אחת כמה וכמה בנוגע להתנהגותו של מורה בשירות הציבורי, אשר אין מקום להשוואה השקרית בין חיילי צה"ל לבין מעשי האונס החמורים של חמאס".
עו"ד גלית גולן רותם, שותפה במחלקת משפט העבודה במשרד פירון העלתה גם היא את נושא ההסתה המתבצעת על ידי עובדים וציינה כי "המעסיקים נדרשים להתמודד בשנה האחרונה עם מקרים מאתגרים שבהם עובדים מביעים דעות קיצוניות או מסיתות. לדוגמה, עובד שפרסם ברשתות החברתיות פסוקים מהקוראן הקוראים לג'יהאד או להשמדת אדמות הכופרים, עובד שפרסם ברשת דגל חמאס, או עובד אשר מתנהג בפרובוקציה באמצעות קריעה הפגנתית של דגל ישראל. מקרים כאלו מעמידים את המעסיקים במצב בלתי אפשרי: מצד אחד המעסיק בוודאי לא יכול להתעלם מהתבטאויות מסיתות כאלו מאחר והן מסוכנות ויוצרות רעש ומתח במקומות העבודה. מצד שני, הדרישה מהמעסיק היא לנתח באופן מעמיק את ההתבטאויות ולהגיע למסקנות שגם רשויות האכיפה ובתי המשפט מתקשים להחליט בהן – האם יש באמירות משום הסתה או לא. פסקי הדין אשר ניתנו במהלך השנה האחרונה לא התוו כללים ברורים מתי פיטורים מסוג זה יאושרו ומתי לא. יחד עם זאת ברור מפסקי הדין, כי במקרים משמעותיים בהם ההתבטאות תעלה לכאורה כדי הסתה, וכאשר ההליכים שיינקטו יהיו בהתאם לדין וללא קיצורי דרך, הם המקרים בהם הפיטורים יאושרו."
בין בריאות נפשית לחזרה למשרדים – אלו סוגיות נוספות מעסיקות את ענף דיני העבודה?
עו"ד אופיר פוזנר, שותף מחלקת דיני עבודה, ש. הורוביץ ושות' התייחס לעבודה מהבית/מרחוק בזמן המלחמה, "עבודה מהבית היא לא זרה לארגונים ונראה כי מיושמת בארגונים רבים, בעיקר נוכח מגפת הקורונה. אין ספק, כי המצב הנוכחי בו עובדים נקראים לשירות מילואים ממושך דורש מהמעסיקים לגלות גמישות גדולה יותר באשר לאופן העבודה, ובפרט לעבודה מהבית של משרתי המילואים עצמם ושל נשות המשרתים במילואים שפעמים רבות נאלצות לשאת בנטל תחזוקת הבית וטיפול בילדים לבדן. ניתן לומר כי קיימת מגמה בה ארגונים רבים אימצו לעצמם את ההסדר של עבודה מהבית ואף עיגנו זאת בהסכמים קיבוציים מול נציגות העובדים. כך למשל, עיגנו את האפשרות לעבודה מהבית הרשויות המקומיות, חברת לאומי שירותי שוק הון בע"מ וחברת בזק בינלאומי בע"מ. אציין, כי בהתאם לפסיקה, האפשרות לאשר בקשה לעבודה מהבית היא חלק מהפררוגטיבה הניהולית של המעסיק והיא אינה זכות או חלק מתנאי עבודתו של העובד".
עו"ד טל קרת, שותפה מובילה בתחום דיני העבודה ממשרד ארנון, תדמור-לוי דיברה על מדיניות אכיפה ותמריצים לעובדים, "השנה האחרונה מאופיינת במגמה הפוכה לזו שראינו מאז משבר הקורונה - של חזרה לעבודה מהמשרד. חברות רבות בעולם, כגון: אפל, גוגל, מטא, וגם חברות בישראל כגון פלייטיקה wix וחברות נוספות, קראו לעובדים לחזור ולעבוד יותר ממשרדי החברה, הקשיחו את הגמישות שהייתה נהוגה עד כה וקבעו מדיניות סדורה לעבודה מהבית והיקפה. הקריאה לחזרה לעבודה מהמשרד מעלה שאלות רבות, כמו למשל: האם למעסיק זכות לשנות את גמישות העבודה מהבית כחלק מהפררוגטיבה הניהולית שלו; האם מדיניות אכיפה או תמרוץ לעובדים שיעבדו מהמשרד כגון תשלום בונוס רק עבור נוכחות בהיקף מסוים היא לגיטימית או לוקה באפלייה אסורה; האם קריאה אובייקטיבית לכאורה לחזרה לעבודה יכולה בעקיפין להיות בסיס לטענת אפלייה כלפי אוכלוסיות המתקשות יותר לעבוד מהמשרדים כגון הורים לילדים קטנים ואוכלוסיות שמגוריהם מרוחקים ממקום העבודה; מה מידת ההשפעה שניתנת לוועדי עובדים במקומות עבודה במסגרת שינוי מדיניות שכזו; ועוד."
עו"ד נועה בר שיר, שותפה, מחלקת דיני עבודה EBN – ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, התייחסה לבעייתיות בחקיקה שכנסת ישראל מחוקקת על רקע המלחמה, "בחסות המלחמה, כנסת ישראל מחוקקת חוקים מסוכנים אשר נותנים לשלטון יד חופשית להתערב ביחסי עבודה ובהליכי משמעת במקומות עבודה, או לעקוף אותם לחלוטין, בגלל התבטאות או הבעת דעה. החוק שהתקבל השבוע בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, המקנה לשר החינוך סמכות לפטר מורים בבתי-הספר, אם לדעת השר הם הביעו אהדה למעשה טרור, והצעת החוק המחייבת מוסד אקדמי לפטר חבר סגל אקדמי שהביע תמיכה במעשה טרור, הם סנונית ראשונה, שמהווה התערבות פסולה, במדינה דמוקרטית, מצד השלטון המרכזי, ביחסי העבודה. מן הראוי להותיר בידי המעסיקים וארגוני העובדים לקבוע את נורמות ההתנהגות שיחולו במקומות העבודה ואת הסנקציות בגין הפרתן, ולהימנע מחקיקה קיצונית ונטולת איזונים, שאת סופה מי ישורנו".
עו"ד אתי אבנרי, מייסדת ובעלים משרד עו"ד אתי אבנרי הדגישה את דאגתה מהגישה בה נוקטים בתי הדין לעבודה ביחס לנושאי משרה בכירים, "אני עדה למגמה מתחזקת בבית הדין לעבודה שכוללת חוסר טולרנטיות כלפי עובדים בכירים בארגון, נושאי משרה. למרות החובות אשר מוטלות על נושאי משרה, יש פעמים שבהן אותם בכירים נפגעים ביחס לזכויות העבודה שלהם, ולמרות זאת, בית הדין מתמודד עם ההפרה שנגרמה להם בצורה הרבה יותר סלחנית למעסיקים, מאשר במקרים אחרים. המצב הזה יוצר פער מדאיג מאוד שצריך לתת לו את הדעת - פער שהוא לרעת נושאי המשרה, ולטובת מעסיקים שמבקשים לפטר סמנכ"לים ומנכ"לים לא רק מהרגע להרגע, אלא גם תוך שלילת זכויות יסוד".
עו"ד חן טלמור, ראש תחום דיני עבודה במשרד קטן, בר-טל טלמור התייחס להשפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה, "לצד המלחמה מתרחשות תמורות גדולות בשוק העבודה כתוצאה מכניסת ה-AI. לא ניתן לחכות עם החקיקה עד שהטכנולוגיה כבר תוטמע, אלא יש צורך לפעול כעת ולחוקק חוקים שייצפו את השינויים שהיא תחולל בשוק העבודה בשנים הקרובות".
עו"ד סיגל פעיל, מייסדת ושותפה, סיגל פעיל ושות' התייחסה לזכויות נשים במוקדי קבלת ההחלטות על רקע המלחמה, ״לא יכול להמשך המצב שבו אין נשים במוקדי קבלת ההחלטות". בנוסף, לדבריה,״לעו״ד בדיני עבודה אין פריבילגיה לחיות רק בין גדרי החוק אלא במציאות שנכפתה עלינו מיום הטבח ב 7.10. עלינו לייצר ברירות מתאימות ורלבנטיות עבור המעסיקים והעובדים ולשמש כמוקדי תמיכה וסיוע ללקוחותינו ולא רק כיועצים״. עו"ד פעיל ציינה גם את הצורך להימנע מחקיקה דורסנית, ״במציאות שבה יש גזירות כל כך קשות ממילא על הציבור, הריבון צריך להימנע מחקיקה חד צדדית שמתערבת ביחסי העבודה ויש לאפשר לצדדים ליחסי העבודה להגיע להסכמות ביניהם״.
עו״ד שיר-אל נקדימון, שותפה במשרד לוי-אטינגר, נקדימון התמקדה בדבריה בתיקון 16 לחוק למניעת הטרדה מינית, "התיקון שיכנס לתוקף ביום 25.1.25 ולפיו חובות המעסיקים הורחבו ויחולו גם על ארגון המזמין שירות מקבלן שירותים, בדומה למצב המשפטי שחל כיום על מי שמעסיק בפועל עובדות/ים של קבלני כוח אדם. התיקון משקף את המגמה שקיימת בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בשנים האחרונות המרחיבה פעם אחר פעם את חובות המעסיקים למניעת הטרדה מינית במקומות עבודה ייחודיים וטיפול מיטבי באירועי הטרדה מינית בעבודה שאירעו. מעסיקים נדרשים לדאוג לסביבת עבודה בטוחה ונקייה מהטרדות מיניות, לכלל העובדות והעובדים אצלם, גם אלה שאין בינם לבין החברה יחסי עובד ומעסיק. רק כך נצליח לצמצם את תופעת ההטרדות המיניות שעדין קיימת במקומות עבודה, קל וחומר בתקופה כה רגישה עמה אנו מתמודדים מאז ה 7/10".
עו"ד יעל בן נעים, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני, ציינה כי הכנסות המדינה נובעות גם מפעילות מקומות העבודה, תשלומי מיסים של עובדים והשקעות זרות בישראל, "יש חשש ואף סימנים לכך שהתארכות המלחמה משפיעה על שיקוליהם של משקיעים זרים בחברות הפועלות בישראל. נוצרים מצבים כגון, סגירת מפעלים ופעילויות והעברתם מחוץ לישראל". כמו כן, עו"ד בן נעים ציינה לטובה את פעילות משרד העבודה, "שנראה שהוא פועל ביעילות המרבית בתקופה לא פשוטה זו".
עו"ד ענת בש, בעלים, ענת בש משרד עורכי דין התייחסה לחובות המעסיק לספק סביבת עבודה בטוחה והוגנת בכל הקשור להשפעות המלחמה על מצבו הרפואי של העובד, "שנה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המערכת המשפטית והתעסוקתית בישראל ממשיכה עדיין להתמודד עם ההשלכות ארוכות הטווח על בריאותם הנפשית של ציבור העובדים בישראל. נראה כי המלחמה המתמשכת ממשיכה להשפיע על חיינו ועל תפקודנו גם במקום העבודה, המהווה חלק בלתי נפרד מהשגרה היומית של כל אחד ואחת מאיתנו. כלל ידוע הוא כי על מעסיקים חלה חובה לשמור על סביבת עבודה הוגנת ובטוחה עבור עובדיהם. אנו עדים לכך במספר תחומים בעולם העבודה, לרבות בתחום מניעת הטרדות מיניות וכן בנושא התנכלות והתעמרות בעבודה ועוד. ראוי כי נושא זה יתפתח בפסיקה גם בנוגע להשפעות המלחמה על ציבור העובדים, כולל התייחסות למצבים נפשיים ו/או בריאותיים כאלה ואחרים. נראה כי בשעה קשה זו, על מעסיקים חלה חובה מוגברת לנקוט באמצעים סבירים למען שמירה על סביבת עבודה הוגנת ובטוחה, במסגרתה ראוי כי יעניקו לעובדים תמיכה יתרה וגמישות בכל הקשור לתנאי עבודה, מתוך התחשבות בצרכיהם ככל הניתן. המעסיק יכול לעשות זאת, בין היתר, על ידי מתן גמישות בשעות העבודה, אישור לעבודה מרחוק, הקלה במדיניות אישור חופשות ומחלה, והתאמת סביבת העבודה לאילוצים שונים. כמו כן, ישנם מעסיקים שאף מעמידים לרשות העובדים שירותי רווחה וייעוץ פסיכולוגי וכמובן שמדובר ביוזמה ראויה בשעה קשה זו.
בהקשר זה, חשוב לציין כי החוק אוסר על פיטורי עובד אשר נעדר מעבודתו מפאת מחלה, גם אם היא קשורה למצבו הנפשי בשל המלחמה. בנוסף, היעדרות שכזו מוכרת בדין ואף יש חובה על המעסיק לשמור על פרטיותו של העובד בקשר לסיבת היעדרותו ומצבו הרפואי. יש לציין עוד כי מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, על המעסיק להימנע מאפליה כלפי עובדים שנפגעו נפשית, ואף יש להעניק לעובדים שכאלה התאמות שיאפשרו להם להמשיך בעבודתם".
d&b – לדעת להחליט
