בלעדיהביטוח הלאומי: נפשוט רגל שמונה שנים מוקדם מהצפוי
בלעדי
הביטוח הלאומי: נפשוט רגל שמונה שנים מוקדם מהצפוי
העלייה בתשלומי סיעוד ונכות בעקבות הרפורמות בשני התחומים שלא ניתן להם כיסוי, תקדים את מועד חדלות הפירעון של הביטוח הלאומי מ-2044 ל-2036. כך לפי דו"ח שהוצג בוועדת הכספים
הביטוח הלאומי צפוי להגיע לפשיטת רגל ב-2036, שמונה שנים לפני המועד החזוי הקודם שהיה ב-2044. ב-2036 תתרוקן קרן הביטוח הלאומי וללא מימון חיצוני המוסד לא יהיה מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו על פי חוק.
על פי הדו"ח המוסד לביטוח לאומי, הגידול בתשלומי הסיעוד בעקבות הרפורמה בסיעוד ב-2018 מקרב את חדלות הפירעון של המוסד ב-6.3 שנים והרפורמה בקצבאות הנכות באותה שנה ב-2.7 שנים. תוספת תשלומים לנפגעי עבודה תרמה 1.2 שנים וסיבות נוספות 1.7 שנים. עלייה בתקבולים קזזה 3.2 שנים.
אקטואר הביטוח הלאומי מוטי פרנקל כותב בדו"ח, שהוצג הערב (ה') לוועדת הכספים ש"כדי לדחות את נקודת חוסר הקיימות הפיננסית הצפויה, על המוסד, בשיתוף עם השר, הכנסת והממשלה, לנקוט צעדים למען שיפור מצבו הפיננסי של המוסד". צעדים כאלה יכולים להיות הגדלת דמי הביטוח של העובדים או המעסיקים או שינוי לרעה של תנאי הקצבאות באמצעות הפחתת גובה הקצבאות או הקשחת תנאי הזכאות להן. הדו"ח אינו כולל את השפעות המלחמה שסביר שרק החמירו את מצב הביטוח הלאומי. עם זאת, הוא כן כולל תוספות תגמולים והפחתת ההוצאות הצפויה בשל העלאת גיל הפרישה לנשים.
הדו"ח קובע ש"שצפויה בעיה במצבו הפיננסי של המוסד. לדבר מספר סיבות, בהן הזדקנות אוכלוסיית מדינת ישראל, כלומר הגידול המהיר של האוכלוסייה המבוגרת ביחס לאוכלוסייה הצעירה". המשמעות היא שינוי לרעה ביחס בין אוכלוסייה שמייצרת הכנסות לביטוח הלאומי לבין האוכלוסייה שצורכת קצבאות. אם יחס התלות (חלקה של האוכלוסייה בת 65 ומעלה מכמות האוכלוסייה הבוגרת בגילאי 20-65) עומד ב-2023 על 25% הרי ב-2040 הוא צפוי להגיע ל-30%. לפי הדו"ח, "סיבה נוספת לבעיה הינה שינויי חקיקה המביאים להגדלת הוצאות ו/או הפחתת הכנסות ללא העמדת מקור מאזן, בהתאם להערכות אקטואריות".
מדד נוסף שמפורט בדו"ח הוא רמת הכיסוי כלומר היחס בין יתרת קרן הביטוח הלאומי (העתודות השמורות באוצר) לגובה התשלומים במהלך השנה. ככל שהתשלומים יגדלו והעתודות יתכרסמו היחס הזה צפוי לרדת. ב-2023 היה צפוי לפני פרוץ המלחמה שהמוסד ישלם קצבאות בסך 118 מיליארד ויתרת הקרן בסוף השנה תהיה 245 מיליארד שקל. יוצר שרמת הכיסוי היתה אמורה להיות 2.09. ב-2036 שנת פשיטת הרגל הצפויה יעמוד היחס על 0.
על פי הדו"ח מ-2023 הביטוח הלאומי צפוי לעבור לגירעון כלומר התשלומים היו צפויים להיות גבוהים מהתקבולים. בפועל אם הדו"ח צפה גירעון של פחות ממיליארד שקל בשל תשלומי דמי האבטלה במלחמה סביר שהוא יהיה גדול משמעותית. ב-2030 צפוי הגירעון השנתי להגיע ל-22 מיליארד שקל. המשמעות היא שהביטוח הלאומי יצטרך להשלים את הסכומים החסרים מהעתודות השמורות באוצר. מ-2030 היו יצטרך להתחיל לבצע פדיון מקודם של חלק מיתרות הקרן. בשנת 2036 הקרן תתרוקן "והמוסד לא יהיה מסוגל לשם את מלוא התחייבויותיו על פי החוק".
באוצר מדגישים תמיד שהביטוח הלאומי פועל על פי חוק ולכן אם יהיה צורך התחייבויותיו יכוסו מתקציב המדינה. בפועל היום יתרות הביטוח הלאומי תורמות 20 מיליארד שקל לתקציב. ב-2036 צפוי שהתחייבויות הביטוח הלאומי ייצרו גירעון של 40 מיליון שקל, כלומר מדובר באותה שנה בבור של 60 מיליארד שקל. במציאות אין כל סיכוי שהדבר יתאפשר. אם לא יימצא הרבה קודם פתרון לתוספת הכנסות לביטוח הלאומי יהיה קיצוץ דרסטי בקצבאות או בתנאים שלהן, שיגרום לפגיעה קשה ברווחה.
הדו"ח האקטוארי מושפע ממספר גורמים. אחד הוא התחזית הדמוגרפית של שלושה מגזרים בנפרד: יהודים לא חרדים, חרדים וערבים. זאת, בשל המאפיינים השונים של שלוש חברות אלו בתחומי העבודה, תשלום מיסי הביטוח הלאומי וצריכת קצבאות. הוא כולל הנחות לגבי שיעור התעסוקה, השכר הממוצע, שיעור האבטלה ועוד.
הביטוח הלאומי מאשים בתגובתו את משרד האוצר שלטענתו "בחר להדליף את הדו"ח האקטוארי לפני שכלל הנתונים הוצגו לציבור באופן שקוף". לטענתו, מדובר ב"המשך ישיר לרצון התמידי בקיצוץ קצבאות ובסיוע לאזרחים במצבים רפואיים קשים כמו בסיעוד". בביטוח הלאומי אומרים עוד שהוא "הציע לא אחת למשרד האוצר לשבת לשולחן הדיונים, לדון בהחזרת מיליארדי השקלים שהועברו אליו מהציבור הישראלי שביטח את עצמו וזכאי לזכויות רבות - אך לצערנו עד רגע כתיבת שורות אלה הם מסרבים לעשות זאת".
עוד נמסר ש"שר העבודה יואב בן צור ביקש להקים צוות משותף בנושא יחד עם משרד האוצר כדי לוודא שמירה על הזכויות של הציבור לאורך זמן. לא ניתן לפגוע בזכויות הסוציאליות של הציבור הישראלי בכלל ובעת מלחמה בפרט".
