פרשנותגבולות הגזרה פרוצים: רפיסות ממשלתית בהגבלת הלוביסטים
פרשנות
גבולות הגזרה פרוצים: רפיסות ממשלתית בהגבלת הלוביסטים
הכנסת והממשלה מונעות את הגברת השקיפות והגבהת החומות בין הפוליטיקאים ויועציהם לבין השדלנים. פרשת השחיתות שנחשפה היום ממחישה שאחת המשימות הדחופות של הממשלה החדשה תהיה לחוקק חוק שיגביר את השקיפות בפעילות הלוביסטים מול השלטון, לצד קביעת סנקציות חמורות על הסדרת “דילים”
מוטי בבצ׳יק, שנעצר היום, מכהן כעוזרו של סגן שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן מיהדות התורה (במסגרת ממשלת המעבר) ונחשב ל”איש החזק” ולמי ששולט במשרד, כפי שהיה גם במשרד הבריאות לאורך כהונותיו של ליצמן. מנחם גשייד היה עוזרו של ליצמן בעבר ונחשב לבעל רשת עניפה של קשרים.
העצור השלישי בפרשה הוא ארז גילהר, מנהל חברת הלובינג ״פוליסי״ שנחשב לבעל מהלכים והשפעה במערכת הפוליטית, ובכנסת יודעים לספר שגם הוא מקורב לליצמן. בעבר ייצג לא פעם ולא פעמיים בדיונים במשכן לקוחות שעתידים היו להיות מושפעים מיוזמות חקיקה של המשרדים בראשות ליצמן, בדגש על משרד הבריאות.
המעצרים הללו (לצד מעצרו של מנכ״ל חברת התרופות רוש, אבי דנציגר) בחשד לקידום אינטרסים של חברות מסחריות בתמורה לכסף משקפים את הריפיון של הממשלה והכנסת בקביעת הגבלות על קשרי הון־שלטון, ועל התנהלות הלוביסטים ונציגי החברות הגדולות במסדרונות השלטון ובכנסת.
2 צפייה בגלריה
מימין: אבי דנציגר, מוטי בבצ'יק, ארז גיל־הר ומנחם גשייד
(צילום: עמית שעל, עמית שאבי, policy-one.co.il, כיכר השבת)
מזה שנים גבולות הגזרה פרוצים: יועצי שרים, שהם משרות אמון פוליטיות, נפגשים באין מפריע ובהיעדר שקיפות עם לוביסטים ונציגי חברות ויכולים לסגור עימם דילים בחדרי חדרים מעל ראשם של הדרגים המקצועיים.
אין זה נדיר שאותם יועצים מפגישים שר עם לוביסטים או עם ראשי חברות מסחריות. חלק מהשרים מקבלים פניות ישירות לטלפונים האישיים מהלוביסטים או מאנשי עסקים שרוצים את עזרתם בקידום – או בעיכוב – יוזמות במשרדי הממשלה.
“חוק הלוביסטים” שנחקק בשנת 2008 על ידי שלי יחימוביץ (עבודה) וגדעון סער (כיום תקווה חדשה, בעבר ליכוד) מחייב את הלוביסטים לפרסם באתר הכנסת את שמות לקוחותיהם, לענוד “תג כתום” במשכן המציג את זהותם, ובהמשך נקבע שעליהם להירשם בפרוטוקול בהופיעם בוועדות.
אבל “חוק הלוביסטים” חל רק על משכן הכנסת. חבר כנסת יכול להיפגש עם לוביסט מחוץ לגדר המשכן - והחוק לא חל עליו. החוק לא מטיל סנקציות חריפות על מפיריו ולא חל על שרים שאינם חברי כנסת או על פקידי מדינה.
חברי הכנסת מתעלמים במשך שנים ארוכות מהצורך בהגבהת החומות בין נבחרי הציבור, היועצים והפקידים ללוביסטים. בכנסת ה־20 סירבו חברי הכנסת לחוקק את “חוק המאכערים” שהוגש על ידי יחימוביץ ורועי פולקמן, חוק המגביר את השקיפות ומסדיר את פעילות הלוביסטים בכל רשויות השלטון: כנסת, משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות ועוד.
בפברואר 2021 חשף “כלכליסט” נוהל שקבע היועץ המשפטי של משרד האוצר עו”ד אסי מסינג המחייב את פקידי המשרד לדווח באופן מפורט לממונים עליהם על פגישותיהם עם לוביסטים.
על פי ההנחיות של מסינג, פגישה של עובד האוצר עם לוביסט תיערך רק בתיאום מראש של נושא הפגישה, והעובד מחוייב להעביר לממונה עליו רישום בדבר נושא הפגישה ותוכנה. אם בפגישה ניתנה התחייבות של עובד משרד האוצר כלפי הלוביסט, העובד מחוייב להעביר את הדיווח אל הממונה עליו ואל היועץ המשפטי של המשרד. וזהו רק פירוט חלקי של הנוהלים.
אבל היועץ המשפטי לממשלה, ויתר משרדי הממשלה לא אימצו עד כה את ההנחיות של מסינג. האירועים האחרונים ממחישים ומלמדים שאחת המשימות הדחופות של הממשלה החדשה תהיה לחוקק במהרה חוק שיגביר את השקיפות בפעילות הלוביסטים מול כלל רשויות השלטון, לצד קביעת סנקציות חמורות על הסדרת “דילים” לטובת החברות הללו.
