צלקות הקורונה בישראל עמוקות ביחס ל־OECD
צלקות הקורונה בישראל עמוקות ביחס ל־OECD
29% ממשקי הבית בישראל דיווחו על פגיעה בשכר או בהכנסה לעומת 18% בממוצע במדינות הארגון. ישראל היא גם שיאנית המערב במספר האזרחים שנאלצו לצאת לחופשה. המשמעות: התאוששות כלכלית ממושכת יותר
ישראל היא מהמדינות הראשונות שיצאו ממשבר הקורונה הודות למבצע החיסונים המרהיב, אך סקר מיוחד שערך ה־OECD מגלה כי הנזקים הכלכליים בעת המשבר היו חמורים יותר מהממוצע במערב, דבר שעלול להעיב על קצב ההתאוששות הכלכלית.
"המגפה היא טרגדיה בריאותית עולמית, אולם ככל שהעולם מתקרב לקראת סוף משבר הבריאות, פגיעה נוספת מאיימת להשאיר צלקת מתמשכת יותר בדמות חוסר ביטחון כלכלי. הסקר הזה מציג תמונה קודרת של הפרעה כלכלית ודאגות גוברות לגבי בריאות וביטחון פיננסי בכל 25 מדינות ה־OECD", נכתב בפתח הדו"ח שפרסם אתמול ארגון המדינות המפותחות. הסקר נערך בספטמבר־אוקטובר 20 20 ומבוסס על מדגם מייצג של כ־25 אלף איש בגילי 18 עד 64 ב־25 מדינות ה־OECD שהסכימו להשתתף, ובהם ישראל.
גם רווקים וגם נשואים
הנתון המטריד ביותר הוא שיעור האזרחים שדיווחו על הפרעה הקשורה למקום עבודתו. 62% מהישראלים דיווחו כי הם או בני ביתם איבדו את מקום עבודתם (כולל עצמאים או בעלי עסקים) או חוו סוג של הפרעה או שיבוש בעבודה (כגון חל"ת והפחתות שכר) מאז תחילת המגפה, זאת לעומת 44% בממוצע בקרב מדינות ה־OECD. שיעור הישראלים הגבוה שחווה פגיעה כזו מדרג את ישראל במקום השלישי בארגון, אחרי מקסיקו וצ'ילה, מדינות בעלות תמ"ג לנפש נמוך בהרבה מזה של ישראל. על פי הסקר, צעירים והורים הם הקבוצות שדיווחו על השיבושים הרבים ביותר.
מנתונים גולמיים שה־OECD העביר ל"כלכליסט" עולה כי ישראל היא שיאנית המערב באזרחים שנאלצו לקחת חופשה בעת משבר הקורונה, בתשלום או שלא בתשלום. כ־35% מההורים הישראלים לקחו חופשה, לעומת 15.5% בממוצע בארגון. כלומר כל הורה ישראלי שלישי נאלץ לקחת חופש. גם בקרב רווקים התמונה דומה, ומשאירה את ישראל במקום הראשון הלא מחמיא: 25% מהרווקים בישראל נאלצו לקחת חופשה, לעומת 11% בממוצע ב־OECD.
בבחינת הפגיעה בהכנסה של עצמאים או עסקים, כ־29% מההורים הישראלים השיבו בחיוב לשאלה אם השכר שלהם או של בני ביתם הופחת על ידי המעסיק או שהם איבדו הכנסה מעבודה עצמאית או מעסק, מקום שלישי במערב אחרי מקסיקו וצ'ילה, והרחק מהממוצע בארגון שעמד על 18%. כאשר מסתכלים אך ורק על אובדן מקום עבודה, 13% מהישראלים השיבו בחיוב, והדירוג היחסי משתפר למקום 7, אחרי המדינות הכי מפגרות במערב, לרבות מקסיקו, צ'ילה, טורקיה, יוון ופולין.
הסקר כלל גם שאלה שלכאורה איננה כלכלית אך יש לה בהחלט השלכות כלכליות מרחיקות לכת: האם הקורונה פגעה בך או במישהו מבני ביתך, פיזית או מנטלית. 43% מההורים הישראלים השיבו בחיוב לשאלה זו, מקום שלישי בארגון, אחרי מקסיקו וצ'ילה, ולעומת ממוצע של 34% שהשיבו בחיוב לשאלה הזו בקרב שאר מדינות הארגון. החלק המטריד יותר: בקרב ישראלים המוגדרים כלא ילדים (מתחת לגיל 18) שיעור המעידים על פגיעה פיזית או נפשית בגלל הקורונה הגיע ל־47%.
גם אחוז הנשאלים אשר "מודאגים" או "מודאגים מאוד" ממצבם הכספי, מרווחתם החברתית והכלכלית הצפויה בשנה־שנתיים הקרובות הוא חריג לרעה בישראל: כ־78% מהישראלים השיבו בחיוב לעומת 66.5% בממוצע בקרב מדינות ה־OECD. הסקר הבדיל בין אלו שאיבדו את מקום עבודתם לבין אלו שהמשיכו להחזיק במקום עבודתם, ובשני המקרים שיעור הישראלים המוטרדים גבוה מזה של ה־OECD. בקרב אלו שאיבדו את מקום עבודתם מדובר ב־86% לעומת 81%, ובקרב אלו שלא איבדו את מקום עבודתם הפער גדול יותר: 77% לעומת 65%.
איפה הממשלה
מהסקר עולה כי 63% מהישראלים "מודאגים" או "מודאגים מאוד" שלא יצליחו לשלם את כל החשבונות ולהסתדר כלכלית, זאת לעומת ממוצע של כ־58% בקרב המדינות המפותחות. גם הפעם שיעור המודאגים גבוה יותר הן בקרב אלו שאיבדו את מקום עבודתם (80% לעומת 74%) וגם בקרב אלו שלא איבדו את מקום עבודתם (כ־60% לעומת כ־57%).
פערים משמעותיים ביותר נמצאו בין ישראל לבין שאר מדינות העולם המפותח בנושא שיעור האזרחים שסבורים כי הממשלה צריכה לעשות "יותר" או "הרבה יותר" כדי להבטיח את ביטחונם הכלכלי ורווחתם החברתי של אזרחיה. שיעורם בישראל מתקרב ל־81% (8 ישראלים מבין כל עשרה שנשאלו), לעומת כ־68% ממוצע מדינות הארגון. גם כאן הפערים קיימים הן בקרב אלו שאיבדו את מקום עבודתם (82% בישראל לעומת 70% בממוצע ה־OECD) והן בקרב אלו שלא איבדו את מקום עבודתם (80% לעומת 67%).
דואגים למערכת הבריאות
מהסקר עולה כי הדבר שהכי מטריד את אזרחי העולם המפותח אחרי עידן הקורונה הוא מערכת הבריאות ומסגרות הטיפול והסיוע לקשישים. "אנשים ברוב מדינות ה־OECD מחפשים יותר תמיכה ממשלתית כדי להוציא אותם מהמשבר, ורבים דיווחו על נכונות לשלם יותר מסים כדי לממן בריאות טובה יותר ותוכניות תעסוקה וסיעוד נדיבות יותר", לשון הדו"ח, וזה מסר חשוב לראשי המפלגות שדנים בימים אלו על קווי היסוד של הממשלה הבאה.
עוד עלה כי בקרב אותם אנשים שמשקי ביתם חוו אובדן מקום עבודה ישנה נטייה לשלם יותר מסים והפרשות סוציאליות בהיקף של 2% נוספים מהכנסתם לצורך קבלת שירותים ממשלתיים טובים יותר. כמו כן דווח כי "בקרב אלו שאיבדו את מקום עבודתם יש תמיכה חזקה במיוחד לביצוע השקעות משמעותיות יותר בתמיכה בתעסוקה, לרבות שירותי חיפוש עבודה, הכשרות מקצעיות, דמי אבטלה והטבות הכנסה מינימליות לעובדים (כגון מענק עבודה, א.פ)".
