האם אפשר לפטר עובד שנעדר בגלל השביתה במגזר הערבי
האם אפשר לפטר עובד שנעדר בגלל השביתה במגזר הערבי
מעסיקים ועובדים נתקלים בשבוע האחרון בדילמות ייחודיות ובניסיון לשמור על יחסי עבודה והמשכיות עסקית נוכח מציאות קיצונית. השיח ברשתות החברתיות הפך בשבוע האחרון לאלים ומתלהם אף יותר מאשר בארבע מערכות הבחירות. מה מותר ומה אסור להגיד בקבוצת הווטסאפ של העבודה, והאם אפשר לפטר עובד בגלל התבטאות ברשת - מדריך
המתח מורגש בכל מקום. בזמן לחימה מול חמאס ומהומות, אירועי לינץ', סימון בתים והצתות בערים מעורבות, ואחרי ארבע מערכות בחירות מפלגות ומקטבות, עם שיח מתלהם ואלים שמלובה מהקודקוד - גם הרשתות החברתיות הפכו לזירת קרב. הסתה ברשתות, קריאה לאלימות בקבוצות ווטסאפ וגם קללות והכפשות של כל דעה שונה - השיח מעולם לא היה נמוך ואלים כל כך. אנחנו חיים (עדיין) במדינה דמוקרטית בה יש חופש ביטוי, אבל החופש הזה אינו מוחלט. האם מותר לפטר עובדים בגלל התבטאויות ברשתות החברתיות? מה מותר ומה אסור להגיד בקבוצת הווטסאפ של העבודה? האם יש הבדל בין לייק לפוסט? וגם - בעקבות השביתה הכללית בחברה הערבית שהוכרזה היום, האם מותר לפטר עובד שלא הגיע לעבודה?
בסיועם של עורכי דין ממשרד שביט בר-און גלאון צין ויתקון ושות' - עו"ד אלירן סטריכמן, ראש מחלקת הליטיגציה, ועו"ד אור גולדשמיד, המתמחה בדיני עבודה - "כלכליסט" עושה סדר במותר ואסור ברשתות החברתיות ובהשלכות של היעדרות מהעבודה בעקבות השביתה הכללית שהוכרזה בחברה הערבית.
האם מותר לפטר עובד שלא הגיע לעבודה בעקבות השביתה הכללית בחברה הערבית?
אף שאי הגעה לעבודה ללא אישור המעסיק מהווה הפרת משמעת, בנסיבות העניין ניתן לנכות יום חופשה לעובד שלא הגיע לעבוד.
ניתן גם להתרות בעובד, שעליו לחזור מחר לעבודה סדירה. לעומת זאת, אם ההיעדרות תימשך גם בימים הקרובים, יכול הדבר לבסס עילה לפיטוריו של העובד ממקום העבודה.
האם מותר לי להביע עמדות פוליטיות בקשר לאירועים האחרונים? האם מותר לי להביע עמדה בקשר לאירועים בערים בארץ? לתמוך בפעולות של קבוצות כאלה או אחרות?
חופש הביטוי הוא זכות חוקתית, וככזה – ככלל – מותר לכל אחד להביע את עמדתו. כך למשל מותר להביע עמדות פוליטיות ולחוות דעה בקשר לאירועים המתחוללים בימים אלה. בנוסף לכך, כל עוד מדובר בהבעת דעה שאין בה משום הסתה ואין בה אמירות שאינן אמת, הרי היא איננה מהווה לשון הרע.
אם הבעתי דעה ברשתות החברתיות, למשל בפייסבוק או בווטסאפ – האם אני עלול להיות מועמד לפיטורים?
בהתאם לערכי הסובלנות והזכות לחופש הביטוי בישראל, נקבעו בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה הוראות המעניקות הגנה לעובד, בין היתר מחמת השקפת עולמו. ההגנה חלה גם בנוגע לפיטורים. בהתאם לחוק, כל מעסיק מחויב להעסיק עובד ולהימנע מאפלייתו ומפיטוריו גם אם השקפת עולמו איננה מקובלת עליו, פוגעת בו או מעליבה אותו. לכן הבעת עמדה פוליטית, או תמיכה בקבוצה כזו או אחרת, לא יכולה להצדיק פיטורים.
עם זאת, ההגנה המוקנית לעובד מפיטורים לא תעמוד לו במקרה שהוא מבצע "הסתה" או קורא למרי או להפעלת אלימות נגד אוכלוסייה מסוימת. לפני מספר שנים בתי הדין לעבודה דנו במקרים הקשורים להתבטאויות עובדים ברשתות החברתיות במסגרת מבצע צוק איתן. במקרה אחד עובדת בעיריית לוד התבטאה בעמוד הפייסבוק שלה נגד חיילי צה"ל, ובהתייחסות לכתבה שהועלתה על לנפילתם של 13 חיילים, כתבה אותה עובדת: "שירבו. אמן". עובדת זו פוטרה על רקע התבטאות זו. בית הדין קבע כי ההחלטה לפטר את העובדת לאור התבטאותה החריפה, בשים לב לאופי תפקידה (פסיכולוגית עירונית), ולאור המשבר שנוצר ביחסי האמון בינה לבין המעסיק, היא פעולה סבירה בנסיבות העניין ולכן לא ביטל את פיטוריה.
במקרה אחר דן בית הדין במקרה של עובדת ששיתפה בעמוד הפייסבוק קישור למאמר באינטרנט המשווה בין יהודים בתקופת השואה לבין מצבם של הפלסטינים ולאחר מכן פוטרה. העובדת לא הוסיפה אמירה משלה לאותו שיתוף. במקרה זה בית הדין קבע כי הפיטורים בטלים, שכן מדובר בהבעת דעה המצדיקה מתן הגנה מפיטורים.
כעיקרון "הבעת דעה" ו"השקפה" של עובד – צורמות ככל שתהיינה – לא מצדיקות את פיטוריו, לעומת מה שעשוי להתפרש כ"הסתה" ממש, אשר עשויה להצדיק את פיטוריו. לעתים קו הגבול בין השתיים הוא דק.
האם יש הבדל בין "לייק", פוסט, ציוץ או העלאת סרטון?
מה שקובע אם מדובר בהבעת עמדה מותרת או בהסתה של ממש, שיכולה לאפשר פיטורים, הוא תוכן ההתבטאות ולא צורתה.
אילו דיונים מותר לי לנהל במסגרת העבודה?
הכללים החלים על השיח במקום העבודה זהים לאלו החלים ברשתות החברתיות, וזאת בין אם מדובר בקבוצת ווטסאפ סגורה או במסגרת השוטפת של העבודה, למשל בשיחות אקראיות במסדרון או במטבח.
בהתאם לכך תוענק הגנה לעובד שמביע עמדה פוליטית או השקפת עולם במסגרת עבודתו, אך לא תוענק הגנה לעובד שמסית או קורא להפעלת אלימות כלפי אוכלוסייה מסוימת.
