ניתוחסעיף מעורפל בחוק ההסדרים עלול לפגוע בניהול קופות הגמל והפנסיה
ניתוח
סעיף מעורפל בחוק ההסדרים עלול לפגוע בניהול קופות הגמל והפנסיה
האוצר הציע להקים ועדה לבחינת "השפעת היקף ואופן ניהול נכסי הציבור בידי הגופים המוסדיים על המשק"; אי הבהירות בניסוח העלתה חשש כי הממשלה עלולה להתערב בניהול הקופות כדי להגביר את ההשקעה בישראל; במשרד רוצים גם להקים ועדה שתעסוק במתן רישיון בנקאי מדורג, למרות שבנק ישראל כבר פתח בתהליך זה
טיוטת חוק ההסדרים החדש כוללת לא מעט ועדות וצוותים שבכוונתה להקים. ארוכה הדרך מהקמת צוות ועד לפרסום מסקנות, ובעיקר עד ליישומן. ועדיין אחת הוועדות שמתכנן שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להקים כבר מכניסה את הגופים המוסדיים לכוננות ספיגה.
לצפייה בטיוטת חוק ההסדרים לחצו כאן
"בחינת השפעת היקף ואופן ניהול נכסי הציבור בידי הגופים המוסדיים על המשק הישראלי": זו הכותרת של אחד הפרקים בטיוטת העוסק במוסדיים, ולפיה מוצע כי שר האוצר יקים ועדה לבחינת השפעת היקף הנכסים המנוהלים ע"י הגופים המוסדיים, והשפעת אופן ניהולם על המשק בישראל.
כבר בפתיח בחוק ההסדרים נכתב: "במטרה לקדם את התחרות במשק הישראלי, בשים לב לרמת נזילות המסחר בבורסה הישראלית, תוך הבטחת טובת הלקוחות של הגופים הפיננסיים, יוטל על שר האוצר להקים ועדה ציבורית". כלומר, הדגש בטיפול בריכוזיות המוסדיים הוא בכלל בדגש לצורך שיפור הנזילות בבורסה הישראלית. מכאן מתחילות אי ודאות וספקולציות לאן פניה של הוועדה הזו: האם לפירוק הגופים המוסדיים הגדולים ופיזור השקעות של הציבור בקרב יותר מנהלים, האם לצעדים שיסירו חסמים ויעודדו הגדלת השקעות בישראל או החשש הגדול – צעדים אגרסיביים שיכפו על המוסדיים להגדיל השקעות במשק הישראלי, כלומר לגייס את כספי החוסכים בכדי להציל ולבלום את הירידה באטרקטיביות ההשקעה בישראל.
נושא תמוה נוסף הוא הרכב הוועדה. מכהנים בה לא פחות מ־11 חברים: הממונה על רשות שוק ההון, יו"ר רשות ניירות ערך, הממונה על התחרות, המשנה ליועמ"שית (משפט כלכלי), ארבעה נציגים למשרד האוצר (מנכ"ל האוצר, החשב הכללי, הממונה על התקציבים והכלכלן הראשי) וכן שני נציגי ציבור, אולם לא הוכנס נציג של בנק ישראל. בראשה יעמוד נציג ציבור שימנה שר האוצר. נגיד בנק ישראל עומד בראש הוועדה ליציבות פיננסית, ובסוגיה כה קריטית העוסקת בניהול חסכונות הציבור בהיקף של מעל ל־2.5 טריליון שקל, לא נמצא לנכון להכניס בוועדה כה רחבה גם נציגות לבנק המרכזי.
כאמור, החסכונות ארוכי הטווח של הציבור הישראלי גדלים בקצב גבוה. חלק מהגידול נובע מפנסיית חובה החלה במשק, שמאלצת את כלל העובדים והמעסיקים להפריש כספים מדי חודש לחסכונות הפנסיוניים של העובד. כמו כן מרבית הסכום מנוהל ע"י פחות מעשרה גופים, ובעיקר ע"י חמש חברות הביטוח הגדולות שמנהלות כל אחת כמה מאות מיליארדי שקלים.
סוגיית הריכוזיות והכוח הרב של המשקיעים המוסדיים אינה חדשה. הנושא עלה כבר בדיוני הוועדה שבחנה את חוק הריכוזיות, ופרסמה לפני כשנתיים את מסקנותיה. הוועדה הצביעה שם על כוחם הגובר של המוסדיים, והמליצה להקים ועדה שתבחן את כוחם ואם יש לפעול להקטנתו ולביזורו, כך שמדובר באג'נדה הקיימת במשרד האוצר עוד לפני הממשלה הנוכחית. אולם כלל לא בטוח שזה הנושא בו תעסוק בפועל הוועדה.
חשש מצעדים קיצוניים לדיכוי השקעה בחו"ל
כאמור, נוסח טיוטת חוק ההסדרים מביא להערכה שעיקר הפעילות של הוועדה יהיה בכלל בהגברת ההשקעות בשוק הישראלי. ואכן מצב ההשקעות בשוק ההון המקומי אינו מזהיר. המשקיעים הזרים נרתעים מהשקעה בשוק הישראלי עוד מתחילת המהפכה המשפטית, שסמוטריץ' הוא אחד ממוביליה. המלחמה רק החריפה את המצב, ומאז הם גם הקטינו חשיפה לישראל ומכרו בחצי שנה הראשונה של המלחמה אג"ח ומניות בהיקף של 20 מיליארד שקל.
המשקיעים המוסדיים אמנם הגדילו חשיפה לשוק האג"ח הממשלתיות מתחילת המלחמה, אבל בכל הקשור לשוק המניות המקומי לא נרשם שינוי משמעותי. ההשקעה בישראל אינה נראית אטרקטיבית במיוחד לאור רמת הסיכון, ובוודאי לא לעומת התשואות הגבוהות שמניב S&P 500, שהפך לחביב המשקיעים. זו אגב לא רק החלטה של מנהלי הגופים המוסדיים – חוסכים רבים מבקשים באופן יזום להעביר את חסכונותיהם למסלולים המשקיעים בשוק האמריקאי.
כשמצד אחד ישראל לא ממש אטרקטיבית להשקעה, ומצד שני חסכונות הפנסיוניים של הציבור רק גדלים, מבחינת סמוטריץ' הדרך לשפר את מצב הכלכלה ושוק ההון המקרטעים היא לרתום לפחות חלק מהכספים הללו להשקעה. השאלה איך יעשה זאת: אם הוא מתכוון לייצר תמריצים כמו הטבות במס, הסרת חסמים בירוקרטיים, פיתוח מכשירים חדשים, שיגרמו למנהלי הגופים המוסדיים מרצונם לרצות ולהקצות יותר כספים להשקעה בשוק המקומי, זה יהיה כמובן צעד חיובי.
החשש הוא מצעדים אגרסיביים יותר, כמו דיכוי השקעות בחו"ל ע"י יצירת חסמים שייאלצו את המוסדיים להעדיף השקעות בישראל, או אפילו צעד קיצוני יותר שיכפה בפועל הקצאת כספים להשקעות בישראל או בתחום מסוים. אלה כמובן צעדים מסוכנים שאסור לקדם. בסופו של דבר, מטרת מנהלי החסכונות הפנסיוניים היא להשיא את התשואה לעמיתים – להביא לכך שבבואם לגיל פרישה יהיה להם את הסכום הגבוה ביותר להמשך חייהם. אסור להכניס למשוואה הזו שיקולים כגון שיפור ההשקעות במשק או שיפור הנזילות בבורסה. כרגע נוסח הפעילות של הוועדה עמום למדי, עם הזמן נגלה מה הם הכוונות של סמוטריץ' בנוגע לחסכונות הציבור.
לקראת ועדת שטרום 2.0?
ועדה נוספת שמבקש סמוטריץ' להקים היא בנושא "בחינת אמצעים להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים". נשמע מוכר? אולי כי לפני תשע שנים הקים משרד האוצר ועדה בנושא דומה, המוכרת יותר כוועדת שטרום, שבסיום המסקנה המרכזית שלה היתה הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, בתקווה שהדבר יוביל להגברת התחרות במערכת הבנקאית. לצד זאת, ועדת שטרום המליצה על צעדים נוספים שבוצעו ברובם, אולם נראה שאם באוצר מבקשים שוב להקים ועדה בנושא התחרות המערכת הבנקאית, הרי שתוצאות ועדת שטרום כנראה לא היו מזהירות ולא באמת הקטינו את כוח הבנקים.
כשצוללים פנימה לנושאים שבהם תעסוק הוועדה עולה כי היא תגבש המלצות להכנסת שחקנים נוספים, פיננסיים וריאליים, שיוכלו לקבל פיקדונות ואשראי מהציבור בהיקף מוגדר ובמקביל אל מול פיקוח מידתי. שוב נשמע מוכר? הסיבה לכך היא שבתחילת השנה בנק ישראל פרסם "קול קורא" לקבלת הצעות לרשיון בנקאי מדורג, במטרה להכניס שחקנים חוץ בנקאיים לתחום הפיקדונות. זה למעשה אחד מנושאי הדגל שהמפקח על הבנקים דני חחיאשוילי שם לעצמו לקדם בקדנציה שלו.
אמנם היה צפוי שמשרד האוצר ישתלב ביוזמה של בנק ישראל כשיגיע שלב תיקוני החקיקה הנדרשים מצעד שכזה, אבל נראה שבפועל באוצר רוצים להשתלט על האירוע ולקבוע בעצמם מה יכלול המתווה. במשרד האוצר מתייחסים לפעילות בנק ישראל בנושא, וכותבים בטיוטת חוק ההסדרים: "בנק ישראל פרסם קול קורא לקבלת התייחסות מהציבור למתווה שיאפשר לגופים פיננסים חוץ בנקאיים לגייס פיקדונות מהציבור ולהעמיד מתוכם אשראי. לצורך המשך קידום הפתרון המוצע, ונוכח ההשפעה הצפויה שלו על השוק הפיננסי, מוצע להטיל על שר האוצר להקים ועדה ציבורית שתמליץ על המתווה הרצוי". כלומר בנימוס הם אומרים לבנק ישראל: "אנחנו ניקח את זה מכאן". ולא רק שבמשרד האוצר לוקחים מידי בנק ישראל את ההובלה על הנושא, אלא נציין גם שמדובר בנושא בליבת הפעילות של הבנק המרכזי - קביעת תנאים לרישיון בנקאי.
בנק ישראל אמנם יהיה חלק מאותה ועדה, אך הוא יהיה מיעוט בה: מתוך 12 חברי הוועדה שיקבעו את התנאים לרישיון, יהיו רק שני נציגים לבנק ישראל. מולם יעמדו נציגי משרד האוצר, רשות ני"ע ורשות התחרות, שהם ביקורתיים כלפי הבנק המרכזי והשמרנות שלו, וחושבים שיש לפעול יותר להגברת התחרות ולכניסת שחקנים חדשים, גם במחיר של הפחתת המשקל על שיקולי היציבות.
בעבר (כולל בתקציב האחרון) בנק ישראל ידע ליירט יוזמות מחוק ההסדרים שפוגעות בסמכותו ובגבולות הגזרה שלו, אלא שבקונסטלציה הפוליטית הנוכחית, כשרווחי הבנקים כה חריגים וזועקים להתערבות ועם ראש ממשלה שלא ממש קשוב לנגיד, הסיכוי לכך נמוך יותר. כך שבשורה התחתונה, לוועדה הזו יש פוטנציאל לחולל דרמה של ממש בכל הקשור למפת השחקנים שיוכלו להעניק פיקדונות לציבור, והשליטה של בנק ישראל באירוע תהיה מוגבלת, וכרוכה ככל הנראה בלא מעט מאבקים.
המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. רוצה להסיט השקעות מחו"ל לישראל?
בעבר בנק ישראל ידע ליירט יוזמות מחוק ההסדרים שפוגעות בסמכותו. אלא שבמצב הפוליטי הנוכחי, כשרווחי הבנקים כה חריגים וראש ממשלה שלא קשוב לנגיד, הסיכוי לכך נמוך יותר
החשש הוא מצעדים אגרסיביים: דיכוי השקעות בחו"ל ע"י יצירת חסמים שייאלצו את המוסדיים להעדיף השקעות בישראל, או כפיית הקצאת כספים להשקעות בישראל או בתחום מסוים
התייחסות האוצר להקמת ועדה למתן רישיון בנקאי מדורג: לצורך המשך קידום הפתרון, מוצע להטיל על שר האוצר להקים ועדה ציבורית שתמליץ על המתווה הרצוי"
