"קידוחים לחיפוש גז ונפט בים עלולים להשבית לחודש את מתקני ההתפלה בחדרה ואשקלון"
"קידוחים לחיפוש גז ונפט בים עלולים להשבית לחודש את מתקני ההתפלה בחדרה ואשקלון"
משרד האנרגיה משווק את מקבץ E - שטח של כ-1,500 קמ"ר לחיפוש גז בים העמוק. לפי מומחים מהחברה להגנת הטבע ואוניברסיטת חיפה, דליפה במקבץ עלולה לגרום לזיהום סביבתי חסר תקדים ולהשבתת מתקני התפלה
במהלך התקופה הקרובה תכריע מועצת הנפט מי הם היזמים שיחפשו גז ונפט בשטח הים של ישראל, בבלוקים שנותרו במסגרת ההליך התחרותי הרביעי לחיפושי גז ונפט בים. השטח המיועד מכונה מקבץ E, והוא משתרע בטווח שבין צפונית לאשקלון לצפונית לנתניה, ומרוחק כ-46 ק"מ מגבול עזה. לפי עבודה חדשה של החברה להגנת הטבע ומומחים מאוניברסיטת חיפה, דליפה בקידוח בבלוק E עלולה לא רק לגרום לזיהום סביבתי חסר תקדים, אלא גם להשבתת מתקני ההתפלה בחדרה ואשקלון לתקופה של כחודש. שטח שמורות הטבע במים הריבוניים של ישראל עלול להיות חשוף לריכוז מזהמים שמעל סף הרעילות, למשך שבועיים ויותר.
משרד האנרגיה מקדם כעת שיווק של כ-1,500 קמ״ר של שטחים חדשים לחיפושי גז בים העמוק בישראל, המכונים מקבץ E, על אף המשמעויות האקולוגיות והאקלימיות, ולמרות שבמרחב הימי הזה, "אזור כלכלי בלעדי" בעל רגישות אקולוגית גבוהה מאוד, לא קיימים מנגנונים מספקים לאסדרה תכנונית וסביבתית. לפי החברה להגנת הטבע, משרד האנרגיה ומועצת הנפט לא בחנו את הסיכון היחסי שמציבים אזורי קידוח פוטנציאלים לאירוע דליפה במאגרי נפט וגז. זאת, שעה שאירוע כזו הוא בעל פוטנציאל השפעה על נכסים ציבוריים כמו מתקני התפלה, חופי רחצה, תשתיות חיוניות ואפילו מקורות מזון.
לא מדובר בנושא שניתן להקל בו ראש. קידוחים בים העמוק הם פעולה הנדסית מורכבת, כאשר כבר בשלב קידוחי החיפוש למאגרים, קיימת סבירות גבוהה לאובדן שליטה על ראש הבאר כתוצאה מתקלה, וכך דליפת פחמימנים לסביבה. כיום, הערכת סיכונים מדליפה בתהליך הפקת הגז או הנפט נעשית רק לאחר שחברה מסחרית זכתה במכרז לחיפושים אחר מאגרי הדלק. בשלב הזה, היכולת של הרגולטור להסיט את מיקום הקידוח – מוגבלת מאוד, למרות הסיכונים הרמים.
החברה להגנת הטבע, ד"ר יגאל ברנשטיין וד"ר אסף פרצלן מבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, בחנו את הנזק הפוטנציאלי למרחב במקרים של דליפת פחמימנים באזורים שמשווקת הממשלה, לרבות בחינת כל ׳מחזור חיי הזיהום׳ – פיזור של מזהמים רעילים בקרקע ובפני המים. לפי הממצאים, גם אם השפעה של דליפת נפט תמשך זמן רב יותר, לקונדנסט – תוצר לוואי רעיל של מאגרי הגז – תהיה השפעה מרחבית דומה. תנאי מזג האוויר ישפיעו על אופן פיזור המזהמים, בשני המקרים. בקיץ, דליפה עשויה לפגוע באופן משמעותי בשמורות הטבע במים הריבוניים, במתקני ההתפלה, בנמלים ובחופים. זיהום שידלוף משדה הגז ״תמר״, למשל, צפוי להגיע לחוף בעיקר באירועי סערה.
למיקום הקידוח יש השפעה משמעותית על פיזור המזהמים. לפי הדוח, דליפה משני האתרים שנבחנו באזור E בהם משווק כעת משרד האנרגיה רישיונות חיפוש, צפויה לגרום לנזק הרב ביותר לנכסים החופיים ולאזור מדף היבשת, באופן יחסי לאתרים אחרים. דלפיה מאתרים הנמצאים באזור, צפויה לגרום למסת וריכוז המזהמים הגבוהים ביותר בשטחי שמורות הטבע במים הריבוניים, מתקני ההתפלה, נמלים וחופי הרחצה. אתר הדליפה עם פוטנציאל הנזק הנמוך ביותר הוא I.
לפי החוקרים, דליפה מבלוקים באזורים E ו-G צפויה לגרום למסת המזהמים הגבוהה ביותר במתקני ההתפלה, ולגרום להשבתה שלהם למשך שישה ימים בממוצע, עם מספר ימי השבתה מקסימליים של 30 יום שבהם עלולים ערכי המזהמים להגיע לסף השתת פעילות ההתפלה. ריכוז המזהמים הגבוה ביותר, כך בשל אופי התפשטות הדליפה, עלול להיות במתקני ההתפלה בחדרה ובאשקלון – מאות קילומטרים ממקור הזיהום. די להיזכר באירוע ״זפת בסערה״, שהתרחש באזור מקבץ E, דרומית להפרעת פלמחים, והוביל זפת מזהמת אפילו לשטחי הטבע החופיים של ראש הנקרה. נזכיר, כי לא מדובר בעניין של מה בכך, שכן כ-80% ממי השתיה בישראל מקורם במתקני ההתפלה.
גם הטבע נמצא בסיכון גובר. אם מחקרי עבר העידו על כך שחיפושי נפט וגז גורמים לנזק בריאותי ומוות של בעלי חיים ימיים, לפי החוקרים, דליפה באתרים באזור E צפויה להשפיע על רוב שמורות הטבע במים הריבוניים בישראל ולחשוף אותן לריכוז מזהמים שמעל סף רעילות למשל שבועיים ויותר. נזכיר, כי נפט הוא חומר רעיל, אשר מפגש עמו יכול להוביל לסיום חייהם של יצורים רבים במערכת האקולוגית הימית ובמארג המזון האנושי.
אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי, בחברה להגנת הטבע, מסביר: ״מקבץ אי נמצא כמרחב עשיר בבתי גידול רגישים, שחלקו מוצע כשמורת טבע. כעת, בעבודת המודל החדשה, מצביעים חוקרי אוניברסיטת חיפה כי מקבץ אי הוא גם המרחב המסוכן ביותר מבחינת זיהום ים במקרה של דליפה, ומסכן שמורות טבע רגישות, כולל גלישת פלמחים במים הכלכליים וים פולג במים הריבוניים, מתקני התפלה ועוד. המודל מצא כי זהו האזור המסוכן ביותר לנכסים האסטרטגיים של ישראל, מכל אתרי חיפוש הגז האפשריים בתחום המים הכלכליים. מכלול המידע חייב להיות בפני מועצת הנפט והממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, ועליהם להימנע מחלוקת רישיון חיפוש גז במקבץ אי, מה גם שזהו המקבץ הקרוב ביותר לחופי עזה, על הסיכונים המתבקשים מכך״.
רוטשילד מוסיף כי ״ברמה הכללית, המודל חושף שוב את היעדר התשתית העובדתית בתהליכי קידום המכרז הרביעי לחיפושי גז בים, שנעדר תשתית על משמעויות אקלימיות, סביבתיות וכלכליות של המהלך. לכן, יש לשנות את הרגולציה הקיימת, שנעדרת איזונים ובלמים ומעניקה למשרד האנרגיה כוח לא סביר שיכול לגרום למהלכים פזיזים המסכנים את הציבור ואת הסביבה. יש לקדם חוק למים הכלכליים, חוק אזורים ימיים, ובו יוכפפו פעולות חיפוש גז ונפט למוסד תכנון מאוזן ושקוף״.
תגובת משרד האנרגיה: ״הנושא אינו על סדר יומה של מועצת הנפט הקרובה. יש לציין כי העבודה המדוברת אינה מוכרת למשרד, ונוכל להתייחס לממצאיה רק לאחר שנקבל ונלמד אותה. יש לזכור כי תהליכי העבודה בעת קבלת רישיון חיפוש כוללים מספר שלבים המאפשרים החלטה בגין מיקום ושיטת העבודה. החששות העולים מהטענות שבשאלה יקבלו מענה בהתאם לכללים בין לאומיים מקובלים והתניות שיופיעו בהיתרי החיפוש ככל שיינתנו״.
