פרשנותקיצור התורנויות בנקודת רתיחה: המתווה ייצר יותר נזק מתועלת
פרשנות
קיצור התורנויות בנקודת רתיחה: המתווה ייצר יותר נזק מתועלת
לא התקנים בבתי החולים הם הבעיה של מערכת הבריאות, אלא המחסור ברופאים שרק הולך ומחריף. קיצור התורנויות של המתמחים לא יכול לבוא על חשבון שירותי הרפואה לאזרחים – לא באשפוז וגם לא בקהילה
1. לא צריך להתרגש יתר על המידה מהניסיון של ארגון "מרשם" – המאגד פחות מרבע מהמתמחים בישראל – לחבל במסיבת העיתונאים שארגנה אתמול ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) נגד מתווה קיצור התורנויות שמקדם שר הבריאות ניצן הורוביץ. בסופו של דבר, היו שם רק כמה סטודנטים שהגיעו למקום וצעקו. אך בכל זאת דבר אחד ברור: ככל ש־1 באפריל מתקרב, הטונים יעלו והעימותים בין הצדדים שתומכים במתווה לבין המתנגדים - רק יחריפו.
תזכורת קצרה: באפריל יפוג תוקף הוראת השעה המאפשרת למתמחים לעבוד יותר מ־24 שעות ברצף. עד מועד זה משהו חייב לקרות, אחרת המתמחים יפרו את החוק. אתמול פנתה מנכ"לית שירותי בריאות כללית רות רלבג לראש הממשלה נפתלי בנט בבקשה שיתערב שכן במצב הנוכחי הם יאלצו להכריע בין פגיעה בשירות לציבור לבין הפרה של החוק.
נכון לכתיבת שורות אלו אין הסכמה בין הגורמים – והפערים עצומים. מצדו האחד של המתרס ניצבים שר הבריאות לצד ארגון מרשם ומהצד הנגדי משרד האוצר יחד עם ההסתדרות הרפואית שמתנגדים בנחרצות למתווה של הורוביץ ומציעים מודל חלופי. אבל לא הורוביץ ולא מרשם מוכנים אפילו לשמוע על אותו מודל חלופי. מבחינת מאזן הכוחות לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין מי הצד החזק כאן ומי החלש, אבל הרבה יותר קשה לקבוע מי "דוד" ומי "גוליית" בסיפור הזה.
רק בשבוע האחרון, ועדת מנדלוביץ' – הוועדה ליישום מתווה קיצור תורנויות המתמחים בראשות המשנה מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ', התרסקה והתפוררה כאשר מתוך 24 חברים של אותה ועדה, פחות ממחצית (10 חברים) הסכימו לחתום על הדו"ח הסופי. מחצית מהמתנגדים הם אנשי משרד הבריאות תחת הורוביץ.
יתרה מזו, במקום דו"ח אחד קיבלנו שלושה שכן גם האוצר וגם הר"י הוציאו מסמכים מקבילים באותה שעה שמשרד הבריאות הציג את הדו"ח שלו. ברגע שהקהילה הרפואית והמשרד המממן (האוצר) ביקשו לנתק כל קשר, הדו"ח של משרד הבריאות הפך להיות אות מתה.
2. "לא נסכים לקיצוץ שכר בכפייה, בפגיעה בכפייה בפנסיה, בהתמחות ובחיי המשפחה של המתמחים – וכל זאת עבור מתווה פוליטי ופופוליסטי", אמר אתמול עמרי כהן, מזכיר פורום מתמחים בהר"י. "מנסים לכפות עלינו המתמחים לעבוד בשלושה מתוך ארבעה סופי שבוע בחודש. המתווה הזה לא ישים ולא יקרה – לא גויס אפילו מתמחה אחד. ב־1 באפריל לא יקרה כלום. המתווה של הורביץ הוא מתווה של מנותקים. פוגע בהתמחות, פוגע בשכר ופוגע במערכת הבריאות הציבורית בעיקר בפריפריה". כהן קרא "להימנע מלהיגרר למלחמת מתמחים" אפרופו ההתנהלות של ארגון מרשם.
3 צפייה בגלריה
מזכיר פורום מתמחים בהר"י, עמרי כהן: "המתווה של הורביץ הוא מתווה של מנותקים"
(צילום: באדיבות ההסתדרות הרפואית)
מנכ"ל משרד הבריאות נחמן אש לא נשאר חייב ובשיחה עם "כלכליסט" הגיב: "מה זה לא ישים? האם המתכונת הנוכחית של משמרות של 24–26 שעות היא כוח עליון? ברור שזה ישים. אין דבר כזה לא ישים. השאלה היא כמה אתה חושב שזה חשוב לעשות את זה וכמה אתה מוכן להתאמץ כדי שזה יקרה. כעת, יש פה יותר אינטרסים שזה לא יקרה מאשר שזה כן יקרה – וזו כרגע הבעיה. אז נכון שזה צריך לבוא על חשבון של דברים אחרים, שצריכים להשקיע בזה משאבים, ושהר"י והאוצר צריכים לתעדף את זה על פני דברים אחרים־וגם משרד הבריאות".
לדבריו, "אם הוחלט שזה צריך להיעשות, ואני עם זה שלם לגמרי, אז צריך להתאמץ כדי שזה יקרה. ואז זה יהיה ישים. זה המודל הכי ישים שיש. הר"י הציגה את המודל הזה בעבודה הגדולה שהם עשו שלקחה להם שנה וחצי. אבל צריכים להשקיע ולהתאמץ". אש סיכם באיתות ברור כי במשרד הבריאות אין כוונה להתפשר.
3. כפי שעולה מהדו"ח המיוחד שפרסם משרד האוצר בשבוע שעבר, הבעיה העיקרית עם מתווה הקיצור היא מספר הרופאים. לא התקנים אלא רופאים בשר ודם: פשוט אין מספיק רופאים בארץ. בשנים הקרובות דור שלם של רופאים שהגיעו מברית המועצות לשעבר ייצא לגמלאות ובמקביל תיכנס לתוקף "רפורמת יציב" שפירושה פסילת חלק לא מבוטל מבתי ספר לרפואה בחו"ל. ישראל היא שיאנית מערבית במספר הרופאים שהוכשרו מחוץ לגבולותיה (כמחצית). החל מ־2026, אם לא יקרה משהו דרמטי, מספר הרופאים יתחיל לרדת באופן מוחלט, לא רק ביחס לגודל האוכלוסייה.
רובם של אלה שכבר לא יוכרו כרופאים עובדים בפריפריה: יותר ממחצית מהמתמחים בבתי החולים זיו, ברזילי, לניאדו, פוריה, וולפסון, נהריה והמשפחה הקדושה בנצרת הם בוגרי לימודי רפואה ממדינות לא מאושרות. כבר עכשיו בתי החולים בפריפריה הם שיאנים בשיעור תקנים לא מאוישים. המספרים מבשרים אסון.
בינתיים ישנה תופעה נוספת שעליה לא מדברים: רוב המתמחים – או כולם – יועדו לעבודה במערך האשפוז על חשבון הקהילה (קופות החולים). זו הסיבה שבשבוע שעבר שיגר משרד האוצר הודעה לעיתונות שעוררה הלם מוחלט: בתמיכה לקיצור תורנויות, משרד האוצר תקצב את הקיצור ב־66 מיליון שקל. בתגובות צוטטו מנכ"לי קופות חולים מברכים.
ההודעה עוררה שתי שאלות עקרוניות: ממתי האוצר תומך במתווה ומה הקשר למנכ"לי קופות החולים. באוצר הבהירו: אנו תומכים בקיצור, לא במתווה הנוכחי. שנית, וזה העניין החשוב, הכסף מיועד למימון התמחויות לרופאים בקהילה.
בשנים הקרובות תיכנס לתוקף רפורמה שמשמעותה פסילת חלק לא מבוטל מבתי ספר לרפואה בחו"ל. החל מ־2026 מספר הרופאים יתחיל לרדת
איך זה עובד היום? מנהלי הקופות מראיינים מועמדים להתמחות כדי לגייס אותם כרופאי קהילה. אם הם מתקבלים, הקופה מממנת את ההתמחות. אך מאחר שאין התמחות בקהילה אלא רק בבתי חולים, המתמחה יוצא לבית החולים לתקופה של 3–4 שנים, ובתום ההתמחות, במקום להישאר בבית החולים, הוא שב לקופה.
החשש הגדול באוצר הוא כי בעקבות מתווה הקיצור, המתמחים לא ישובו לקהילה ויישארו במערך האשפוז. לכן, האוצר הוסיף כסף (מעל תקציב סל הבריאות) כדי שהקופות יגייסו ויבטיחו כמות מכובדת של רופאי קהילה. קיצור התורנויות לא יכול לבוא על חשבון פגיעה ברפואה המונעת והרפואה בקהילה.
