משרד התחבורה: מהנמלים ועד הכבישים - כל הבורות שמחכים למיכאלי
משרד התחבורה: מהנמלים ועד הכבישים - כל הבורות שמחכים למיכאלי
המשבר בנמלים יאתגר את השרה שתידרש ליד חזקה מול ועדי העובדים. היא תידרש להתערב גם בזירוז הרכבת הקלה ולהכריע על נמל התעופה החליפי
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים היוצאת מירי רגב לא משאירה אחריה נעליים גדולות — אלא אדמה חרוכה. רגב הצליחה לעכב או לחבל בכמעט כל פרויקט גדול שמשרדה מקדם, ולשרה הנכנסת צפויים אתגרים רבים ומורכבים בגזרות שונות. אחת המשימות הראשונות היא מינוי מנכ"ל חדש במקום עופר מלכה, שסביר להניח שלא צפוי להישאר בתפקידו תחת השרה מרב מיכאלי.
אחת הסוגיות הבוערות היא נמלי הים. הפקק בנמלים מלווה את ישראל מתחילת השנה, והמשבר רק הולך ומחריף. בימים אלו ממתינות לפריקה יותר מ־70 אוניות מחוץ לחיפה ואשדוד, רבות מהן יחכו בפקק יותר מחודש. האוצר מעריך שעלות כל יום כזה למשק היא כ־100 מיליון שקל. באחרונה נעשה ניסיון לפתור את המשבר בעזרת גיוס עשרות עובדים זמניים בנמלי אשדוד וחיפה, אך ברגע האחרון ההסתדרות טרפדה את המהלך וכרגע לא נראה פתרון באופק.
שרת התחבורה המיועדת מגיעה ממפלגת העבודה שידועה בקשריה ההיסטוריים עם ההסתדרות ומעניין יהיה לראות כיצד תפעל להיחלץ מהמשבר שכבר מתגלגל לכיסם של אזרחי ישראל בדמות גל התייקרויות. כאן תידרש יד חזקה מול ועדי העובדים בנמלים שהם מהחזקים במשק, ומיכאלי, שמעולם לא עמדה בראש משרד ממשלתי, תעמוד למבחן לא פשוט.
כמו כן, בעוד כמה חודשים צפויים להיפתח לפעילות מלאה שני נמלים פרטיים חדשים בישראל — נמל המפרץ של חברת SIPG הסינית והנמל הדרומי של חברת TIL השוויצרית. במקביל, נמל חיפה צפוי לעבור לידיו של מפעיל פרטי. גם במקרה הזה תצטרך מיכאלי לעמוד איתנה מול ועדי העובדים ולהימנע מעיכובים לא נחוצים בהכנסת תחרות לנמלים.
אבל מה שמטריד את רוב הישראלים אלו הפקקים בכבישים. בהסכם הקואליציוני בין העבודה לבין יש עתיד ובקווי היסוד של הממשלה החדשה הוחלט על קידום "פתרונות חדשניים" להתמודדות עם עומסי התנועה. אותו סעיף מעלה חשש שמיכאלי תיפול לבור שרבים וטובים נפלו בו לפניה, הנטייה הישראלית לחפש פתרונות קסם לבעיות מורכבות. בעיית הפקקים לא תיעלם גם אם שרת התחבורה תוביל רפורמה שתעודד רכבים שיתופיים, אוטונומיים או רמזורים שישתמשו בביג דאטה ולמידת מכונה. הפקקים האינסופיים יצומצמו רק אם תונהג בישראל מדיניות שתעודד אזרחים לנסוע בתחבורה ציבורית במקום ברכב פרטי, על ידי השקעה בהנגשת התחבורה הציבורית, רגולציה, ומדיניות של מקלות לבעלי הרכב הפרטי וגזרים לכל השאר. לכל זה יש להוסיף מדיניות שתבחן את עולם התחבורה בהתחשב בצורכי התכנון האורבני, ולא רק מפריזמה כלכלית.
כחלק מהעיסוק בתחבורה הציבורית תאלץ מיכאלי ללכלך את ידיה ולהתערב בסכסוך בין דירקטוריון הרכבת למנכ"ל. מיכאלי תאלץ "לבחור צד" בסכסוך שמעיב על תפקוד הרכבת, ולהחליט האם לגבות את המנכ"ל מיכה מייקסנר או לאפשר ליו"ר הדירקטוריון משה שמעוני, להדיח אותו. בנוסף, השרה תוכל לצאת לסבב מינויים משמעותי בכל חברות התחבורה הממשלתיות ותוכל גם לקדם מינוי של יו"ר לחברת חוצה ישראל, נתיבי איילון ונת"ע. מינויים נוספים מחכים גם בחברות הבת של רכבת ישראל – נדל"ן ומטענים.
הנהלת משרד התחבורה החדשה תאלץ לגעת במוקדם או במאוחר גם במיזמי הענק שאמורים לשנות את פניה של ישראל בטווח הארוך. ברגע זה מקודמים בישראל שלושה קווי רכבת קלה בגוש דן, קו רכבת קלה בירושלים וקו רכבת קלה נוסף שיעבור בין חיפה והקריות לנצרת. הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן צפוי לפעול בסוף שנת 2022, אך רבים חוששים כי מדובר בתאריך לא ריאלי וייתכן והשרה תאלץ להתערב בעבודות. כמו כן, השרה תהיה מוכרחה לקדם את פינוי תושבי כפר שלם בשביל לקדם את הפעלת הקו הסגול והירוק בגוש דן.
עם זאת, הרכבות הקלות מתגמדות לעומת שני הפרויקטים הגדולים והנפיצים ביותר שיונחו על שולחן השרה: המטרו בגוש דן ושדה התעופה החליפי לנתב"ג. מדובר בפרויקטים ענקיים שיצריכו את אישור כל הממשלה, אך שרת התחבורה היא זו שתחליט האם לקדם את שדה התעופה בנבטים, הזוכה לתמיכה עממית רחבה, או את שדה התעופה ברמת דוד, שזוכה לתמיכה גורפת של מערכת הביטחון וכלל אנשי המקצוע. בכל הקשור לפרויקט המטרו, ממשלת ישראל הבאה ושרת התחבורה יצטרכו לשבור את הראש לגבי מימון הפרויקט ולגבי הגוף שיוביל אותו, ויאלצו להתמודד עם שלל מחאות בנוגע לתוואי.
