שיא לפעילות הפרקליטות האזרחית ב-2020: כ-240 תביעות בסך 880 מיליון שקל
שיא לפעילות הפרקליטות האזרחית ב-2020: כ-240 תביעות בסך 880 מיליון שקל
עפ"י הדו"ח השנתי של פרקליטות המדינה, אשתקד הסתיים הטיפול בכ-21 אלף תיקים אזרחיים; נפתחו כ-330 הליכים שנבעו מהקורונה; במסגרת המאבק ביעדי הפשיעה, ביצעה המדינה 85 מבצעי אכיפה משולבת ופעולות אכיפה משלימות; למעלה מ-1,500 תיקים נפתחו במחלקות משפט העבודה במחוזות הפרקליטות
למרות שמדובר היה בשנת הקורונה שהציבה מגבלות וסגרים, רשמה החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה ב-2020 שיא של כ-240 תביעות יזומות בשם המדינה בהיקף של כ-880 מיליון שקל. בנוסף, מספר התיקים שהטיפול בהם הסתיים בשנה זו עלה על מספר התיקים שנפתחו. כך עולה מהפרק האזרחי בדו"ח השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2020.
1. ירידה של 9% בתיקי פרקליטות
ב-2020 נפתחו במחוזות האזרחיים של הפרקליטות כ-20 אלף תיקי פרקליטות, ירידה של כ-9% ביחס ל-2019, שנראה כי ניתן להסבירה בהשלכות נגיף הקורונה ובצמצום פעילות בתי המשפט בחלק מהשנה.
כחמישית מהתיקים עסקו בתחום המינהלי, כחמישית נוספת בתחום המעמד האישי, 14% בתחום הנזיקין, 7% בתחום החיובים, 8% בתחום המקרקעין, 7% בדיני עבודה, 6% בתחום המיסים ו-6% בענייני קצין התגמולים.
ב-2020 הסתיים הטיפול בכ-21 אלף תיקים במחוזות הפרקליטות. מדובר במספר גדול יותר לעומת התיקים שנפתחו. ביחס לתיקי נזיקין קרוב לשליש מהתיקים הסתיימו בפשרה. הדבר מאפשר מיקוד מאמצים והפניית המשאבים המוגבלים לטיפול בתיקים בעלי חשיבות אסטרטגית, שלטונית או רוחבית.
המחלקה האזרחית בפרקליטות מייצגת בתיקים המתנהלים בביהמ"ש העליון. המחלקה גם מייצגת את היועץ המשפטי לממשלה כשהוא מתייצב בתיקים בהם המדינה אינה צד. מדובר בעמדות רוחב המוגשות בשם היועמ"ש, במקרים ייחודיים בהם מצא לנכון היועץ להתייצב, או לבקשת בתי המשפט המעוניינים לקבל את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בטרם יפסקו בסוגיה חדשנית או עם השלכת רוחב.
ב-2020 התייצב היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות הפרקליטות האזרחית, ב-44 הליכים. 27% מהתיקים עסקו בתובענות ייצוגיות, 18% בתחום המשפט המינהלי, 13% במשפט הבינלאומי, ואילו שאר ההליכים עסקו בנושאים מסחריים, פיסקאליים, נזיקין, הגנת הצרכן ועוד.
בשנת זו הועברו לבחינת היועמ"ש 198 הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות, שלאחר בחינתם החליט היועמ"ש להגיש התנגדויות ב-45 הסדרים, וב-66 הליכים אחרים הוגשו הערות מטעם גורמי המקצוע. בנוסף, הועברו לעיונו של היועמ"ש 16 בקשות הסתלקות מתובענות ייצוגיות או מבקשות לאישור ניהול תובענות כייצוגיות, שב-4 מהן הוגשה התנגדותו.
במהלך שנת 2020 טיפלה המחלקה האזרחית ב-567 הליכים בבית המשפט העליון (21% מהם היא יזמה). כ-43% מהתיקים בעליון שבהם המדינה הייתה צד עסקו במקרקעין, 15% בחוזים וחיובים ו-10% בנזיקין.
2. הקורונה, החירום והפונדקאות
ב-2020 נפתחו בחטיבה האזרחית כ-330 הליכים שנבעו במישרין ממגפת הקורונה שחייבו מענה בהול. לצד זאת, פרקליטי החטיבה האזרחית ליוו את התקנת חיקוקי החירום. השפעות המשבר באו לידי ביטוי במיוחד בתחום המשפט החוקתי-מינהלי שאיתגר סוגיות הומניטריות שהתעוררו כתוצאה מהמגבלות שהוטלו בישראל ובעולם. למשל, בתחום יחסי העבודה או הליכי פונדקאות שבוצעו בחו"ל.
מייד עם הטלת המגבלות, מיפתה המחלקה האזרחית את כלל ההליכים התלויים ועומדים בבתי המשפט לענייני משפחה ברחבי הארץ שבהם הוגשו בקשות לבדיקה גנטית בעקבות פונדקאות שישראלים ביצעו מחוץ לישראל. המיפוי העלה כי ישנם כ-300 ישראלים שנולדו או שצפויים להיוולד להם ילדים בפונדקאות מחוץ לישראל תוך כדי משבר הקורונה. פרקליטי החטיבה האזרחית התגייסו לתת מענה נקודתי וכללי לשאלות החדשות שהתעוררו.
3. הגנה יזומה על הקופה הציבורית
הפרקליטות עוסקת גם בפעילות אקטיבית ויזומה לשם שמירה על קופת המדינה והגנה על נכסיה. בפעילות האכיפה האזרחית נעשה שימוש בכלים מתחום המשפט האזרחי והמינהלי בשלושה תחומים: אכיפת חוק, הגנה על קניין הציבור וזכויותיו וסיוע למשרדי הממשלה ביישום מדיניות ורגולציה.
בשנת 2020 הגישו היחידה לאכיפה אזרחית ומחוזות הפרקליטות האזרחיים 243 תביעות יזומות בשם המדינה, בסכום כולל של למעלה מ-880 מיליון שקל (לעומת 184 תביעות בהיקף של כ-708 מיליון שקל בשנת 2019).
מדובר בכמות התביעות הגדולה ביותר בשלוש השנים האחרונות, עליה של 37.5% ביחס לשנה קודמת.
חלק מהתביעות עוסקות בנזקים סביבתיים. כך, תביעה בסך כחצי מיליארד שקל נגד יצרניות רכב, אלקטרוניקה ויבואניות כלי רכב בעקבות פרשה שבה זויפו נתוני פליטת גזים במנועי דיזל שגרמו לזיהום האוויר; תביעה אחרת שנועדה לפיצוי המדינה בגין הפגיעה הנרחבת לאלמוגים במפרץ אילת בשל עבודות תשתית, ועוד.
בתביעות היזומות שהסתיימו בשנת 2020, נפסקו לטובת המדינה בהליכים שונים כ-75 מיליון שקל.
במסגרת המאבק ביעדי הפשיעה, ביצעה המדינה 85 מבצעי אכיפה משולבת ופעולות אכיפה משלימות (לעומת 60 פעולות ב-2019), בהם נעשה שימוש באמצעי אכיפה משלימים לכלים ה"מסורתיים" של המשפט הפלילי. מרבית מבצעי האכיפה המשולבת שבוצעו בשנת 2020 (כ-69%) כוונו נגד ארגוני פשיעה וגורמים עברייניים מצפון ועד דרום. כ-54% מהם נערכו כחלק מהמאמץ המוגבר להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית.
כחלק ממאבק הפרקליטות נגד ניצול נשים, נערך מבצע אכיפה נרחב נגד מועדונים שלפי החשד נעשתה בהם פעילות העולה כדי מעשי זנות, ובמסגרת זו נסגרו שלושה מועדוני חשפנות בצו מינהלי ונוהלו הליכים משפטיים מינהליים.
4. הפקעות מקרקעין: המלחמה להקטנת הפיצויים
ריבוי ההתדיינויות במעורבות המדינה בענייני מקרקעין אינו מפתיע בהתחשב בכך שכ-93% משטח המדינה מצוי בבעלות מדינת ישראל, קרן קיימת לישראל ורשות הפיתוח. יותר מ-1,700 מההליכים שנפתחו בשנת 2020 וכ-42% מההליכים (169 הליכים) שהוגשו לבית המשפט העליון עסקו בדיני מקרקעין.
התופעה הבולטת הייתה ערעורים לבית המשפט העליון על פסיקות בתי המשפט המחוזיים בתחום ההפקעות. בין השנים 2019-2016 הוגשו לבתי המשפט המחוזיים מאות רבות של תביעות פיצויים בגין הפקעות מקרקעין שביצעה המדינה עשרות שנים קודם לכן, בעיקר לצורך הקמת יישובים ברחבי הארץ. בשנת 2020 הוגשו לביהמ"ש העליון 107 ערעורים בעניין שיעור פיצויי ההפקעה שפסקו בתי המשפט המחוזיים. חלקם המכריע של הערעורים הוגשו ע"י המדינה, והיקפם הכספי נאמד במאות מיליוני שקלים.
5. יחסי עבודה וחריגות שכר בשירות המדינה
המדינה היא המעסיק הגדול במשק, ובמקביל היא גם הרגולטור או מפקח. ההליכים בתחומים אלו מעלים מגוון של נושאים בתחום יחסי העבודה (תביעות עובדים ביחס לתנאי העסקה, יחסי עובד-מעסיק, הפליה בעבודה ובקבלה לעבודה, הטרדה מינית בעבודה, פיטורין ועוד); סכסוכים קיבוציים ושביתות; תחום הביטחון הסוציאלי (פנסיה, גמלאות וקצבאות); ענייני ביטוח לאומי, וכן עתירות מינהליות וחוקתיות.
ב-2020 נפתחו למעלה מ-1,500 תיקים במחלקות משפט העבודה במחוזות הפרקליטות, 256 מתוכם נפתחו במחלקה למשפט העבודה.
המחלקה למשפט העבודה מלווה משפטית, מייעצת ומייצגת את הממונה על השכר. ב-2020 נפתחו במחלקה למשפט העבודה 25 תיקים בנושא חריגות שכר של העובדים ובפרקליטויות המחוז טופלו כ-59 תיקים משפטיים נוספים.
כתוצאה מפעילות זו, נחסכו לציבור, להערכת האוצר, ב-20 השנים האחרונות כ-7 מיליארד שקל, ובשנים 2019-2017 לבדן נחסכו כ-1.2 מיליארד שקל.
6. מכת המדינה: חשבוניות פיקטיביות
המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה היא יחידת המטה האחראית על התחום. לצדה פועלות מחלקות ייעודיות בפרקליטויות המחוז. המחלקה מייצגת את המדינה בעליון, מספקת לרשות המיסים ייעוץ שוטף, נוטלת חלק בוועדת הכופר ועוד. ב-2020, בדומה לשנתיים הקודמות, נפתחו בבית המשפט העליון 127 הליכים מהותיים המצויים בטיפול המחלקה הפיסקאלית, מתוכם 72% תיקים בהליכים אזרחיים, 15% פליליים ו-13% מינהליים-חוקתיים. בשנה זו התקבלו בביהמ"ש העליון פסקי דין ב-74 הליכים אזרחיים ומינהליים, ברובם המכריע (84%) התקבלה במלואה עמדת המדינה, ב-7% נוספים היא התקבלה חלקית ורק ב-5% היא נדחתה לגמרי. ב-80% מפסקי הדין בהליכים הפליליים שניהלה המחלקה התקבלה עמדת המדינה.
המדינה, באמצעות רשות המיסים המיוצגת ע"י הפרקליטויות הפיסקאליות, מרכזת מאמץ בתיקים שבהם נישומים מבקשים לצמצם ולשחוק את בסיס המס ובמלים פשוטות להקטין ולהעלים את החבות. העלמת מיסים פוגעות בשוויון ובקופה הציבורית ומובילות להגדלת הנטל המוטל על הנישומים מצייתי החוק. אחת התופעות הקשות שהפכה ל"מכת מדינה" היא השימוש בחשבוניות פיקטיביות, שגורם לנזק עצום לקופה הציבורית המוערך במיליארדי שקלים בשנה.
ב-2020 ניתנו פסקי דין והחלטות מהותיות בבתי המשפט השונים ביותר מ-30 תיקים אזרחיים ופליליים שעניינם חשבוניות מס פיקטיביות, דרכם הועלם מס בסך כ-390 מיליון שקל. עשרות רבות נוספות של הליכים עודם מתנהלים וסכומי המס המצטברים הנובעים מהם מוערכים במאות מיליונים נוספים.
לרשות המיסים סמכות ייחודית לגבות מס מנישומים עוד בטרם הפיכתן של השומות לסופיות, למשל כשמתעורר חשש כי לא ניתן יהיה לגבות את המס משום שהנישום מתכוון לצאת מהארץ. ב-2020 נפתחו 37 הליכים מסוג זה, בסכום כולל של למעלה מ-190 מיליון שקל וכן הוטלו עיקולים על כסף ורכוש בשווי כולל של קרוב ל-130 מיליון שקל.
7. הצלחה, אבל חלקית, בבג"צים
ב-2020 נפתחו במחלקת הבג"צים כ-1,900 תיקים שעסקו בשאלות מינהליות וחוקתיות שונות, 28% מהם היו תיקים ביטחוניים. מדובר בעלייה ביחס ל-2019, המיוחסת בין היתר למשבר הקורונה ולצעדים הממשלתיים הרבים שננקטו לצורך התמודדות עמו, אשר הובילו להתדיינות מרובה בבג"ץ.
ברוב המכריע (כ-70%) של פסקי הדין שניתנו ב-2020 בעתירות לבג"ץ שטופלו ע"י מחלקת הבג"צים, לא ניתן לעותר הסעד המלא שהתבקש על ידו. מדובר בהמשך המגמה בשלוש השנים האחרונות של גידול בשיעור פסקי הדין בהם נדחתה לגמרי עתירת העותר.
המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, אורית קוטב: "החטיבה האזרחית הוכיחה, גם ב-2020, את היותה גורם מרכזי ומשמעותי בקידום שלטון החוק, סיוע לממשלה בהגנה על מדיניותה, התמודדותה עם תופעות רחבות של הפרת חוק ועם חובתה לפעול לטובת השמירה על הקופה הציבורית, האינטרס הציבורי וזכויות האדם. כך גם את הרלוונטיות שלה בהתמודדות עם הפשיעה החמורה".
